בתכנון הטיול היתה לנו התלבטות אם לנסוע לגרנד קניון או לא, כיוון שמדובר בנסיעה מאוד ארוכה, ולמעשה זה “מבזבז” יומיים מהטיול על נסיעות. בדיעבד אנחנו שמחים שהחלטנו להשאיר את הפארק בטיול. המקום מדהים. וגם הדרך היתה חוויה.
קמנו מוקדם בבוקר, אכלנו ארוחת בוקר במלון ויצאנו לדרך. נסענו עד לבארסטו, ועצרנו באאוטלט. כיוון שהיה שבוע קר מהרגיל, ולא היינו לגמרי מאורגנים לעניין, עצרנו לקנות עוד כמה בגדים חמים. לא רחוק יש סניף של וולמרט – עצרנו גם שם, קנינו אוכל שיהיה ברכב, לפיקניק של מחר, וגם צידנית קטנה. אכלנו צהרים והמשכנו בדרכנו. מפה לשם, זה לקח לא מעט זמן…
הכנסו בוויז את העיירה קינגמן. מה שאומר שבשלב כלשהו יורדים מהכביש המהיר לכביש 66 ההיסטורי. זה הכביש הישן שחצה את ארצות הברית מחוף לחוף עד שסללו את האוטוסטרדות בשנות השמונים של המאה הקודמת. לפי מה שהבנו לא ניתן לנסוע לכל אורך כביש 66, אבל חלקים ממנו מתוחזקים וטובים לנסיעה. ירדנו בקינגמן, זה היה בסביבות ארבע אז עצרנו ב-Rutherford's 66 Family Diner לקפה. משם נסענו עם כביש 66 עד לסליגמן (העיירה שהיוותה את ההשראה לסרט מכוניות). נסיעה של כשעה פלוס. זו היתה חוויה נהדרת. העיירות כמו של פעם, הכביש הישן, החוות בצידי הדרך וכו'. לאחר מכן חזרנו לדרך המהירה עד לגרנד קניון. את השעה האחרונה כבר נסענו בחושך, זה לא היה הכי כייף, אבל לא נורא, והיו עוד מכוניות איתנו על הכביש (שכמובן אינו מואר).
הזמנו חדר במלון בתוך הפארק (בגרנד קניון ויליג'). החדר היה סביר (צפוף מאוד אך נקי). אבל אני מוכרחה לציין שקצת התאכזבנו. ציפינו למשהו קצת יותר אינטימי ובמרכז העניינים. בפועל זה המון חדרים, וצריך רכב כדי להגיע לכל מקום בפארק. לכן ממליצה לבדוק גם אפשרויות לינה בטוציאן, עיירה שנמצאת ממש סמוך לכניסה לפארק. עוד הערה – האוכל במסעדה בפארק, כמו גם בטוציטאן, מזעזע. הגענו בערב ראש השנה וחשבנו שנאכל ארוחת חג, אבל זה ממש היה רחוק מזה. אז דחינו את ארוחת החג למועד ומקום אחר. כדי להבהיר, האוכל הכי טעים שהיה באיזור הוא פיצה האט במרכז מבקרים שמחוץ לפארק.
בבוקר הגענו למרכז מבקרים. ראינו סרטון על המקום, קיבלנו הסבר קצר ומפה. לאחר מכן נסענו בדרך נוף מדבר. זוהי דרך של 40 ק”מ לאורכה יש נקודות תצפית שונות. נסענו ישירות לנקודה האחרונה – מגדל השמירה, ומשם חזרנו ועצרנו בדרך בנקודות התצפית (ככה התצפית היא בצד ימין של הדרך, והנסיעה הרצופה היא על ההתחלה). הכל משולט, עם מפרצי חנייה, ורשום במפה שקיבלנו במרכז מבקרים.
התכנון המקורי היה לעשות פיקניק באחת מנקודות התצפית או באיזור מרכז המבקרים אבל היתה רוח חזקה וחזרנו לאכול בחדר. בגדול הרעיון של פיקניק הוא מצויין, אם תנאי מזג האויר מתאימים.
לאחר מנוחה בחדר נסענו למרכז המבקרים בטוציאן. ראינו את סרט הIMAX. נחמד, אבל לא יותר מרשים מזה שהיה במרכז מבקרים של הפארק. לאחר מכן חזרנו לפארק ונסענו ל-Hopi point נקודת התצפית המומלצת לצפייה בשקיעה. לא ניתן להגיע אליה עם רכב, אלא רק עם השאטל האדום. נסענו לנקודת ההתחלה של הקו עם הרכב, ומשם עלינו על השאטל. אנשים מגיעים מוקדם לתפוס מקום לראות את השקיעה. חיכינו כחצי שעה, שבסופה ראינו את השקיעה. היו הרבה מאוד אנשים בשלב זה בתצפית, אבל מיד הגיעו מספר אוטובוסים לקחת את האנשים חזרה לויליג'. אין מה לומר – האמריקאים מתוכננים.
בבוקר תכננו לצאת מוקדם, וכבר בשש היינו ברכב. ראינו שאוטוטו זריחה, אז נסענו לאחת מנקודות התצפית שליד מרכז המבקרים, והספקנו לראות את הזריחה. מה ניתן להגיד? נפלאות הטבע.
משם המשכנו כשעה עד שהגענו ל- Pine Country Restaurant בווילימאס נבדה. דיינר נחמד לארוחת בוקר. עשינו סיבוב קצר מסביב בעיירה, הנמצאת גם היא על כביש 66, נכנסנו לחנות מזכרות וקנינו מגנט עם הסמל של הכביש, והמשכנו בדרכנו.
לאחר כמה שעות נסיעה הגענו לסכר הובר. סכר הובר דאם, הנמצא ליד לאס וגאס נבנה בין השנים 1931 ל 1936, ממוקם בקניון השחור בנהר קולורדו על הגבול של אריזונה ונבדה, התקופה בה נבנה סכר הובר דאם היא תקופת השפל הנוראית בארה"ב. סכר הובר דאם נחשב לאחד מההישגים הארכיטקטוניים הבולטים של המאה ה 20. הסכר נקרא על שמו של הנשיא ה 31 של ארצות הברית, הרברט הובר, מספר מטרות לבניית סכר הובר דאם, יצירת חשמל, הספקת מים באופן מבוקר ושליטה בהצפות. בשביל לבנות את הסכר ולגרום לכל פעולות אלו להתבצע היו צריכים לנתב את זרם המים האדיר לכיוונים שונים, לשם כך בנו מספר מנהרות עצומות בגודלן ומי הנהר ניתבו אליהן. יש במקום סיור שניתן לרדת בו לתחתית הסכר, אבל לרוע מזלנו המעלית שיורדת התקלקלה באותו יום, ולכן הסיורים בוטלו. בכ”ז עצרנו וראינו את הסרטון שמסביר על הבנייה, ואת המוצגים במקום, וכמובן שעשינו סיבוב למעלה על הסכר. אחד המבנים המרשימים שראינו.
משם המשכנו לכיוון לאס וגאס. כיוון שכבר התחיל להיות מאוחר, והיינו רעבים עצרנו לצהרים מאוחרים במרכז מסחרי 72 W Horizon Ridge Pkwy ste 100, Henderson, NV 89012, כל אחד מצא שם משהו לאכול (מקדונלס, פיצה, המבורגר וכו'). לא לאניני טעם, אבל משביע.
