יום חדש, יום אחרון בהויאן ... קמים לבוקר שמשי וחם.
ארוחת בוקר ויאאלה לארוז, אריזה, היום טסים לנא טראנג.
ביינתים הילדים ממשיכים לתפוס עוד זמן איכות בבריכה.
פונג מגיע בדיוק בשעה שסיכמנו, מעמיסים את כל המזוודות על האוטובוס ואנחנו בדרך לשדה התעופה בנא נאנג.
צ'ק אין, בטחון ואנחנו בתוך אולם הנוסעים היוצאים, הילדים מזהים משהו מוכר,,, בורגר קינג,,, וכמו כאלו שלא אכלו שבוע,,, מסתערים! רק מה, שיש תפריט אבל לא כל מה שבתפריט הוא גם בנמצא, אוכלים מה שיש,,, (נראה לכם שיוותרו?)
איחור של שעה ואנחנו על המטוס, מטוס מסוג ATR72 , כמו אלו שטסים איתם לאילת, סיגל בלחץ, מה זה המטוס הקטן הזה? בסה"כ הטיסה עוברת בשלום פרט לקצת התנדנדות. הנחיתה עולה באלף מונים על הנחיתה הקודמת, חלקה!
אוספים מזוודות וטון, המדריך החדש שלנו, ממתין בחוץ עם חיוך שרמנטי, כל הבנות נמסות,,,
נסיעה של כחצי שעה לעיר, הולכים לראות מקדש בודהיסתי ומשתתפים בטכס אשכבה, ואז עולים להר ורואים איזה בודהה גדול שמחכה לנו על ראש הגבעה, בדרך פוגשים מלאאא ילדים יפייפים ... בתוכנית גם שוק אך אנחנו מחליטים לוותר.
מגיעים לרציף לכיוון הריזורט שלנו שנמצא על אי ממול לעיר נא טראנג
מסתבר שיש 2 דרכים להגיע למלון/כפר הנופש Vinpearl Resort שנמצא על האי, סירה מהירה, 9 דק' ורכבל העובר על המים 20 דק' מהיבשה לאי.
ב pear עושים צ'ק אין
וכאן מתחיל ה"בלאגן", עובדי דלפק הקבלה, שהאנגלית שלהם לא משהוא, מבלבלים בציוות החדרים בין המשפחות שלנו, מתבלבלים עם החדרים שהזמנו, מנסים להסביר להם ... אבל הם לא קולטים!!!
בלית ברירה, יערי משרטט להם מפת חדרים מי שייך למי ואיך צריך להיות מחולקים ... ממש קשה 2 משפחות, 4 חדרים (מוזמנים חדרים צמודים) ... הם מוסרים לנו את מפתחות ו... עושים שוב בלאגן ... אין חדרים צמודים! אבל הזמנו,,, כן,לא, כן, לא ... ביקשנו,אמרנו,,,הקיצר בלאגן אחד גדול!, אחרי כשעה מסדרים משהו, לפחות באותה קומה, שיהיה,,,
יערי (אני) מסנן למנהל הקבלה ב pear "אנחנו נפגש בבוקר" (* פרט חשוב מאוד להמשך)
עולים על הסירה המהירה ומגיעים למלון, המזוודות מגיעות בנפרד, עולים לחדרים, קצת קטנים אבל בסדר למרות שקצת מאכזב, חשבנו שבריזורט כזה עם מחיר כזה החדרים צריכים להיות יותר מפוארים.
משאירים את המזוודות בחדר ויורדים לארוחת ערב לא לפני שהבל-בוי מסביר לסיגל איזה מתקנים ואטרקציות יש במלון, איפה הן נמצאות ומתי הן פתוחות.
בסיס האירוח שלנו בריזורט הוא פנסיון מלא.
משאירים, כמו תמיד, כרטיס כניסה לחדר במערכת החשמל בכדי שהמזגן ימשיך לעבוד (* פרט חשוב להמשך) ויורדים לארוחת הערב.
ארוחת הערב בסגנון בופה, יש לאכול הכל מכל, המוני סלטים, בשרים מסוגים שונים, דגים, פירות ים, פסטות, כל מה שאנחנו מכירים מאילת זה רק דוגמא ממה שיש כאן - שחיתות!!!
מה שמקלקל (קצת) את ארוחת הערב זה כאב הראש החזק והטורדני שתפס את יערי, ממש מתפוצץ לו הראש (* פרט חשוב להמשך)
מסיימים את הערוחה, שבעים אחרי שבלסנו ללא הבחנה, הילדים עולים למעלה להחליף לבגדי ים, הבריכה פתוחה 24 ש' ביממה וניתן לרחוץ בה תמיד,,, ואילו המבוגרים נשארים, איך לא?, לקינוחים וקפה.
מסיימים ועולים למעלה לחדרים. אנחנו נכנסים לחדר שלנו ו... איכס ... מה זה הריח הזה? ענבר הקטנה מסכמת את הריח הנורא בכך שהיא אומרת שרון הייתה כאן בשירותים, לא יכול להיות, אפילו אם יש קלקול כיבה, אין דברים כאלו !!! אפילו המסדרון מסריח!!!, בנוסף, למה חם??? מחפשים בודקים, אבל יחד עם החוש הטכני שלנו אנחנו לא יכולים להבין - אין לנו מושג!
מתקשרים לקבלה וממש בשניות מגיע איש אחזקה של המלון, מריח בודק, מבין שיש כאן בעיה אבל אין לו תשובות!, הוא מתקשר ומגיעים עוד אנשי אחזקה וגם המנהל התורן, כולם מחפשים, לכולם נראה שאין מושג.
פתאום ... מגיע איש אחזקה עם מכשיר סירקולציה שכתוב עליו משהו "אוזון", מחבר לחשמל ותוך מספר דקות, אין ריח ליערי אין כאב ראש,,, מה זה??? אבל עכשיו לסיגל יש כאב ראש, מתחילים עצבים, ןאנחנו מחליטים בחדר הזה לא נשארים!
המנהל התורן, בחור נחמד וחייכני, מנסה לחפש אלטרנטיבות, אין! המלון בתפוסה מלאה,,, אנחנו בשלנו - לא מעניין אותנו, אנחנו לא נשארים בחדר הזה!!! המנהל עושה שיחות טלפון ויש חדר, אמנם ליד המעלית אבל עם נוף לבריכה,,,הולכים לבדוק, ענבר נכנסת ראשונה ושואלת מה זה הריח של הסיגריות? אנחנו אחריה, החדר מסריח מסיגריות,,, יערי שואל אם זה חדר מעשנים והמנהל עונה מה פתאום, אחרי שניה יערי מוצא מאפרה וגפרורים של המלון ומראה למנהל, הוא מתקשר ומתחיל לצעוק בויאטנמית על מי שמעבר לקו!
המנהל מציע לנו חלופה רק ללילה הזה בקומה ראשונה, תגיד אתה דפוק? כאילו לא ברור לך שאנחנו לא משאירים את הילדים בקומה ארבע ויורדים לקומה ראשונה? ראבק מה לא מובן? מה אנחנו המשפחה הראשונה שמגיעה למלון ומבקשת חדרים צמודים? בכל הטיול עד עכשיו ישנו במלונות שלושה כוכבים והכל היה מוכן מראש, מתוקתק!, פה אנחנו בריזורט חמישה כוכבים וההתנהלות היא כמו "שכונה",,, יערי באטרף!!!
מוצאים חדר נוסף בקצה השני של המסדרון, חדר עם מרפסת לבריכה ולים, שדרוג, אבל מי מחפש שידרוג עכשיו?!
מעבירים שוב מזוודות, סאגת החדרים מסתיימת בעשר עשרים וחמש, כארבע וחצי שעות מרגע הצ'ק אין הראשון,,,!!!
ענבר שנפלה קודם בדרך לבריכה ונחבלה, עצובה ועצבנית ולא רוצה לרדת לבריכה, הפסידה את הכייף עם הילדים,,,
הנמהל התורן, מבקש אלפי סליחות, אומר שמחר נדבר עם המנהל שלו ונפתור את כל הבעיות,,,
ענבר נשארת בחדר ואנחנו יורדים להתרעננות, טיול בבריכה ולאורך החוף, גן עדן!
מצטרפים לגייגר בלובי, דאחקות, צחוקים ויאאלה לישון,,,דיי, מספיק ליום אחד.
לילה טוב
להמשך לחץ כאן – #14 - 22/09/2013 - יום ראשון - גן העדן
