את הלילה אנחנו מעבירים, ארבעתנו, בחדר קטנטן עם מיטות קומותיים .עודד שהצטיין עד עתה בבחירת חדרים משובחים טעה והתבלבל .לנו זה מזכיר את הפרסומת של הקפה שבו הגבר מבטיח לה "צימר עם נוף גלילי" והם מגיעים לאכסניית נוער ,אבל אנחנו לוקחים את זה בקלות ועם הרבה חיוכים והומור .בבוקר אנחנו קמים עם ציפיות לראות טייפון. בפועל יש קצת רוח, קצת גשם וזהו. בטלוויזיה יש תמונות של רוחות וגשמים אבל אנחנו לא ממש מבינים מה קורה כי הכל ביפנית.
יוצאים לסיבוב באזור דוטומבורי (dotonbori). המקום שוקק חיים למרות שזה בייחוד מקום של לילה. עושים סיבוב בין היתר רואים חנות עם בגדים לכלבים, חושבים לקנות לשתי הכלבות שלנו חליפה של סופר-מן ושל ספיידר –מן, זה יכול היות משעשע למדי לראות אותן מסתובבות כך ביישוב. חוזרים למלון. רכבת תחתית לוקחת אותנו ל shin Osaka שזו תחנת השינקנסאן של אוסקה. בתחנה מהומה גדולה, המון רכבות בוטלו והתחנה מוצפת אנשים שמנסים למצוא לעצמם חלופות. מסתבר שקו הרכבת מטוקיו דרומה (לכיוון אוסקה) נחסם בגלל הצפות. מודאגים אנחנו מפלסים דרכנו לרציף שלנו. גם שם מהומת אלוהים כי הרכבת לפנינו בוטלה, שלנו מופיעה על הלוח כתקינה. היא אכן מגיעה ואנחנו יוצאים לדרכנו. עוזבים את אזור הארץ התיכונה ומתחילים לעלות להרים. הנוף משתנה ונעשה אט אט הררי ומיוער יותר ויותר. עצי ארז ומחטניים בשלוב של עצים נשירים שמתחילים לשנות צבעם בשל עונת הסתיו.
בגלל ביטול הרכבות התוכניות שלנו השתבשו ואנחנו מגיעים מאוחר מכדי לתור את מצומטו. בעלת הבית של הפנסיון שלנו מגיעה לאסוף אותנו מהרכבת ואחרי התארגנות קצרה אנחנו לוקחים אופניים ויוצאים "לקרוע את העיר".
נוסעים לטירה שמוארת והשתקפותה על מי החפיר שלה יוצרים תמונה מדהימה. משם ממשיכים למרכז העיר שנראית יפה מאוד אבל כבר מזמן הלכה לישון (השעה שבע וחצי בערב). מוצאים מקום פתוח לאכול ,במקום יש בר סלטים "אכול כפי יכולתך" נראה שהם לא גילו את הישראלים. נעם ותמי שמתגעגעות לסלט כבר זמן רב מסתערות במרץ על שלל הירקות . משם חוזרים מתנשפים מהרכיבה למלון. במלון יש מרחצאות חמים ואנחנו מנצלים את ההזדמנות להתפנקות.
