התחלנו את הטיול בניו יורק. החלטנו לקחת מלון בטיים סקוור כדי להיות במרכז העניינים, ולא להסחב עם הילדים בתחבורה ציבורית. קצת יותר יקר, אבל בהחלט שווה. היינו בדאבל טריי של הילטון (ברודווי פינת 47) – מומלץ.
המלון כמובן יקר, אך לא כולל ארוחת בוקר. לשמחתנו מצאנו דיינר נהדר evergreen restaurant ברחוב 47 ממש ליד המלון, ובו אכלנו את ארוחות הבוקר שלנו. דיינר טיפוסי מלא אנשים (לפעמים צריך להמתין כמה דקות לשולחן, אבל זה הולך מהר). ממליצה על הפנקייקים לילדים.
לצערינו היו יומיים מעוננים עד גשומים כאשר היינו בניו יורק, כך שאת התוכניות לסנטרל פארק נאלצנו לבטל (הילדים התאכזבו שלא ראו את הפינגווינים ממדגסקר). אולם, היינו בחנות של M&M שהיתה אטרקציה לילדים. וגם בחנות של NBA – שם הבנים קנו חולצות מקוריות (חולצה של שחקן עולה 50 דולר, ואילו חולצה של אחת הקבוצות עם מספר ושם לבחירה עולה 100 דולר).
ביקרנו בתחנת הרכבת grand central terminal הנמצאת בשדירת לקסינגטון בין הרחובות 42 ל-44. תחנה מרשימה מאוד, ואכן שווה ביקור. משם המשכנו למרכז רוקפלר, בו עלינו לתצפית top of the rock. (ניתן להזמין כרטיסים מראש באינטרנט מה שחוסך זמן) אין ספק שלראות את ניו יורק מלמעלה זה עניין מרשים מאוד וגם המעלית שעולה לתצפית מרשימה בפני עצמה.
למחרת היינו במוזיאון ההיסטוריה של הטבע – מוזיאון גדול ומרשים, אבל אם היה יום יפה הייתי מסתפקת ביום טיול בסנטרל פארק. אבל כשיורד גשם זו בהחלט חלופה טובה.
בערב הזמנו מראש כרטיסים לשייט שקיעה דרך אתר www.citysightsny.com/boat-tours למי שלא מעוניין לעלות על האי של פסל החרות זו אופציה מומלצת. יוצאים מפיר 87 בצפון העיר, ושטים דרומה עד גשר ברוקלין וקצת אחרי. בדרך חזרה מתקרבים לפסל החירות (שכבר מואר בשלב זה) ובשיט חזרה רואים את קו הרקיע המוכר של ניו יורק בחושך. השיט מרשים ומהנה ואורך כ-90 דקות. למרות שירד גשם, החלטנו בכ”ז לשוט (בכל זאת הזמנו כבר את הכרטיסים מראש...). נכון שביום יפה הוא בטח מוצלח יותר, אבל גם בגשם זו היתה חוויה. קיבלנו מעילי ניילון וכשהתקרבנו לפסל החירות יצאנו לסיפון – ראינו וצילמנו וגם נירטבנו – מה שהיה חלק מהכייף.
למחרת יצאנו מניו יורק לכיוון ההרים הלבנים. אספנו את הרכב מתחנה ליד המלון. אנחנו תאמנו איתם בשעה עשר, ובסוף יצאנו מניו יורק רק אחרי 11 בבוקר, מה שהתברר כמאוחר מידי (הגענו למלון בניו המפשייר רק אחרי תשע בלילה, ובעלת המקום התלוננה שהיא כבר ישנה בדרך כלל בשעה כזו...). ממליצה לצאת מוקדם מהעיר, זו נסיעה ארוכה.
בדרך עצרנו בהיכל התהילה של ה-NBA בספרינגפילד. מומלץ לחובבי כדורסל. מעבר לתמונות של שחקנים, מאמנים וקבוצות, יש גם תמונות של מספר שחקנים בגובה אמיתי, מוטת ידיים של כמה שחקנים, מתקן שבודק עד איזה גובה אתה יכול לתפוס כדור חוזר וכו'. וגולת הכותרת – למטה יש מגרש עגול עם הרבה סלים מכל מיני סוגים וגבהים. הילדים נהנו לשחק שם עם כל שאר המבקרים.
במתחם יש מסעדה נחמדה, מומלץ כבר לנצל אותה לארוחת צהרים.
אנחנו ישנו ב-pine valley cabins – לא ממליצה עליהם. מבודד מידי, בקתות קטנות עם ריח טחב, ומקלחת לגמדים. ממליצה לישון במלון בעייריה לינקולן – שם רוב המסעדות וכו'.
היום השני שלנו במקום היה ערב ראש השנה. חיפשתי מסעדה שמתאימה לחגיגה משפחתית. מסעדה מומלצת במיוחד במקום היא: the common man אחרי שבדקנו שיש לבן שלנו מה לאכול שם (וזה מסתכם בערך בפסטה בלי רוטב...) הגענו למקום ולא התאכזבנו. זו מסעדה שנמצאת בתוך בית מגורים גדול, המקום מיוחד והאוכל מצוין, גם הקינוחים. בקיצור, שווה ביקור. ובהחלט היה לנו ארוחת חג מצוינת.
בבוקר יצאנו לחוות את השלכת המדהימה של ניו אינגלנד בתקופה זו. כמובן שפתחנו את הבוקר בדיינר נחמד שמצאנו בלינקולן בשם SUNNY DAY DINER. מקום נהדר לפתוח איתו את היום (כמו שהבנתם התאהבנו בדיינרים האמריקאים, בקפה שלהם קצת פחות. כל פעם הם הופתעו כשביקשנו חלב לקפה, וסירופ שוקולד לפנקייק. יש לנו ילדים מוזרים כנראה, לא אוהבים מייפל).
נסענו על הכביש הראשי צפונה לכיוון הר קנון. לצערנו מזג האויר עדין לא היה לצידנו, וכיוון שהיה ערפל החלטנו לא לבזבז זמן וכסף על הרכבל העולה לתצפית. המשכנו עם כביש 302 עד הפנייה לכביש הנוף 112 איתו חזרנו לכיוון לינקולן. זה כביש יפיפה, ויש מקומות עצירה מסודרים לאורך הדרך לתצפיות ולמסלולים קצרים. כאשר חונים לראשונה צריך לשלשל תשלום לתיבה המיועדת לכך (3 דולר) ולקחת כרטיס חנייה. הבנו שנותנים שם קנסות, אז אל תתעלמו. מספיק כרטיס אחד לכל היום. לא צריך בכל עצירה לקנות מחדש.
אנחנו עצרנו באתר sabbaday falls לטיול קצר לראות את המפלונים של הנחל שם. יש גם מקומות לפיקניק אם מגיעים ביום יפה.
