רביב קורץ שכתבה מאמר זה היא מדריכת טיולים ומרצה בכירה שזאת לא הפעם הראשונה שלה באיחוד האמירויות.
קראו את המסקנות בסוף!!
מאמר זה מתייחס גם לנוסעים בודדים וגם לנוסעים בטיולים מאורגנים
נס חנוכה או כל אחד צריך את ״המלאך השומר״ שלו זה אולי המוטיב המוביל בחיי בשנים האחרונות.
לנסיעה לדובאי חיכיתי פשוטו כמשמעו כמו ל ״אוויר לנשימה״
מעבר לקסמה של העיר בה נשביתי כבר מהמפגש הראשון שלנו לפני שלוש שנים, השנה האחרונה בארץ עם המגיפה ובעיקר עם התחושה הכללית של גועל וסלידה מדרך ניהולה ע״י נבחרי הציבור שהוכיחו יום יום שאין שיא נמוך יותר אליו אפשר לרדת, העצימו עבורי את הצורך ״לברוח״ מכאן לאן שרק אפשרי.
דובאי היא בהחלט יעד לברוח מהצרות אבל היא גם יכולה להיות (כמו כל מקום אחר על פני הגלובוס) מקום בו ניתן להסתבך.
לטיסה לדובאי הגעתי (כמו כולם) עם מסמך המאשר כי בבדיקת קורונה שערכתי יומיים לפני נמצא כי אני שלילית לנגיף.
קצת יותר מ-3 שעות טיסה ובטרמינל 3 של שדה התעופה בדובאי אני עוברת יחד עם כל הנוסעים בדיקה נוספת.
חולפות עוד כ-25 שעות וכל חבריי לנסיעה מקבלים במסרון תשובה שהם שליליים לנגיף ואילו אני ... מקבלת תשובה שאני חיובית 
מלווה בהנחייה ליצור קשר עם משרד הבריאות המקומי על מנת לתאם את מיקום 14 ימי הבידוד שאני חייבת בעקבות התוצאה.
מה עושים במקרה כזה ?!?אני מסדירה נשימה ועושה בדיקה עצמית של הסימפטומים הידועים :
חום - אין לי !קשיי נשימה - תודה לאל ממש לא !אובדן חוש טעם/ריח - הלוואי אולי הייתי מצמצמת נשנושים
חולשה - ישנתי מצוין בלילה ואני רעננה.
צינון/שיעול אין אפילו רמז.
משמע אולי אני חיובית אבל לגמרי א-סימפטומטית.
התייעצות מהירה בווסטאפ עם חברי המשלחת שלי שחלקם רופאים שבאו לדובאי להיפגש עם רופאים מקומיים ובהנחייתם אני מזמינה לחדר במלון לבדיקת קורונה פרטית.
חולפות 4 שעות ואני מתקבלת תשובה שאני שלילית לנגיף.
מה עושים עכשיו?
במבחן התוצאות אני במצב של 1:1 האם זה יספיק למשרד הבריאות המקומי ולמשטרת הגבולות ? סביר להניח שלא.
אי לכך אני מתאמת בדיקה נוספת ליום שלמחרת ומבצעת אותה דבר ראשון ״על הבוקר״.
חולפות שתיים (עדיין אין לי תשובה של הבדיקה השנייה) ואני מקבלת שיחת טלפון ממשרד הבריאות המקומי, מעבר לקו מדברת איתי רופאה שמסבירה לי שתוצאת הבדיקה שערכתי בשדה היא שקובעת מבחינתם ולא הבדיקות הפרטיות בדובאי ועלי להחליט אם אני מעדיפה לעבור את הבידוד במלון קורונה עם בת זוג מאומתת בחדר על חשבון ממשלת דובאי או שאני מעדיפה חדר לבד על חשבוני, אני מבקשת ממנה כמה דקות להתייעץ עם חבריי למשלחת ואם מסכימה ואומרת לי שתתקשר שוב עוד חצי שעה.
כשהיא מתקשרת שוב אני כבר מצוידת בשתי תוצאות שליליות ומספר טלפון של הרופא שחתום עליהן ואני מבקשת ממנה לדבר אתו.
אני חייבת לציין שהיא מצידה מאד נימוסית וסבלנית אבל גם מאד עקבית במסר שהבדיקה היחידה שמקובלת מבחינת החוק היא הבדיקה בשדה התעופה.
שוב סבב שיחות ובסופם היא מתקשרת ומתעקשת שאגיע להחלטה לגבי הבידוד. בליית ברירה אני אומרת לה שאני מעדיפה חדר לבד על חשבוני.
כשאני מבינה שהבעיה לא נפתרה אני מצליחה להגיע בעזרת חברי המשלחת לרופאה בכירה במשרד הבריאות שמציעה לי בדיקה נוספת שאעבור אבל הפעם עם צוות של המשרד ולא של בי״ח פרטי ואני נענית בחיוב.
הצוות מגיע למלון לבוש בכל אמצעי ההגנה כאילו אני חולה מדבקת מאד, אני עוברת בדיקה נוספת וממתינה בחדר לתוצאה.
בשעות הערב אני מקבלת הודעה מהרופאה שהבדיקה (שלישית תוך 36 שעות) שלילית ואני חופשיה לדרכי רק שבמקביל באותו רגע בדיוק אני מקבלת שיחת טלפון לחדר ממנהל המלון שמונית הגיעה לאסוף אותי למלון לבידוד.
אני מסבירה לו שמדובר בטעות והוא מבקש ממני בכל זאת לרדת למשרדו אני יורדת ומסבירה לו את המצב והוא מגלה אמפתיה אבל טוען ש״ידיו כבולות״ וזה החוק. אני מבקשת ממנו להתקשר למוקד משרד הבריאות ואני ומשוחחת עם הנציג התורן ומסבירה את השתלשלות העניינים ומתעקשת שאין שום סיבה שאשה בגילי בת 55 בריאה תסתכן בשהייה עם חולים מאומתים במלון ושהם חייבים להסביר לי מדוע הם מתעקשים לסכן אותי כך.
הוא עונה לי בנימוס שהוא מבין את הסיטואציה וידבר עם הממונה עליו ויחזור אליי ואני במקביל מתכתבת עם הרופאה ששלחה לי את הבדיקה השלישית ומעדכנת אותה.
עוד חצי שעה עוברת ונציג משרד הבריאות מתקשר אליי ומבשר לי שאין צורך שאלך למלון קורונה אבל בשל הסיכוי הקל שאני כן חיובית עליי לעזוב את במלון ולחפש לעצמי דירה לשהות בה עד לטיסה חזרה לארץ. אני מתעקשת שזה לא מקובל עליי וחולפת עוד שעה עד שהבעיה נפתרת ואני חופשיה להמשיך בחופשה.
תשאלו מה המסקנה מהסיפור ואני אפתיע אתכם ואגיד שאין שום מסקנה.
זה הסיפור האישי שלי, למזלי הייתי בחברת אנשים שיכלו לעזור לי בסיטואציה המורכבת הזו, דובאי מדהימה אבל עדיין אינה יודעת מה לעשות במקרים כאלה עם תיירים מישראל ולהזכירכם עדיין אין שגרירות או נציגות ישראלית רשמית שיכולה לעזור במקרים כאלה.
לי, למזלי, היה ״מלאך שומר״ וסוג של ״נס חנוכה״ ...
אני טוען, שבתחילת יחסים יש צפי מחלות ילדות ובמיוחד שאין עדיין נציגות רשמית. כמו כן יש לבצע ביטוח למצבים כאלו שבמקום לבוא לחופש לכמה ימים אתם עלולים להיות שם..............14 יום בבידוד ויש לכם הפסדים על הוצאות ששילמתם וגם הפסד העדרות מהארץ.
