לעיתים אפשר להתבלבל ולחשוב שאנחנו והאיטלקים קורצנו מאותו הבצק: הם חמים, ידידותיים, נוסעים כמו משוגעים על הכבישים ומדברים עם הידיים... אבל, הם לא ממש כמונו. שכן בעוד אנחנו (כחלק מהעולם המערבי המודרני) עסוקים בלרדוף כל החיים אחרי מה שאין לנו, באיטליה נהוג להעריך את החיים הפשוטים: תחייה ותהנה ממה שיש לך עכשיו... אז הם מכבדים כל טקס קטן שיש להם בשגרת חייהם (וספק אם הם קוראים לו טקס)- טקס ארוחת הבוקר, טקסי הקפה, טקסי הפסטה בצהריים- ואת הפסטה הזו שהם כל כך אוהבים הם יאכלו כל יום, בכל ארוחת צהריים אולי לשארית חייהם ולעולם לא יפקפקו בכך- כי אם משהו עושה להם טוב למה להחליף, ולמה לחפש כשכבר מצאת?
אגב, זה בטח לא יפתיע אתכם כשאספר ואומר שהתרבות האיטלקית היא כל כך חזקה ומושרשת, שמאוד מאוד קשה למצוא פה "אמריקניזציה"... אמנם מקדונלדס זהו דבר קיים אך מעבר לכך, לפחות פה בפררה, לא נתקלתי בהמבורגרים ככל- לא ברשתות ולא בברים.
אין פה אפילו תרבות של "בתי קפה" אלא של ברים. מהו בר? מקום בו יש הכל: קפה, אוכל, אלכוהול. כל בר עומד בפני עצמו וגם הוא אינו חלק מרשת. מיותר לציין שכל הסדרות והסרטים שמגיעים לקולנוע עוברים מיד דיבוב לאיטלקית ואף במרכזי הקניות קשה למצוא מוצרים שאינם איטלקיים (או אירופאיים).
אז התחלתי לבחון ולנסות להגדיר ה"טקסים" פה. רובם כמובן סובבים סביב אוכל בצורה כזו או אחרת. את התובנות הבאות אני כמובן חולקת מחוויה אישית אך משיחות רבות עם מקומיים,
והנה הם לפניכם.
טקס ארוחת הבוקר-
האמת, שלקרוא לכך ארוחת בוקר זה חטא. התחלתי להגדיש לכך תשומת לב מיוחדת בעקבות שיחה שניהלנו באחת מנסיעותינו לטיול לצפון בטרמפ ב"בלה בלה קאר" עליו אספר בהמשך. הנהג, היה בחור בן 21, נורמטיבי לחלוטין שנוהג במכונית ספורט שאבא קנה לו. במהלך השיחה נושא ארוחת הבוקר עלה. והיא התנהלה בערך כך:
- בצפון (בניגוד לדרום) מתעוררים מוקדם כדי ללכת לעבודה- 8:30 ויום העבודה נפתח לרוב ב9:00.
- ומה אתם אוכלים לארוחת בוקר?
- עוגיות וקפה כי אחר כך יש לנו ארוחת צהריים גדולה
- אתה לא רעב עד ארוחת הצהריים? (הם אוכלים בסביבות 13:00) כי אצלנו נהוג לאכול ארוחת בוקר קצת יותר גדולה
- גם אני אוכל ארוחת בוקר גדולה! אני אוכל הרבה עוגיות....
השיחה הזו היא אחת השיחות הראשונות שקיימתי עם איטלקי מקומי והיא עוררה בי כמה שאלות. 8:30... מוקדם??? עוגיות רבות לארוחת בוקר??
וכך בעודי יוצאת ל"ארוחת בוקר" התחלתי לשים לב לפרטים שונים.
"ארוחת הבוקר" תתקיים בין 8:00-9:00 כי כפי שהוא ציין הם באמת מתחילים לעבוד ב9:00. ארוחת הבוקר תכלול עוגייה/ שוקולד קטן/ קוראסון עם נוטלה וקפה. המהדרין באמת יאכלו אותה בעמידה ליד הבר ולאחר 5 דקות ימשיכו בדרכם. המהדרין פחות, ישבו 10 דקות, יאכלו וישתו את הקפה+ יקראו עיתון, ואז ימשיכו בדרכם. וכך, בקלות ניתן להצביע על מי אינו מקומי.. תשב לשיחה ארוכה בבוקר עם חבר/ה- אתה זר!
בתמונה: אני, מתנסה בשיטה המקומית.
למעשה בדיוק היום דיברתי עם חברה (לא איטלקייה אך חיה באיטליה כבר כמעט שנה ולומדת ספרות איטלקית באוניברסיטה),והיא הסבה את תשומת ליבי לכך שהרבה מחבריה שאינם איטלקים גם כן אוכלים ארוחת בוקר קטנטנה ואז נזכרתי שגם בקרב חבריי זה כך. אני חושבת שמה שבכל זאת הופך את זה לשונה פה, שזה חל על 100%מהאוכלוסייה, ולכן גם קורנפלקס בחבילות גדולות הוא מצרך כמעט ולא קיים בסופרים, מדפי עוגיות לעומת זאת יתפרסו לעיתים בשני מעברים. זאת ועוד- אין פה תפריט ארוחת בוקר אמיתית במקומות. זה לא קיים.
בכל מקרה, המומלצים ל”ארוחת בוקר” בפררה, שם גם ניתן למצוא מגוון רחב של “מתוקים”, גם לשתות קפה מעולה וגם לשלם מחיר הוגן בהחלט:
Dario-
- Corso Porta Reno 39
Via Cortevecchia, 55
Cafe del Corso-
Corso della Giovecca, 66
Cаfe Europa-
Corso della Giovecca, 51
** מקום זה הוא קצת יותר יוקרתי ומשמש גם כמסעדה, אבל בהחלט נעים ונחמד לשתות בו קפה ואפילו לאכול מאפה שאינו מתוק!**
נחים- עובדים
אז אמנם יום העבודה נפתח ב9:00, אך הפסקת קפה ראשונה מתבצעת כבר ב11:00 בבוקר, ושוב כולם פושטים על הברים, ובשעה 12:30 כל החנויות (כמעט) נסגרות וייפתחו בהמשך בשעה 16:00. בהמשך ייסגרו ב19:00 וחדל ליום העבודה.
למה זה חשוב לדעת ? לא מעט פעמים רציתי ללכת לקנות את הדבר הקטן הזה שהיה חסר לי.. ודווקא אז הכל סגור. אני מניחה שזה עניין של הרגל, כי היום כבר לא ממש משנה לי.
עוד דבר מעניין הוא שהמסעדות נפתחות בשעות האלו לארוחת צהריים והן יהיו פתוחות בין 12:20-14:00 ולכן, כדאי לתכנן לאכול בשעות האלו במהלך טיול (בפררה אך גם בשאר איטליה), או שתסתפקו בחתיכת פיצה או תישארו רעבים.
אה כן, גם בימי חמישי הכל סגור אחר הצהריים שכן הם מכינים עצמם מנטלית לסוף שבוע עבודה (הרבה דברים פתוחים בשבת ובראשון במקום).
קפה
בתמונה: קפה בבר מקומי בבולוניה, קל לזהות אותה על פי הקשתות הגבוהות ברקע.
אז כפי שציינתי, קפה שותים בעמידה אך יש מספר חוקים נוספים: עד שעת ארוחת הצהריים זה מקובל לשתות קפה הפוך- קפוצ'ינו, אך אחר כך שותים רק קפה- שזה אספרסו. זה אחד מהכללי הלא כתובים הללו, הרי כמובן שלא ייצא מצב בו לא יגישו לך אך ייתכן ואם תזמין קפוצ'ינו לאחר ארוחת הצהריים במסעדה זה יגבול במבט מלוכסן והרמת גבה לכיוונך.
אני בכל מקרה, שותה פה הרבה יותר אספרסו גם כי זה ממש איכותי וגם כי זה יותר זול!
ועוד דבר מעניין על תרבות הקפה פה: אצל כ-ו-ל-ם בבית ניתן למצוא מקינטה וספלים רבים לאספרסו, אך מאוד נפוץ לא למצוא אצל אנשים קומקום בבתים או מאגים.
אפריטיבו (Aperitivo)
בין השעות 18:00-21:00 מתקיים ברוב הברים שמכבדים עצמם אפריטיבו, שזה למעשה המקביל של הhappy hour שאנחנו מכירים, אלא שבמקום לקבל 1+1, אתה משלם אך ורק עבור המשקה שלך ויכול לאכול כמה שתרצה מהבופה.
לרוב לא מדובר על אוכל משובח למדי אלא בסנדוויצ'ונים קטנים, צ'יפס, בוטנים, פוקאצ'ות אך לעיתים (במקומות הקצת יותר יקרים) ניתן גם למצוא פסטה, פיצות, תפוחי אדמה בתנור וסלטים. האפריטיבו במקור לא היה תחליף לארוחת ערב ונועד "לגרות את הקיבה" לפני שחוזרים הביתה לאכול. כמובן שעם השנים הוא נהיה מקום מפגש חברתי לאחר העבודה וכן מקום לאכול ולשבוע ולכן במקרים רבים שמו המקורי השתנה ל-APERICENA= אפרי+ארוחת ערב. המשקה הפופולארי ביותר באפריטיבו (ובכלל בכל שעות היום האחרות) נקרא SPRITZ- משקה כתמתם המורכב מפרוסקו, אפרול (או קמפרי אם אתם אוהבים שתייה יותר מרירה) וסודה. אי אפשר להגיע לאיטליה מבלי לנסות את המשקה הזה!
(אך כמובן שתמיד אפשר לשתות בירה ויין...)
גלידה- ג'לטו
טוב זהו טקס ולא טקס. שכן גלידה היא חלק משגרת חייהם של האיטלקים ואין לכך חוקים: לחלוטין מקובל לאורך אותה בכל שעות היממה ובכל עונות השנה. והיא טעימה כמו שמספרים לכם! אז אני רוצה לתפוס את הספוט הזה ולהלל ולשבח גלידרייה אחת ספציפית פה בפררה (למרות שניתן למצוא אותה בערים נוספות כמו פאדובה למשל)-
LA ROMANA-
Via Palestro, 33
היא גלידה מדהימה, שנשמרת במיכלים סגורים כך שלא ניתן לדעת בדיוק איך היא נראית עד שהיא מגיעה לגביע שלך ועלייך להמר פחות או יותר על הטעם על פי השם (הם נותנים טעימות לא לדאוג). הסיבה לכך היא הטריות- הגלידה לא נשארת חשופה יותר ממה שהיא צריכה.
בנוסף,הגלידרייה יפיפייה ומזמינה לישיבה ארוכה בחלל המעוצב, וקיר שקוף המפריד בין המסעדה למטבח מאפשר לראות ממש את תהליכי הכנת הגלידה- וכך התחושה היא של עוד גלידרייה אלא של מקום שיוצר אמנות אכילה.
בתמונה: גלידה בתוך בריוש היא עוד אחת מהאופציות לאכילתה.
בתמונה: אחד מהקינוחים המושלמים של הגלידרייה
ממליצה ביותר :)
וזהו אתר האינטרנט שלהם, במידה ותרצו לדעת עוד על המקום: http://www.gelateriaromana.com/
פסטה טרייה ליום ראשון- Pasta Fresca
יום ראשון הוא יום המנוחה, ומי רוצה לעבוד קשה ביום המנוחה? כל מה שצריך לעשות הוא לגשת לחנות הפסטה הקטנטנה הקרובה לביתך, שם מישהי כבר עמלה והכינה משעות לפנות הבוקר פסטה טרייה וביתית, עם מילויים שונים, לך ולכל המשפחה.
מדוע החלטנו שזוהי מסורת? כי בימי ראשון קל מאוד להבחין במקומות הקטנים שלרוב מוסתרים מהעין שכל נמצאים לידם/ בתוכם אנשים רבים שמגיעים במיוחד לקנות את הפסטה. כמובן שהחנויות הללו עובדות בכל יותר וכל תכליתם היא להכין פסטה בעבודת יד.
ועוד על הפסטה- לכל עיר ישנה הפסטה המאפיינת אותה, המאכל המקומי. פה זהו הקאפלצ'י קון זוקה (Cappellacci con zucca), פסטה בצורה של חצי סהר מחובר(כמו בתמונה) ממולא בדלעת מתוקה, אז אם יוצא לכם לבקר בחנות פסטה קטנטנה וודאו שאתם מנסים לפחות נגיסה מגן העדן הזה… או שתזמינו את זה במסעדה- זה נמצא בכל תפריט.
Buon Appetito!
