פרק 5
דוח מסע - טמיר מגיע בשבת לפנות בוקר 29.8.15
אחת אחר חצות, מגיע נהג עם הרכב כפי שקבענו אתו מראש. הנהג, הוא הנהג שהחזיר אותנו שבועיים קודם לחוה לאחר שפספסנו את האוטובוס האחרון בדרכנו חזרה מסיגריה ודאמבולה.
העמסנו את חפצנו (המרובים מידי) ויצאנו לכיוון שדה התעופה בנדרנייקה Bandaranike Airport))לאסוף את טמיר.
הגענו לשדה ופגשנו את החיים התוססים גם באמצע הלילה כמו בשדות תעופה בינלאומיים אחרים בהם כל שעה טובה לטיסה יוצאת או נכנסת.
מקבלי הפנים יכולים להיכנס לבניין הטרמינל רק לאחר תשלום של שלוש מאות רופי, משהו באזור העשרה ₪. שילמנו כמו טאטאלך נכנסנו ומצאנו מקום לשבת מול דלת היציאה של הנוסעים הבאים ומול לוח הנחיתות.
לאחר כשעה כצפוי יצא טמיר כולו חיוכים מאוזן לאוזן. לאחר הפגישה הראשונה הכרנו את קים וניר חבריו של טמיר לטיסה, דרך התחנות לרנקה בקפריסין, דוחה בקטאר. הם אמורים לבלות כשבועיים בסרי לנקה ועוד שבוע במלדיביים.
נפרדנו מהם בתקווה להיפגש בדרכי האי, ואכן כך היה.
השעה סביב ארבע לפנות בוקר ואנחנו יוצאים לנסיעה של שלוש ארבע שעות אל קאנדי (Kandy), הבירה העתיקה של סרי לנקה, בירת ממלכת קאנדי שהתקיימה עד הכיבוש הבריטי, הפורטוגלים וההולנדים לא יכלו להם אך הבריטים ב- 1815 הצליחו להכניע אותם ולכבוש את העיר הגלו את המלכה ואיחדו את האי.
נסיעת לילה קשה, תנועה מרובה יחסית לשעות הקטנות של הלילה, כביש דו נתיבי, מתפתל. סביב השעה שש החל המזרח להאדים בזריחה יפיפייה.
החלטנו שכדאי לנו לנסוע בדרכים צדדיות כי ממילא למלון אפשר להיכנס רק אחר הצהריים. נסענו בדרכי הרים צרות לידן כפרים נחבאים בין העצים של היער הטרופי האין סופי המעורב במטעי קוקוס, עצי פרי אחרים וחלקות קטנות של ירקות שונים, מדי פעם.
עצרנו במזנון, ספק מסעדת דרכים אותנטית של המקומיים, האיש שאל, כמו כל האחרים אתם נפגשים בכל מקום, "מה המדינה שלך?" כששמע שאנחנו מישראל ביקש שנעזור לו להקים מלון ומסעדה, שנעזור לו לקבל ויזה לבוא לישראל. הסתבר שעבד בשרות הצבא האמריקאי בעירק לאחר מלחמת המפרץ הראשונה.
זה היה בוקרו של ליל ירח מלא, יום אחרון לפסטיבל פרה הרה, החג הבודהיסטי המקומי החשוב ביותר.
לאורך כל הדרך אנשים, גברים ונשים לבושים לבן נוסעים הולכים למקדשים הבודהיסטים שבסביבתם.
נכנסנו לחצר מקדש באחת העיירות, באמצע תפילה, עשרות אנשים יושבים על הרצפה, כולם בלבן, עם הפנים לכיוון הנזיר המנהל את הטכס, בתפילה ארוכה בלתי נגמרת מונוטונית מוגברת באמצעות רמקול.
לא נכנסנו בכדי לא להפריע. ממול במבנה נפרד היה מקומם של בודהה וכל האלים הנלווים. מאוחר יותר למדנו לדעת מהמדריך שלנו, כי מאוד מקובל כאן במקדשים שילוב של בודהה עם האלים ההינדיים, והמאמינים מכבדים אותם בביקור ובמנחות, גם אם באו לבודהה ולהיפך... מין כבד את האחר, זה לא יזיק להביא שמירת הכבוד של האחר למקומותינו...
הגענו לקאנדי בשעה מוקדמת כמובן, נסענו למלון שהיה מוזמן מראש. באוגוסט בימי הירח המלא באים מקומיים רבים מרחוק וכמובן תיירים רבים לאירועי פרה הרה, על כן חשוב להזמין מקום מראש.
הזמנו מקום במלון קטן מאונטיין ברינז (Mountain Brize) שבועיים מראש, הגענו מוקדם משעת הכניסה המקובלת לחדרים, אך זה לא הפריע לנו לקבל חדר ולהתארגן לאחר שעות ארוכות בדרכים וטמיר מאז יציאתו מהארץ. הלכנו לישון כמה שעות. (המלון הוכיח את עצמו בכל המדדים, נהינו בו מאוד).
בארבע אחה"צ התארגנו ליציאה לעיר לתפוס מקום לצפות במצעד הלילה האחרון של הפסטיבל, החלק החשוב ביותר של החג. הגענו בטוקטוק למרכז העיר והופתענו לראות את כל המדרכות מלאות באנשים היושבים על הרצפה לאורך מאות מטרים משני צדדי הרחוב.
אנשים על המרפסות והגגות ובכל פינה ממנה אפשר לצפות על הרחוב. לא נמצא מקום להשחיל סיכה... למזלנו הגיע אלינו בחור, סוג של ספסר, שהציע מקום על מרפסת בקומה שלישית תמורת ארבעת אלפים רופי לאחד . כ- 113 ₪. הלכנו אתו היות וקודם לכן קיבלנו הצעות בסכום כפול. אכן המקום היה טוב, תצפית טובה על הרחוב, שורה ראשונה במרפסת קומה שלישית. חיכינו עם כל ההמונים מעל שלוש שעות נוספות עד הגעת המצעד לגזרה שלנו.
אכן מיצג מדהים של ריקודים אקרובטיקה מלאי אקסטזה, תצוגות אש ומוזיקה כאשר בראש כל מקטע צועדים כמה פילים מכוסים בתלבושות יוקרתיות ותאורה בצבע שונה, לבן, כחול, אדום, כתום וצהוב כצבעי הדגל של המקדשים הבודהיסטיים.
צילמנו המון כולל קטעים בווידאו שאם נצליח יום אחד יצטרפו לסרט ערוך של המסע.
עד אחרי חצות כלומר כארבע שעות המשיכו החברים לצעוד עם אנרגיות עצומות לרקוד באקסטזה מדהים!!! אין מילה אחרת.
התעייפנו, לא רק אנחנו, רבים התחילו לעזוב את מקומות התצפית ולהתפנות. חזרנו למלון "עייפים אך מרוצים", כמאמר הקלישאה.
בבוקר, לאחר ארוחת בוקר מקומית עשירה בפירות טרופיים, הגיע מדריך מקומי שמנהל המלון ארגן לנו, החלטנו להיעזר בו ובטוקטוק שלו לסיור ביומיים הבאים בקאנדי. כך למעשה התוודענו ללקסמן
(Luxman, +94.777.192.349), מדריך מופלא (Welcome to Sri Lanka), בעל רישיון ממשלתי, (וזה החלק החשוב לו) נהג לומר שהוא עובד של הממשלה.... אך בעצם הוא בעל חברה לקס תורס (Lax Tours) מפעיל הדרכות תיירים בטבע, בספארי, במקדשים, בעל ידע רב בתרבות ובמנהגים המקומיים ועוד... אני מתעכב עליו כי לאחר יום שהכרנו אותו החלטנו לצאת אתו לסיבוב של שבוע בערך, הטיול עם טמיר.
אך על זה בהמשך....
