ביקור של 4 ימים במפלי ויקטוריה, זמביה

באמצע מרץ 2016 יצאנו (אשתי בתי ואני רמי, גמלאים בני 62 מצורית שבמועצה האזורית משגב) לטיול עצמאי של חודש וחצי בדרום אפריקה.
החלק הראשון של הטיול נמשך 4 ימים והוקדש לביקור במפלי ויקטוריה בסמוך לעיר ליווינגסטון בזמביה.
תכנון הטיול התבסס על אתר "למטייל", מתוך פוסטים, טיפים ופורום אפריקה.
 לינה בהוסטל בליווינגסטון הוזמנה מראש דרך BOOKING.COM.

המשך המסע בדרום אפריקה מתואר בפוסט נפרד בבלוג שלי באתר למטייל.

מייל לשאלות, הבהרות או כל בקשת סיוע: [email protected]

יום רביעי 17.3 – ליווינגסטון זמביה

יצאנו מהארץ בטיסת לילה (ביום שלישי) ואחרי 9 שעות טיסה נחתנו ב- 6 בבוקר ביוהנסבורג.
היו לנו כשלש וחצי שעות עד לטיסת ההמשך לזמביה אותם ניצלנו למשיכת כסף מזומן, הפקדה ב"לוקר" של שתים משלש המזוודות שלנו, רכישת כרטיס סים מקומי ואת יתרת הזמן העברנו בטרקלין עסקים שמכבד כרטיסי דיינרס. הבטיחו לנו שזה ללא עלות (לפני כחצי שנה הבטיחו לנו בשדה התעופה של בנגקוק שזה ללא עלות, ביקרנו פעמיים בטרקלין כי עברנו בשתי הזדמנויות שונות בשדה ואחרי חודשיים הסתבר שחייבו אותנו ב- 20 דולר לאדם לביקור...), נקווה שזה אכן כך.
הטיסה לליווינגסטון (קיצור=ל.) זמביה יצאה באחור קל, עברה חלק ואחרי כשעה וחצי נחתנו בל.
בביקורת הדרכונים ביקשנו וקיבלנו ויזה לזמביה וגם לזימבאבוואה השכנה. עלות הויזה רק לזמביה 50 דולר ולשתי המדינות 80 דולר.
בל. היה לנו הוסטל שהוזמן מראש לפני כחודש. ההזמנה כללה גם הסעה מהשדה. יומיים לפני היציאה מהארץ תזכרתי את ההוסטל לגבי האיסוף, שעת ההגעה, מספר הטיסה ומה לא. קיבלתי מענה די מהר שהכל ידוע וימתינו לנו בשדה.
היו בשדה הרבה נציגי לודג'ים והוסטל שהמתינו עם שלטים אבל אף אחד מהם לא חיכה לנו...
נהג מונית עזר לנו, התקשר להוסטל וסוכם שהוא יסיע אותנו להוסטל ללא עלות. ניסיתי להבין מה השתבש, אבל ללא הצלחה.
אחרי מקלחת, ושנ"צ שבאה לפצות על חוסר שעות השינה (מאז עזבנו את הבית חלפה יממה שלמה), יצאנו לפנות ערב למרכז העיר שנמצא כחמש דקות הליכה מההוסטל.
ל. היא יותר עיר גדולה בת כ- 250 אלף תושבים.
במרכז הסתובבנו בין החנויות, השוק ושני סופרמרקטים. לא ראינו מסעדה עם מזון איכותי, רק כמה מסעדות מזון מהיר, הירקות בשוק ובסופר "לא משהו", דגים מוכרים על המדרכה. בשעות הערב ובחום של 29 מעלות הם מלאים בזבובים.
ברחובות יש המון גברים שיושבים או מסתובבים, כמעט ולא נתקלנו בלבנים (לא פלא שאומרים עלי שאני רואה רק שחורות..).
 כמעט בכל מקום שיש אנשים יש ריח חריף של זיעה. רעיון לסטארט אפ, דיאודורנט לתושבי זמביה. נראה לי שמי שילך על זה צפוי להפוך למיליונר. תוך שנה עוקף את טראמפ....

יום חמישי 18.3 – ליווינגסטון זמביה

אחרי ארוחת בוקר במלון, לקחנו מונית לאזור מפלי ויקטוריה שנמצאים על הגבול בין זמביה וזימבאבווה. נסיעה של 10 דקות והגענו למעבר הגבול. ראשית החלטנו לבקר בגשר שמחבר בין שתי המדינות ומאפשר תצפית על המפלים. אזור מעבר הגבול והגשר מלא ברסס שנוצר מהמפלים. מהגשר יש קפיצות בנג'י, אבל זה לא בשבילנו. לא ראינו שאחרים קפצו אבל בערב בהוסטל שמענו על זוג אנגלי שהזמינו קפיצה למחרת.
אחרי התצפית וכמה תמונות, חזרנו מהגשר ונכנסנו לפארק של המפלים. בפארק צעדנו בשלשת השבילים שצופים על המפלים מזוויות שונות. הראשון ממול וממרחק של כמה מאות מטרים,
השני ממול ובמרחק של כ- 50 מטר
והשלישי מאפשר מבט מהצד.
הזרימה חזקה מאד ובגלל גובה הנפילה נוצר רסס שמתנשא עם הרוח ומרטיב את המבקרים בחלק מהמסלולים. במסלול האמצעי שבו מתקרבים ביותר למפלים, יש ממש גשם חזק ויוצאים ממנו רטובים לגמרי למרות מעילי הגשם מניילון שמשכירים במקום. הקטע הרטוב ביותר הוא בגשר עץ באורך 120 מטר. הגשר מוצף במים בגובה כעשרים ס"מ, חלק מאד. ממש חוויה.
אחרי שהתייבשנו בשמש, החלטנו לחצות את הגבול לשעתיים-שלש לביקור בויקטוריה פולס סיטי שבזימבאבווה. כאן התברר שהייתה לנו אי הבנה לגבי הויזה לזימבאבוואה (אני מצרף העתק של הטיפ שפרסמתי באתר "למטייל") ובכדי להיכנס, נאלץ לשלם 30 דולר כל אחד. החלטנו שעבור שעתיים ביקור זה לא שווה וחזרנו לתחנת הגבול של זמביה ומשם עם מונית לארוחה במסעדה של מלון גרין טרי (GREEN TREE), היה טעים ומהנה. מכאן צעידה של כ- 20 דקות חזרה להוסטל שלנו, ביקור בבריכה,
מפגש עם תיירים מאנגליה ודנמרק להחלפת רשמים, המלצות על מקומות לבקר ומסעדות בעיר.

מתפרסם ב"למטייל" ב"טיפים" ו"פרום אפריקה"
לפני הטיול קראתי שכדאי לבקש בהגעה, ויזה משותפת לזמביה וזימבאבווה. כשנחתנו בליווינגסטון, זמביה, נשאלתי ע”י פקיד ההגירה האם אני רוצה ויזה גם לזימבאבוואה ואני שכן. מחיר הויזה רק לזמביה הוא 50 דולר ואני שילמתי 80. למחרת כשרצינו לחצות את הגבול לזימבאבוואה, דרשו מאתנו 30 דולר עבור ויזה. הסברנו שכבר שילמנו עבור ויזה משותפת. נאמר לנו שה היה “פיילוט” שהסתיים בסוף 2015 ושילמנו 80 דולר רק כי הויזה לזמביה היא רב פעמית, אחרת אם חוצים לזימבאבוואה וחוזרים לזמביה צריך ויזה חדשה במחיר 50 דולר
סיכום
ויזה חד פעמית לזמביה – 50 דולר
ויזה רב פעמית לזמביה – 80 דולר
 ויזה לזימבאבוואה – 30 דולר

יום שבת 19.3 – ליווינגסטון זמביה

הבוקר יצאנו לביקור במוזיאון המקומי שנמצא במרכז העיר, 5 דקות הליכה מההוסטל שלנו. היינו במוזיאון הקטן כשעה וסיירנו בתצוגות של האדם הקדמון שהיה באפריקה, חיי הכפר בזמביה, חיי העיר, תיעוד של מסעות סר ליווינגסטון (סייר באפריקה 3 פעמים, כל סיור ארך 12-13 שנים, בהפרש של שנתיים בין סיור לסיור), והמאבק לעצמאות של זמביה, עצמאית רק משנת 1964.

אחרי המוזיאון החלטנו לצאת להפלגת ערב על נהר הזמבזי, נסענו במונית לרציף והגענו כשלש שעות לפני ההפלגה. בדוכן הרישום תארו בפנינו מה כלול במחיר והציעו לנו להירשם. מכיוון שירד גשם החלטנו להמתין עם ההרשמה עד שעה לפני ההפלגה בכדי לראות אם מזג האוויר ישתפר, ישבנו במסעדה, אכלנו משהו קטן ושתינו ומכיוון שהגשם פסק, ניגשנו שעה לפני ההפלגה לדוכן ושם הודיעו לנו בצער רב שאין מקום על הספינה.

בלית ברירה חזרנו לעיר, מנוחה קצרה בהוסטל ובערב יצאנו למסעדה איטלקית עליה קיבלנו המלצות מזוג אנגלי שהיו איתנו בהוסטל. קיבלנו פיצה מצויינת, תבשיל ירקות ובסוף גלידה איטלקית. ביעל הבית איטלקי והוא שוחח איתנו ודאג להגיש לנו עוד מהתבשילים שלהם לטעימה. היה נחמד ולכן כתבנו עליו המלצה בטריפ אדוויזר וגם ב"טיפים" של "למטייל".
 מחר בצהרים טסים ליוהנסבורג ומתחילים פרק חדש – דרום אפריקה. תם פרק זמביה.