שליחת הודעה

הורי לא יצאו מגבולות רומניה וישראל ואני משלימה את מה שהחסירו. אוהבת נופים בטבע פראי, עיירות וכפרים מעולם האגדות עם טירות וארמונות,בעלי חיים וציפורים , מיעוטים אתניים ושבטים עם תרבויות עתיקות. מידע אופרטיבי תמצאו על טיולים בארץ ובחו"ל. גם כתבה על השואה , על המזון שיש להאכיל ציפורים ועופות וכתבה לשמירת ים המלח שלא יגווע. אשמח שתלחצו על מילת התודה ולתגובותיכם. קרא עוד

בעקבות הצלבנים בירושלים בכריסמס/חנוכה

צפייה בפרופיל

שליחת הודעה

הבלוג של לבון רחל קולומבוסית

לבון רחל קולומבוסית

צפייה בפרופיל

שליחת הודעה

הבלוג של לבון רחל קולומבוסית

21/07/2014 עודכן: 27/07/2015

3,337

תמונה ראשית עבור: בעקבות הצלבנים בירושלים בכריסמס/חנוכה — שער מזוגזג אופייני לבנייה הצלבנית - רחל לבון

בכל שבת בשעה 10.00 מתקיימים סיורים חינמיים מטעם עיריית ירושלים.צריך לעקוב
באתר של עיריית ירושלים/תיירות איזה סיור מתקיים. הסיורים הינם בדרגות קושי קל/בינוני וקשה.
הסיור בעקבותהצלבנים מובא להלן:
תחילה ביקרנו בבית החולים הצרפתי SAINT LOUIS שישב על קו התפר עם ירדן.
בית החולים נועד לטיפול בחולים סופניים בני כל הדתות בליהבדל גזע ומין.
בתוך בית החולים כנסיה מעוטרת מאד קטנה ויפה.

הנזירה שקיבלהאת פנינו בסבר פנים יפות למרות שהביקור לא תואם מראש,
סיפרה לנו קוריוז איךבזמן שהיה קו הגבול שם לאחת החולות נפלו השיניים
התותבות מפיה בדיוק לשטח ההפקר. כדי לנסות לחפש לה את השיניים נאלצו
לבוא שלושה גורמים: נציג ישראלי, נציג צרפתיונציג מטעם האו"ם. הם חיפשו
ולא תאמינו - מצאו את השיניים. הדבר התפרסם בזמנובעיתון והנזירה הביאה
לנו תצלום מהכתבה בעיתון.

על קירות הכנסיה יש עבודותאומנות בשילוב פיסול על דרך היסורים של ישו.
הכנסייה היתה מקושטת עם פרחים לכבודהכריסמס.

עברנו דרך השער החדש ומייד כשעברנו שוב פגשנו קישוטיםלכריסמס.

פסענו בתוך העיר העתיקה כשלפתע התחילה להתקדם לעברנותהלוכה של
בני נוער של הצופים הנוצרים עם תלבושות ססגוניות ועם כלי נגינה של חמתחלילים ותופים,
נעמדנו במקום אסטרטגי לעמדת צילום והקלקנו.

לכזו הפתעה של תהלוכה לא יכולנו לקוות ולצפות בחלומות הכיורודים.
תהלוכת כריסמס ממש יפה.

המשכנו ללכת בסמטאות העיר העתיקה לכיוון כנסיהנוספת שסירבו להכניס
אותנו אליה ובהמשך הגענו לכנסיית הקבר הקדושה כל כך לעולםהנצרות.
כנסייה מאד יפה. המקום מזוהה עם מקום צליבתו של ישו.

בסמטאות לכיוון כנסיית הקבר ראינו שוב מאוירת הכריסמס.

בחצר הקטנה שלפני הכנסיה המוני אנשים בעיקר תייריםואנחנו.

דווקא במקום החשוב והמעניין עקב הכמות הרבה של המבקרים התלבט
המדריך דודאם להכניס אותנו פנימה. אני אמרתי בלבי שאין מצב שהגעתי
עד הלום ולא אכנס. החלטתישבזמן שהוא מסביר על הכנסיה אנו נכנסים
פנימה והסברים נקרא אח"כ בכתובים ונשלים. ואכן פנים הכנסיה היה מדהים.

אלא שכשיצאנו החוצה לא מצאנו את המדריך. חיפשנו המתנואולי נכנס פנימה
עם הקבוצה אבל - לא. אין זכר לקבוצה ולמדריך. פתאם הבחנתי במדריכהשלקחה
מקבוצת ספרא קבוצה אחרת לאותו סיור ושאלנו היכן דוד - היא ענתה שהוא
כבר עזבמזמן את המקום. שאלנו איך לצאת והיא הנחתה אותנו. נראה לי מאד
תמוה לא להכנס פנימה. שמחנו שראינו את הכנסיה והמשכנו ללכת בין סמטאות
השוק לכיוון שער יפו.

להלן מתוך מסע אחר על כנסיית הקבר וכך תוכלו להתרשם מההסטוריה של המקום ולראות את
ההקשר לצלבנים שהרי זה היה נושא הסיור.

לאחר מרד בר כוכבא, בשנת 136לספירה, הוגלו מירושלים תושביה היהודים והנוצרים. העיר נבנתה
מחדש כעיר רומית, שנקראה אֶלְיָה קפיטולינה. הקיסר אדריאנוס, שביקש למחות את זכרו של המקום
הקדוש לנוצרים, הקים בגולגולתא פורום רומי עם מקדש אלילי. והוא שהיווה נקודת ציון שסייעה
מאוחר יותר לנוצרים לזהות את קברו של ישו.
בשנת 326 הגיעה לירושלים הלנה, אמושל קונסטנטינוס קיסר ביזנטיון, שהפך את הנצרות לדת
המדינה באימפריה הרומית. לפי המסורת הנוצרית, היא זו שגילתה בתוך מערה את שרידי הצלב עליו נצלב ישו.
הקיסר קונסטנטינוס הורה להקים על הקבר כנסייה, שתעלה ביופיה ובגודלה על כל כנסייה אחרת בעולם.
עשר שנים רצופות, מ־326 עד 335, נמשכה בנייתה והיא נחנכה בטקס רב־רושם בהשתתפות המון
רב שנהר לירושלים.
במאי 614 נכבשה ירושלים על ידי הפרסים. כנסייתהקבר, בדומה לכנסיות אחרות, הועלתה באש,
ושרידי "הצלב האמיתי" נלקחו כשלל בידיהכובשים. ב־628 הביס השליט הנוצרי הרקליוס את הפרסים,
והצלב הוחזר במסע ניצחוןלירושלים. הכנסייה שוקמה, אך לא חזרה לפארה הקודם. עשר שנים אחר
כך נכבשה ירושליםבידי המוסלמים. הח'ליף עומר אמנם ערב לשלום תושבי העיר הנוצרים, רכושם
וכנסיותיהם, אך לא תמיד קוימה הוראתו להניח להם לקיים את פולחנם באין מפריע. בשנת 935 החרימו
המוסלמים את החלק הדרום־מערבי של חצר הכנסייה, הקימו שם מסגד קטן והציבו שלט שאסר על
הנוצרים להיכנס אליו. המסגד הוקם על המקום שבו, לפי המסופר, התפלל הח'ליף עומר 300 שנים קודם לכן.
להרס שיטתי ומכוון של הכנסייה גרם הח'ליף הפאטמי אל־חאכםבאמר אללה, קנאי דת אנטי־נוצרי
קיצוני. בשנת 1009 הוא פקד להרוס את הכנסייה עדהיסוד. רוב חלקיה אכן נהרסו, אך החלקים שהיו
בנויים כנגד הסלע החצוב, כמו סלע הגולגולתא והקבר עצמו, נותרו לפליטה. עבודות השיקום החלו
בשנת 1030 בחסות חצרהמלכות של קונסטנטינופול, ובהיתר השליטים המוסלמים בקהיר. העבודות
הושלמו בימי מלכותו של הקיסר הביזנטי קונסטנטינוס מונומכוס, אך האמצעים שעמדו לרשותו
היו דלים, ולכן החליט שלא לשקם רבים מחלקי הכנסייה ההרוסים.
ב־15 ביולי 1099 כבשו הצלבניםאת ירושלים וסילקו את המוסלמים מהקבר הקדוש. הם שיקמו
את הכנסייה, ולראשונה ריכזו תחת גג אחד את אתרי הכנסייה החשובים. השיקום ארך שנים רבות,
ורק בשנת 1149, ביובללכיבוש הצלבני, נחנכה הכנסייה המשופצת. חלקים ניכרים ממבנה זה קיימים גם בימינו.

עם נפילת העיר לידי סלאח א־דין בשנת 1187, הוסר הצלב שהתנוסס על כיפתהכנסייה ופעמוניה נותצו.
מפתחות הכנסייה נמסרו למשך מאות שנים לידי המוסלמים, שגבוסכום כסף גבוה מעולי הרגל הנוצרים.
גביית כספים זו בוטלה רק בשנת 1831. קודם לכן, בשנת 1808, נפגעה הכנסייה בדליקה גדולה ובמספר רעשי אדמה שערערו את יציבות המבנה. בשנת 1935 ערכו שלטונות המנדט הבריטי סקר, שבמהלכו נבדק מצבו של המבנה. אך חילוקיהדעות בין הכיתות הנוצריות השונות עיכבו את תחילתן של עבודות השיקום. בשנת 1960הוקם משרד טכני משותף לכנסיות השונות שיש להן חלק במבנה, ומאז מתקיימות במקום עבודות שיפוץ.

סכסוכים מאובקים כנסיית הקבר, כמושאר המקומות הקדושים הנוצריים בירושלים, היוותה את אחת הבעיות הסבוכות ביותר לכל מיששלט בעיר. זאת, בשל הסכסוכים בין העדות הנוצריות שהתחלקו ה - היוונים, הלטינים (הקתולים הרומים), הארמנים, הסורים והקופטים. לא פעם נאלצו השליטים התערב בסכסוכיםאלה, לקבוע את עמדתם, להכריע, ולעיתים - להשיב את הסדר על כנו. מטרתם ל רובהפתרונות היתה צירוף המלים הלטיני "סטטוס קוו אנטה"; כלומר, להותיר את "המצב כפי שהיה”
הזכויות, הבעלות והשימוש במקומות הקדושים נקבעו אי־אז בעבר, ואסור שיחול בהםשינוי כלשהו.
הפרות של הסטטוס קוו, שבוצעו למשל בימי האימפריה העות'מאנית, היוועילות ללחצים של מעצמות מערב על הסולטאנים העות'מאנים, והובילו אף למלחמות. זוהיתה אחת העילות למלחמת קרים, ב־1856.
בשנת 1901 נערך מאבק דמים בין היווניםהאורתודוקסים ללטינים על הזכות לנקות את המדרגה
התחתונה בגרם המדרגות המוליכותלקאפלה של "סבל מרים הקדושה" בכנסיית הקבר. המדרגות
הן אמנם רכוש הלטינים, אךהמדרגה התחתונה מצויה מעט מעל מפלס החצר הקדמית, הפרוויס, שהוא רכוש משותף שלהלטינים והיוונים האורתודוקסים; ולכן עמדו האחרונים על זכותם לקחת חלק בניקויה . הפשרה הושגה, בסופו של דבר. היום מטאטאים הלטינים את המדרגה עם שחר, והיוונים אורתודוקסים מטאטאים אותה כשמגיע תורם לנקות את הפרוויס.
העמודים התומכים אתכיפת הרוטונדה מתחלקים גם הם בין העדות השונות, והבעלות מסומנת על ידי האיקונות הקבועים עליהם. כשמתחילים לבדוק ממזרח, רואים שעמודים 15 עד 18 שייכים לארמנים,
אילו 12 עד 14 לאורתודוקסים. הקופטים רשאים להשתמש בעמודים 10 ו־11, אבל הבעלותעליהם,
כמו הבעלות על עמודים 8 ו־9, היא של הארמנים. העמודים 5 עד 7 שייכיםלאורתודוקסים ועמודים
1 עד 4 ללטינים. בשנת 1924 התגלע סכסוך על הזכות לנקות אתהאבק מהדלת המוליכה לחדרם של הקופטים, בין העמודים 10 ל־11. הארמנים תבעו בעלותמלאה על השטח ועל החדר, וטענו כי זכותם לנקות את האבק מן הדלתות. אך הקופטים תבעוזכות זו לעצמם. ממשלת המנדט שנקראה לפשר תמכה לבסוף בדרישת הארמנים.
למרותהמאבקים הממושכים, בחג האש מתאספים חלק מהיריבים יחד בכנסייה
(על החג ראו בכתבה "איש איש בשם אלוהיו" בגיליון זה). בחג זה, מאמינות כל הכנסיות המזרחיות, יורדת אשמה שמים ומדליקה את האבוקה שבידי הפטריארך היווני. מחקר שנעשה באחרונה על ידי חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה גילה כי האש כלל וכלל אינה אלוהית. אנשי הכנסייה מכניסים יום קודם לכן חוט דק המשתלשל מהתקרה, ורגע לפני "הנס" מדליק מישהו את החוט מלמעלה והאש יורדת עד לידי הפטריארך.

המשכנו ללכת בסמטאות העיר העתיקה בתוך צבעוניות מדהימה וכשהגענולרחבה של שער יפו פגשנו את סנטה קלאוס, אולם בניגוד למה שידעתי מרומניה שהוא מגיעבתוך מרכבה עם סוסים, הרי הסנטה הזה הגיע בטרקטורון פולאריס כששלט מרי כריסמס מתנוסס בחזית הרכב.
כמובן שכולם צבאו עליו כדי להצטלם איתו ואני הבחנתי גם בסנטהקלאוסית אחת.

שלג אמנם לא ירד בירושלים לכבוד הכריסמס גם באלזס לא ירדכשנציגי הפורום נסעו, אבל בובת שלג היתה בירושלים.

ליד בניין עיריית ירושלים הישן התעכבנו. האחרון שאייש אותו היהראש העיר טדי קולק. הוא עדיין מנוקב מיריות.

אם למישהו היו אשליות שרומא והותיקן הם מרכז העולם אז טעיתם בא פסל ארמני ויצר את מפת העולם
כשירושלים במרכז העולם.

האמן הבינלאומי ארמן דריאן תרם לעיריית ירושלים יצירה שעוצבה ונוצרה באריחי קרמיקה עם
אלמנטים מסורתיים. היצירה "ירושלים מרכז העולם" על פי מפת קלובר, שצוירה בידי
הינריך בנטינג בשנת 1585, מראה את ירושלים ממוקמת במרכזו של תלתן גדול, שרכיביו
דומים בצורתם לעיניים, הבנוי גם הוא משלושת היבשות של העולם הישן. ביוזמתו ובפיקוחו
של דוד סוזנה, יועץ האמנות והעיצוב של עירית ירושלים, תרם האמן ארמן דריאן את יצירתו הענקית
והצבעונית עליה עבד במשך שמונה חודשים. היצירה בגובה של 3 מטר וברוחבשל 4.5 מטר הוצבה
בימים אלה ברחבת הדקלים בכיכר ספרא, תרומתם של דבי וסם בטסאק.

ארמן דריאן , 37, יליד ארמניה שעלה לישראל ב-1990 הוא צייר, פסל ומעצב פנים, בעל סטודיו
ברחוב שלומציון המלכה 12 בירושלים. בעברו הציג ארמן מספר תערוכותיחיד בירושלים, בישראל
וברחבי העולם ויצירותיו מוצגות בין השאר בבית הלבן, באונטריו- קנדה, במוזיאון לאמנות בארמניה
ובמוזיאונים נוספים בעולם, וכן במוסדות רבים ברחבי הארץ. ארמן נפתח בשנים האחרונות
לכיוון האמנות הארמנית המסורתית העתיקה , בשילוב אמנות ארץ ישראלית ויהודית מערבית.

ממליצה מאד להגיע לירושלים בסוף דצמבר לחגיגות הכריסמס ובשנה שזה נופל בחופף לחג החנוכה לשלב עם סיור חנוכיות בעיר.

בסיור נוסף שערכנו בירושלים הגענו ליד הפסל של דוד ליד "קבר דוד" ואולם של הסעודה האחרונה של ישו.

בסיור זה עמדו על מאפיינים של הבנייה הצלבנית: ראשית עיטור מזוגזג וקשת מחודדת
על הפתח לתוך הבית כמו בתמונה מטה

אלמנט נוסף קשתות מצטלבות בתוך המבנה של הסעודה האחרונה כמו בתמונה מטה

עוד על מאפייני הבנייה הצלבנית ניתן למצוא כאן. על התקופה הצלבנית בארץ ישראל כאן.

הלכנו בסמטאות העיר העתיקה בתוך צבעוניות מדהימה וכשהגענולרחבה של שער יפו פגשנו
את סנטה קלאוס, אולם בניגוד למה שידעתי מרומניה שהוא מגיעבתוך מרכבה עם סוסים, הרי
הסנטה הזה הגיע בטרקטורון פולאריס כששלט מרי כריסמסמתנוסס בחזית הרכב.
כמובן שכולם צבאו עליו כדי להצטלם איתו ואני הבחנתי גם בסנטהקלאוסית אחת.

שלג אמנם לא ירד בירושלים לכבוד הכריסמס גם באלזס לא ירדכשנציגי הפורום נסעו,
אבל בובת שלג היתה בירושלים.

ליד בניין עיריית ירושלים התעכבנו. האחרון שאייש אותו היהראש העיר טדי קולק.
הוא עדיין מנוקב מיריות.

אם למישהו היו אשליות שרומא והותיקן הם מרכז העולם אזטעיתם בא פסל ארמני ויצר את מפת
העולם כשירושלים במרכז העולם.

הלכנו בסמטאות העיר העתיקה בתוך צבעוניות מדהימה וכשהגענולרחבה של שער יפו פגשנו את
סנטה קלאוס, אולם בניגוד למה שידעתי מרומניה שהוא מגיעבתוך מרכבה עם סוסים, הרי הסנטה
הזה הגיע בטרקטורון פולאריס כששלט מרי כריסמסמתנוסס בחזית הרכב.
כמובן שכולם צבאו עליו כדי להצטלם איתו ואני הבחנתי גם בסנטהקלאוסית אחת.

שלג אמנם לא ירד בירושלים לכבוד הכריסמס גם באלזס לא ירדכשנציגי הפורום נסעו, אבל בובת שלג
היתה בירושלים.

ליד בניין עיריית ירושלים התעכבנו. האחרון שאייש אותו היהראש העיר טדי קולק. הוא עדיין מנוקב מיריות.

אם למישהו היו אשליות שרומא והותיקן הם מרכז העולם אזטעיתם בא פסל ארמני ויצר את מפת העולם
כשירושלים במרכז העולם.

ירושלים/תיירות על הסיורים המותאמים
בדרגות קושי קל/בינוני וקשה בכל שבת כמעט בשעה 10.00 מתקיימים סיורים כאלה וצריך לעקוב באתר של עיריית ירושלים.
הסיור עלהצלבנים יצא מכיכר ספרא בשעה 10.00. תחילה ביקרנו בבית החולים הצרפתי SAINT LOUIS שישב על קו התפר
עם ירדן. בית החולים נועד לטיפול בחולים סופניים בני כל הדתות בליהבדל גזע ומין.
בתוך בית החולים כנסיה מעוטרת מאד קטנה ויפה.
הנזירה שקיבלהאת פנינו בסבר פנים יפות למרות שהביקור לא תואם מראש,
סיפרה לנו קוריוז איךבזמן שהיה קו הגבול שם לאחת החולות נפלו השיניים התותבות מפיה בדיוק לשטח ההפקר. כדי לנסות לחפש לה את השיניים נאלצו לבוא שלושה גורמים: נציג ישראלי, נציג צרפתיונציג מטעם האו"ם.
הם חיפשו ולא תאמינו - מצאו את השיניים. הדבר התפרסם בזמנובעיתון והנזירה הביאה לנו תצלום מהכתבה בעיתון.

על קירות הכנסיה יש עבודותאומנות בשילוב פיסול על דרך היסורים של ישו. הכנסייה היתה מקושטת עם פרחים לכבודהכריסמס.

עברנו דרך השער החדש ומייד כשעברנו שוב פגשנו קישוטיםלכריסמס.

פסענו בתוך העיר העתיקה כשלפתע התחילה להתקדם לעברנותהלוכה של בני נוער של הצופים הנוצרים עם תלבושות
ססגוניות ועם כלי נגינה של חמתחלילים ותופים, נעמדנו במקום אסטרטגי לעמדת צילום והקלקנו.

לכזו הפתעה של תהלוכה לא יכולנו לקוות ולצפות בחלומות הכיורודים. תהלוכת כריסמס ממש יפה.
המשכנו ללכת בסמטאות העיר העתיקה לכיוון כנסיהנוספת שסירבו להכניס אותנו אליה ובהמשך הגענו לכנסיית הקבר
הקדושה כל כך לעולםהנצרות.
כנסייה מאד יפה. המקום מזוהה עם מקום צליבתו של ישו.

בסמטאות לכיוון כנסיית הקבר ראינו שוב מאוירת הכריסמס.

בחצר הקטנה שלפני הכנסיה המוני אנשים בעיקר תייריםואנחנו.
דווקא במקום החשוב והמעניין עקב הכמות הרבה של המבקרים התלבט המדריך דודאם להכניס אותנו פנימה. אני אמרתי
בלבי שאין מצב שהגעתי עד הלום ולא אכנס. החלטתישבזמן שהוא מסביר על הכנסיה אנו נכנסים פנימה והסברים נקרא
אח"כ בכתובים ונשלים. ואכן פנים הכנסיה היה מדהים. אלא שכשיצאנו החוצה לא מצאנו את המדריך. חיפשנו המתנואולי
נכנס פנימה עם הקבוצה אבל - לא. אין זכר לקבוצה ולמדריך. פתאם הבחנתי במדריכהשלקחה מקבוצת ספרא קבוצה נוספת
לאותו סיור ושאלנו היכן דוד - היא ענתה שהוא כבר עזבמזמן את המקום. שאלנו איך לצאת והיא הנחתה אותנו. נראה לי מאד
תמוה לא להכנס פנימה. שמחנו שראינו את הכנסיה והמשכנו ללכת בין סמטאות השוק לכיוון שער יפו.