מדי כמה חודשים אנחנו משתדלים לקחת פסק זמן מהחיים – בעיקר מהשגרה, העבודה וגם ההורות. להיות קצת רק אנחנו.
אז הפעם נפלה ההחלטה בזכות התוכניות של ניר לצאת לסקי – וקנינו כרטיסים למילאנו.
המראה ביום שני בערב וחזרה לישראל בלילה שבין חמישי לשישי. סה”כ שלושה לילות, יומיים וחצי.
את הכרטיסים למילאנו רכשנו מחברת "איזי ג'ט" – הכרטיסים אכן היו במחירים נמוכים (ובמחיר של מזוודת טרולי אחת לכל אחד. בסדר. הסתדרנו.). כ70 יורו לכרטיס.
לאחר שיטוט נרחב באינטרנט והעלאת יתרונות וחסרונות בכל אופציה, היה לנו ברור שעל מנת לנצל את זמן החופשה הקצר והיקר שלנו כדאי שנהיה קרובים לעיר, אבל בשביל שנעמוד בתקציב שלנו (ולא נתבאס על חדר במלון שלא נעים להיות בו) התרחקנו לאזור כיכר ונציה שנמצא במרחק של כרבע שעה מהדאומו (הכיכר המרכזית של מילאנו). בחרנו במלון בעל אווירה צעירה, עיצוב מדליק, פרטיות מיירבית ו...ארוחת בוקר שווה! מלון איביז במרכז מילאנו.
– החדרים נקיים, המיקום מצוין, ארוחת בוקר שסידרה אותנו לפחות עד ארוחת צהריים ובעיקר אווירה נעימה, צעירה ומזמינה.
– אנחנו הסתובבנו חופשי ברחובות הסמוכים. גם בשעות מאוחרות יותר. יתכן ולחלקכם הם לא ירגישו סימפטיים כל כך. אנחנו הסתובבנו בביטחון.
- חשוב לציין שאם אתם מגיעים בלילה למילאנו התחבורה הציבורית קצת בעייתית -ממליצים לעקוב אחר השעות של התחב”צ ולקחת בחשבון את הנושא. מונית בשעת לילה משדה התעופה למילאנו תעלה כ95 יורו. האוטובוסים יוצאים ב23:40 וב1:30. רכבות מסתיימות עוד קודם.
- עם עולים על רכבת חשוב מאוד שלאחר רכישת הכרטיס תכניסו אותו למכונה קטנה וצהובה שמסמנת את תאריך הנסיעה (VALID) – אחרת, תצטרכו לשלם שוב את הסכום ששילמתם עבור הכרטיס לכרטיסן ברכבת… מניסיון :-(
אחת השאלות הגדולות הייתה :”מה עושים במילאנו?”.
אופנה, איך נגיד את זה יפה, לא כל כך מעניינת אותנו. חנויות יוקרה לא עושות לנו את זה והדבר האחרון שאנחנו רוצים לעשות בחופשה שלנו זה לכתת רגליים בין חנויות. בעיקר רצינו להיות ביחד. להנות מאי המחויבות של זמנים, עבודה וילדים.
את היום הראשון התחלנו בהליכה רגלית לכיוון פארק סמפיונה. נהנים מהליכה רגלית נינוחה, מהצבעים היפים שבגן ומהברווזים המשתכשכים במים. בדרך לכיכר הדאומו עצרנו בפטסירייה נחמדה בשם paticceria Vanila. הכתובת: Piazzale cadorana 9. יש שם WIFi חינם וטוב וגם...שירותים נקיים!
ככה זה היה נראה מבחוץ:
וככה זה נראה מבפנים:
בפטיסריות ברחבי מילאנו ניתן למצוא אוכל טרי ומוכן לארוחת צהריים (בשעות הצהריים הוא תמיד יהיה טרי) וסביב השעה 16:00 המקום מתחלף לשתיית אחר צהריים ואז ניתן להנות, לצד השתייה המגוונת, גם מגוון גדול נשנושים.
למחרת חזרנו לשם לארוחת צהריים ונהננו מריזוטו מילאן מסורתי לצד נתח גדול של סלמון, ירקות, יין טוב ואיך לא – קינוח.
אחרי קפה וקינוח טוב, המשכנו להסתובב כאשר הכיוון הוא לכיכר דאומו – זוהי הכיכר המרכזית במילאן. באזור זה מרוכזים עיקר חנויות היוקרה.
שימו לב – בדרך לכיכר דאומו (מכיכר קדורה – הכיוון שאנחנו באנו ממנו) יש שתי נקודות ציון שאנחנו ממליצים עליהם:
- דקתלון - אם יש מקום לבזבז את הזמן על קניות זה בטח שם.…
- פאבלו – צייר רחוב מבוגר המצייר ציורים ייחודיים – כשיש חופש אז יש זמן לעמוד לידו, להתבונן באומנות שלו ואם יודעים גם איטלקית – אז בטח יש לו סיפור חיים מדהים.
בכיכר דאומו ניתן למצוא הרבה תיירים, יונים, א/נשים המנסים למכור דברים שונים, נגן גיטרה מדהים ואפילו זמרת עם קול מהפנט ו… אה, נכון, יש שם גם קתרדלה גותית ענקית שהתחילו לבנות אותה בערך ב1386 (ונראה כאילו היא עדין בשיפוצים...).
עם עומדים עם הפנים לקתרדלה, ניתן לראות מצד ימין את התור המיועד למי שרוצה להכנס לתוך הקתרדלה עצמה. מצד שמאל יש שתי כניסות – אחת למי שרוצה לעלות לגג של הקתרדלה (168 מדרגות + 30 נוספות אחרי שהגעתן למעלה. סבבה לגמרי למי שמתאים לו/לה). כניסה שניה היא לעלייה באמצעות מעלית. אנחנו עלינו במדרגות – זה עלה לנו 9 יורו לכל אחד. את הכרטיסים ניתן לרכוש במבנה שנמצא מימין לקתרדלה (דרום מערב יש לציין). יש בדיקה ביטחונית לפני הכניסה לגג או לקתרדלה. אסור להכניס אוכל או משקה ממותק וכן אסור לעשן.
העליה לגג עברה די מהר (בעיקר כי ספרנו מדרגות...וניר ניסה לסדר נשימות בין מדרגה למדרגה). – למעלה הנוף קסום. יש כמה מפלסים עד שמגיעים ממש למעלה ושם יש אזור מגניב לשבת בו. ניתן לראות משם את העיר מילאנו -מלמעלה. די מרשים להתבונן בפסלים, לדמיין איך בנו אותם, איך שמו אותם כל כך גבוה בטכנולוגיה עתיקה.
בסמוך לקתרדלה (הפנייה שנמצאת ממש מול הכניסה למדרגות של הקתרדלה) מתחבא לו פאב מקומי מגניב ביותר (בדיעבד הבנו שהוא אחד האטרקציות השוות לסצינה הגאה במילאנו ) – StraFbar. השתייה לא כל כך זולה (10 יורו לכוס יין טוב) אבל החל מהשעה 6 יש Happy hour ו….איך לא – בופה נשנושים מעולים! כך יצא שישבנו שם קרוב לארבע שעות, בספסלים הנחמדים והמחוממים שיש ברחוב ביחד עם חבר'ה איטלקים צעירים שבאו לשתות אחרי העבודה.
בר נוסף מומלץ ביותר הוא הבר : Nottingham Forest – הגענו אליו לגמרי במקרה ומסתבר שהוא מדורג ב50 הברים הטובים בעולם. ולא סתם. במקום יש תפריט ענק של קוקטליים משוגעים, כאלו שאין סיכוי שתמצאו בשום מקום אחר, שמות הזויים ובעיקר – דרך הגשה נדירה.
רק לשם דוגמא – אם תנסו את המשקה בשם “yin & yang” (אפשר לבחור בין חזק /חלש) – למשקה עצמו טעם חזק של סאקה יפנית. שתיה ישירה מהכוס תרגיש לכם כמו שתיה חמה ואם תשתו באמצעות הקשית – השתיה קרה לגמרי.
משקה נוסף הוא “massage in a buttel” – זהו משקה שמוגש בבקבוק זכוכית. למשקה יש טעם מסויים. ליד המשקה יש דף עם “מסר לעולם”. אם תכניסו את הדף לתוך המשקה שלכם הטעם במשקה ישתנה לגמרי…
והרשימה עוד ארוכה.
שימו לב – לפעמים יש תורות ממש ארוכים כדי להכנס לבר (בייחוד בסופי שבוע) – אנחנו ממליצים להתאזר בסבלנות..להגיע מוקדם ו...לא לוותר!
מגוון המסעדות במילאנו הוא עצום. אנחנו רוצים להמליץ על שתיים.
מסעדה אחת נמצאת ממש קרוב לNottingham Forest (אז אם אתם רוצים לחטוף משהו לאכול לפני שאתם שותים קוקטליים עד 4 לפנות בוקר...ממליצים בחום).
המסעדה היא מסעדת שף קטנה, חדשה (פחות משנה) המנוהלת על ידי אדם חביב בשם CIZ. זה גם השם של המסעדה: Ciz
המנות במסעדה קטנות אך איכותיות ומיוחדות. הקינוחים ביתיים ומומלצים מאוד. האווירה הייתה ביתית וחמימה עם בעל בית שמאוד אוהב את ישראל ושמח מאוד לגלות לקוחות ישראלים.
המחיר למנה עמד על כ12 יורו שזה מחיר סביר (אבל המנות קטנות).
אחד הדברים המיוחדים במסעדה הוא מגוון עצום של יין מרחבי אירופה וגם...נציגות קטנה וסימלית מישראל.
מסעדה נוספת המומלצת למי שנהיה רעב באמצע הלילה היא מסעדת Rosy E Gabriele
מדובר על מסעדה מאוד ותיקה ומסורתית, שהמטבח שלה נסגר בשעה 2:30 לפנות בוקר. ניתן למצוא במסעדה מגוון עצום של מאכלים – החל מלובסטרים טריים ועד פיצה שנאפתה בטאבון מסורתי. התמורה שקיבלנו עבור מה שהזמנו הייתה מצויינת -מנות גדולות וטעימות, מלצרים חביבים שמסבירים וסבלנים למרות השעה ולמרות האלכוהול שהקשה על ההבנה.
אם עוד לא ניסיתם את הSpritz -מדובר על משקה אלכוהולי מקומי. למעשה זה סוג של שמפניה איטלקית אליו מוסיפים מיץ תפוזים/אשכוליות/קרנברי וסודה. לפעמים מוסיפים עוד אלכוהול -זה משקה כליל ונחמד.
בבוקר היום השני החלטנו לצעוד אל עבר הקאנלים – תעלות המים היפות של מילאנו. למי שהיה באמסטרדם זה יראה, אולי, כמו בדיחה. אבל מדובר באזור שקט, נעים להליכה, הרבה גלריות ובתי קפה קטנים, מקומות יפים לשבת ליד התעלות. ניר ואני נהננו מישיבה על ספסל, בלי פלאפון, רק להביט בברבורים היפים, במים, להנות מקצת שמש של סוף ינואר.
בין הסמטאות מצאנו חנות תה קטנה שנפתחה ממש לפני כמה חודשים על ידי אישה מסבירת פנים – אז אם מתחשק לכם לטעום תה איכותי, מוזמנים לקפוץ אל Tea and Me.
כוס תה גדולה תעלה 4 יורו. אחרי שבוחרים את הטעם המועדף צריך להמתין לפי השעון חול. ההוראות מדוייקות מאוד. בינתיים אפשר להעביר את הזמן בשיחה עם בעלת הבית הנחמדת. (אה, ויש שם גם גאג'טים נחמדים לתה...)
את היום האחרון הקדשנו להליכה נוספת לדאומו, הסתובבות והתבוננות רגועה ברחוב הסואן. עוד קצת זמן של ביחד. קניית מתנות לילדים בחנות הלגו הענקית ו… צעדנו חזרה למלון לאסוף את המזוודת (איפסון ללא עלות בחדר נעול במלון). בדרך חזרה למלון התחיל לטפטף לראשונה מאז בואנו למילאנו.
ביחד הלכנו לטרמינל הגדול (רבע שעה הליכה מהמלון). כשסיימנו את החופשה נפרדו דרכנו – סהר חזרה לישראל לשני הילדים שלנו שבילו אצל סבא וסבתא וניר הצטרף לחברים בצפון איטליה לחופשת סקי.
את מילאנו חרשנו ברגל, נהננו מהליכות ארוכות, מעצירות עוד יותר ארוכות, מזמן של ביחד ייחודי ביותר. התפעלנו מהאנשים שפגשנו, מהתרבות, מהאופי של העיר. התרשמנו מהאופנה ומהעיצוב כתמה מרכזית שעברה בכל חנות, פינה או אנשים.
לא פשוט לנחות מכל זה חזרה לשגרה, אבל נוחתים.
עד העונג הבא
