#מסלולאה - מעכברה לראש פינה
מדריך: עטר זהבי
11 בנובמבר 2022, כ-14 ק"מ
מספרים על איש אחד מצפת שיצא לחפש חלמוניות, ו... הוא לא מצא מלוכה. הוא כן מצא דרך עות'מנית בת כמה מאות שנים, המובילה למושבה ראש פינה. על האחרונה נאמר: "אֶ֭בֶן מָאֲס֣וּ הַבּוֹנִ֑ים הָ֝יְתָ֗ה לְרֹ֣אשׁ פִּנָּֽה", ככתוב בתהילים. רגע למה התחלתי מהסוף? אולי כי נדבקתי במילותיו של אהוד בנאי: "השביל הזה מתחיל כאן בין סניף בנק למעין לא סלול, לא תמיד מסומן השביל הזה...". והוא התכוון (כנראה) לשביל המתחיל מהואדי של ראש פינה, שביל פיזי שהמשיך אצלו בנתיב רוחני לעיר המקובלים צפת.
נחזור לשעת הבוקר הזכה, שמונה?
גליל עליון - המסלול מתחיל סמוך לכביש 85, בין קדרים לעמיעד. בכיכר של מושב כחל פנינו צפונה, לכיוון נחל עכברה. צעדנו באפיק הנחל צפונה.
נחל עַכְבָּרָה
למרות השם העכברי משהו אל תטעו בקדושה הטמונה בסיפור המקום. הנחל קרוי על שם הכפר עכברה, ששימר את שמו הארמי או העברי כשאר הכפרים שבסביבתו, דוגמת קדיתא וגוש חלב. היישוב עכברה נזכר לראשונה במאה השמינית לפני הספירה. בתקופת בית שני ובתקופת המשנה והתלמוד הייתה עכברה עיירה יהודית גדולה. הכפר ננטש מתושביו היהודים כנראה בתחילת המאה ה-12. כעבור כ-300 שנה, הוקם שם כפר ערבי. עם זאת, קדושת עכברה ליהודים לא פסקה מעולם.
במעלה ההר נמצא קברו של התנא עקביא בן מהללאל שטבע את האימרה: “…דע מאין באת, ולאן אתה הולך...”, ואנחנו הלכנו לתומנו באפיק הנחל.
סלע עכברה
במהלך ההליכה באפיקו של נחל עכברה, התגלה מעלינו סלע עכברה, 132 מ' מעל סביבתו. מצאנו אותו מרשים כמעט כמו מצוק הארבל. בסלע עכברה יש הרבה מערות, למעלה מ-100, מן הסתם בשל המסלע המשלב גיר ודולומיט. במערות אלה כך מספרים, הסתתרו יהודים בתקופת המרד הגדול. לאחר חורבן בית המקדש השני, חכמי היהודים (הסנהדרין) נדדו בארץ. הצפון הפך להיות אזור התיישבות ליהודים רבים. נזכיר למשל כי המשנה נחתמה בציפורי בשנת 200.
ישנה מסורת מסוף המאה ה-16 – שמקורה כנראה, בקהל מקובלי צפת – הרואה בנחל עכברה, מצוקיו ועין-כחל שבאפיקו, את המקום שבו נטמנו כלים ואוצרות מבית המקדש. מי חיפש אחר האוצרות? מי לא. אפילו נפוליאון שמע על אוצרות בית המקדש שהוחבאו בעכברה, ובעת המצור על עכו ב- 1799 הוא שלח חלק מצבאו כדי לכבוש את הגליל ולחפש את אוצרות בית המקדש. המצוק אף הופצץ בתותחים... אך לא נמצא דבר.
עין כחל
המעיין התחתון. הרדופים סביב ועצי זית עתיקים. האחרונים מהווים עדות לחקלאות שהיתה פה מימים ימימה. אם שאלתם את עצמכם מדוע גזעי עץ הזית חלולים, ההסבר הפשוט טמון בסיפור הבא: אבל פשט בקרב הצמחים, לאחר מות שלמה המלך החכם באדם. העצים כולם התכופפו כאות אבל, לא כך הזית. הוא הסביר זאת באומרו שהוא אמנם לא מתכופף אך ליבו נשבר 💔.
טיפסנו במעלה אפיק הנחל, עד שיכולנו להתבונן עין בעין בסלע עכברה ולהרהר באותה מפת מטמון שהובילה אנשים רבים לחפש אחר האוצר האבוד של בית המקדש. תוך כדי טיפוס והעפלה שמנו לב שהצמחיה הולכת ומידלדלת.
עין נוטרה
מבנה אבן. יש שוקת מים המשמשת בעיקר פרות. ראינו אותן רועות בסביבה, מקור פרנסה כנראה לתושבי עכברה.
הכפר עכברה
המשכנו מעפילים עד שמזרחית לנו נגלו בתי גרעין הכפר עכברה מלפני מלחמת העצמאות. שמנו לב למבנים הישנים וגם לערוגות ההדסים הרבות.
קצת יותר מערבה שוכן הכפר עכברה החדש, שיושב לאחר המלחמה. היום שייך הכפר לשטח המוניציפלי של צפת.
גשר עכברה
מעל נחל עכברה נישא גשר גבוה במיוחד, המוביל לצפת. זהו גשר המכוניות הגבוה במזרח התיכון.
מצוק רזים
רמת רזים שמעל לעכברה, מלאה בסודות אולי בהשראת תורת הסוד. לפני רגע ראינו את ערוגות ההדסים. על פי המסורת, ההדס הוא "ענף עץ עבות", אחד מארבעת המינים עליהם מברכים בחג הסוכות והאר"י הקדוש, גדול מקובלי צפת, שמשכנו היה מרחק פסיעה מכאן, היה מהדר בשעת הבדלה ומריח מאגודה של הדסים.
הר כנען
המזרחי ברכס מירון. בעומדנו על ההר, נפתח לפנינו נוף נהדר לכיוון מזרח - עמק החולה ורמה"ג. למטה היישוב הבדואי טובא-זנגריה, כפר הנשיא ועוד.
הזכרנו את הישוב גדות ואת גשר בנות יעקב, שסמוך אליהם נמצאים שרידי המבצר הצלבני, מצד עתרת.
למה זה מעניין? לפחות משני טעמים:
1. טעם היסטורי גם אם טעות ביסודו - הצלבנים זיהו בטעות מקומות בא"י כמקומות בעלי חשיבות במקרא. מהטעויות הגיאוגרפיות שלהם נולדו שמות מקומות שלכאורה בעלי מורשת מקראית. במקרה שלפנינו, סמוך לגשר בנות יעקב, היישוב שהצלבנים זיהו כ"מחניים" המקראית. הם החליטו שפה עבר יעקב עם משפחתו בשובו מחרן. באשר לגשר בנות יעקב, הרי שבמאה ה-12, העוברים ושבים, החוצים את הירדן, נאלצו לשלם דמי מעבר לצלבנים. באותה העת, התקיים בצפת מנזר נוצרי בשם מנזר יעקב הקדוש. הנזירות במקום חיו מכספי תרומות ונדבה ועיקר הכנסתן באה להן מאותם כספיי גביה. על שם נוהג זה כונה המקום גשר בנות יעקב, הנזירות של יעקב הקדוש, שהיה הבישוף של ירושלים באותה התקופה.
2. טעם גיאולוגי - במבצר עתרת ישנו בקע החוצה את חומותיו מצפון עד דרום ומותיר פער. בקע זה נוצר בעקבות פעילות טקטונית תת-קרקעית חזקה. כלומר, התל ממש נמצא מעל אותו שבר סורי אפריקאי הידוע לכולנו. מומחים סבורים כי זעזוע ותנועות חריפות של לוחות טקטונים גרמו לחציית המבצר כמו עוגה הנפרסת בקלות ל-2 חצאים. המבצר עצמו התקיים בסה"כ חודשים ספורים, אך חורבותיו הם עדות מרתקת.
ועכשיו כמעט לסיפא - הדרך העות'מאנית
הדרך מקשרת בין צפת לראש פינה. ירידה ארוכה ומתונה. ירדנו בה אל נחל ראש פינה והמעיינות המפכים סמוך לאם הדרך. כל מי שעשה דרכו פה אי פעם, יכל היה לנוח בצל תוך כדי מסעו מטה או מעלה. למשל תחת תאנה מפותחת, ליהנות מפרותיה, להרגיש גן עדן. ואם כבר הסתיים לו הקיץ, ליהנות מפירותיו של אשחר קטן עלים בעל פירות טעימים, הדומים לאחד מפירות היער (כל הזכויות לרחלה חברתינו).
מי שלא טעם מזה או מזה, יכל היה ליהנות מפרי הפטל (הקדוש? או לפחות המבורך). וכמובן ליהנות מהמים. ממש קרוב לקצה המורד יש בריכת אבן קטנה ובה נאגרים מי מעיין צלולים.
רבותיי וגבירותיי, הגענו לקצה המסלול, לנהגנו המצוין, שהמתין לנו בחניה שלצד בית הקברות של ראש פינה.
ומה התכוונו מי שהעניקו למושבה את שמה "ראש פינה"? לייסוד התיישבות במקום היו שני שלבים. בראשון שלא צלח נרכשו אדמות של הכפר ג'עוני ע"י תושבים מצפת. הם קראו למקום "גיא אוני", בזיקה לשם הערבי. בניסיון השני שצלח בשנת 1882, הוקמה מושבה במסגרת העליה הראשונה. משהגיעו המתיישבים החדשים מרומניה, הם החליטו לשנות את שם המקום לראש פינה, שינוי השם רמז על כוונתם להניח אבן פינה ולבנות מחדש את ההתיישבות במושבה, וכן סימל את ההתגברות על כישלון ההתיישבות הקודם.
זה מסלולנו להפעם - היה כיף! ניפגש בדרכים.
