(*מחפשים מידע נוסף על פיימונטה? אשמח להמליץ ולעזור בתכנון)
טיולים רגליים בחבל פיימונטה (Piemonte) מחייבים עלייה להרים, ומה הדרך העדיפה לעשות זאת?דרך העמקים! מטורינו ומערבה אל האלפים כל תנועה היא דרך מספר עמקים מרכזיים ובתוכם כפרים מקסימים ואינספור אפשרויות לטיולים רגליים, וכמות האנשים היא מעטה להפליא. כל עמק הוא אגן ניקוז של נחל גדול הזורם מקו פרשת המים שבקודקוד רכס האלפים הקוטיים (שמעתי שככה מכנים אותם בעברית – הרכס שעובר בין איטליה לצרפת עד הגבול עם שווייץ) ונשפך בשלב כזה או אחר אל אם כל הנהרות במדינה – נהר הפו (Po)
העמק בו אעסוק בקצרה היום הוא עמק ואראיטה (Varaita), והיישוב בו אעסוק לא באמת קיים בשמו אלא כצירוף של ישובים קטנים בנקודה הגבוהה ביותר של העמק, ולצירוף קוראים Pontechianale. בשנות ה-40 הוקם על שטח צירוף הכפרים סכר הידרו-אלקטרי שמטרתו הייתה לייצר חשמל למספר ישובים בעמק. על מנת לבנות את הסכר פונו היישובים הקטנים, הכנסייה ואפילו בית הקברות העתיק! היישוב שהיום אפשר לבקר בו נבנה מחדש בנקודה גבוהה יותר, חמוד וקטן, אבל עיקר היופי במקום מתרכז באגם, תוצר של הקמת הסכר. סביב האגם אפשר ללכת בהיקף זמן של שעה-שעה וחצי (אם עושים זאת לאט, ואני ממליץ!), ההליכה נוחה והנוף יפהפה, הררי ותכול. אפשר גם להיעזר ברכבל ולעלות אל-על לנקודה גבוהה יותר בהרים המשקיפים מעל העמק, חוויה מרעננת של קרירות האוויר וצלילות הנוף. בקיץ מתקיימים פה פסטיבלים של ג'אז ומקהלות, יש אתר קמפינג חביב והמקום שוקק מקומיים. בחורף המקום אפוף קור ושקט, וגם זו תקופה טובה לבקר בו, אם כי טיולים רגליים עשויים להיות יותר מורכבים. בכל זאת, מדובר באלפים.
במרחק פחות משעה נמצא הגבול עם צרפת, שכאמור אינו מסומן ומצוין על ידי סלע בנקודה הכי גבוהה, למעבר קוראים Colle Dell'Agnello והדרך ליישובים עליהם דיברתי ולמעבר הגבול עוצרי נשימה, ירוקים ירוקים ויפים יפים. עוד נקודה שקל לפספס בגלל הריחוק שלה, אבל התגמול יימצא במציאת חלקת-אלוהים קטנה ובלתי מתויירת שכזאת בטיולכם, לפחות לכמה שעות.
ביישוב נמצא בר קטן שמגיש כריכים וקפה רוב שעות האור, אם חשקה נפשכם באוכל מורכב יותר כדאי לרדת בחזרה לרגלי ההרים או לעצור במסעדה בדרך, וגם כאלה ישנן.
בהצלחה!
