זהו הפוסט האחרון על הטיול המשפחתי שלנו בצפון איטליה. התחלנו בעמק אאוסטה ועברנו לאגם מאג'ורה. בשלב ההכנה לטיול הבנתי שהאטרקציה (בהא הידיעה) של אגם מאג'ורה היא האיים הבורומאים. לפי כל אתרי האינטרנט בהם שוטטתי זו האטרקציה שאסור לפספס. בדרך כלל מידע כזה לא מושך אותי. עם זאת, יש הערכה לחוכמת ההמונים ולא נפסול מקום רק בגלל שכולם ממליצים עליו.
שטנו לאיים ממקום הלינה שלנו, העיירה וורבניה. הפלגנו באוניית מעבורת גדולה (למידע על זמנים ומחירים כדאי להכנס לאתר המעבורת). באיים ראינו ספינות קטנות יותר שמובילות תיירים לאיים אבל אני חושבת שהם פועלים רק מסטרסה, בכל אופן לא בדקנו את העניין לעומק. הפלגה הלוך חזור לסטרסה עם אפשרות לרדת בשלושת האיים וגם בבאוונו עלתה לנו 74.35 יורו למשפחה של 5 (לגבי הילדים אני חושבת שרק הקטנה נחשבה ילדה, אני לא בטוחה לגבי האמצעי – בן 14). אז, כמו שכבר ציינתי, על האיים הבורומאים כתבו רבים וטובים לכן אני אוסיף מעט הערות.
יצאנו מתחנת Pallanza (את הרכב השארנו בחניה חינמית במרחק של כ-10 דקות הליכה יפה לאורך האגם) אחרי 10 דקות תחנה ראשונה Isola Madre.
טיפ-אם לא קונים כרטיס כניסה לוילה ולגנים אין מה לעשות באי.
אחרי עוד רבע שעה של שייט הגענו לאי הדייגים שנקרא גם Isola Superiore.
אי קטן וחמוד, העברנו בו שעה נעימה מאד. בהתחלה הקפנו את האי בהליכה איטית.
האי מאד תיירותי, יש בו הרבה מסעדות ודוכני מכירה של מזכרות, בגדים ועוד דברים שתיירים קונים. החלק התיירותי מתרכז באזור העגינה של המעבורות. אם מתרחקים אפשר למצוא מקומות יפים ושקטים.
לאחר הסיבוב, ישבנו לאכול, האכלנו כמה ברווזים ובעיקר נהנינו מהשקט והשלווה, מהנוף היפה והאוויר הטוב. פשוט לשבת על ספסל מול הנוף ולנשום עמוק.
בקשר להאכלת ברווזים – מידע חשוב על הנזק שנגרם להם מהאכלה בפירורי לחם. תודה לנירית חברת פורום משפחות על המידע החשוב הזה. אנחנו כבר לא נאכיל עופות בפירורי לחם.
חזרנו למעבורת לשייט קצר של 5 דקות כדי להגיע לאי היפה Isola Bella. גם כאן מסעדות ודוכני מכירה. הארמון המפואר והגנים שסביבו הם האטרקציה של האי. כרטיס כניסה עלה לנו 62 יורו.
אנחנו אהבנו את הסיור בארמון. הוא מרשים ברהבתנות שלו. גם הגנים מאד מרשימים. אפשר להתמלא בהערכה לאנשי הגינון על הדיוק שלהם, ההקפדה על כל פרט, הסדר והניקיון, ההתאמה של הצמחים מבחינת גובה וצבע. בקיצור לדעתי מומלץ להכנס לארמון ולגנים.
את היום סיימנו בסטרסה היפה (10 דקות הפלגה). הסתובבנו במרכז עם החנויות היפות, המסעדות והאווירה של עיירת אגם תיירותית נינוחה. אכלנו, קנינו וחזרנו בהפלגה אחת ארוכה לוורבניה. הפלגה יפה ונעימה בשעת בין-ערביים.
ברשימות שהכנתי לקראת הטיול היו הרבה אפשרויות לביקור בשוויץ. בסופו של טיול ביקרנו בה רק יום אחד. חשבתי שנקדיש לה יותר מיום אחד. אני חושבת שקצת נלחצנו בנושא הכסף (האמת שזו רק אני שנלחצה אבל ברבים זה נשמע יותר טוב 
) ולכן לא חזרנו אליה שוב. קראתי טיפים רבים על השימוש ביורו באזור השוויצרי שקרוב לאיטליה. קראתי שאפשר לקנות משהו קטן ולקבל עודף בכסף שוויצרי, אבל איך שהוא הצלחנו להגיע לשוויץ עם שטרות של 50 יורו ואותם הם לא מוכנים לקבל. טיפ- מי שעובר מאיטליה לשוויץ ליום אחד ולא רוצה לקנות פרנקים שוויצרים שידאג לעבור עם כסף "קטן" (שטרות של 20 יורו ופחות).
את היום התחלנו בחציית אגם מאג'ורה מ-Intra ל-Laveno. חצינו במעבורת מכוניות. 20 דקות של שייט נעים ויפה ואנחנו + המכונית בגדה המזרחית של האגם. מחיר ההפלגה 22 יורו (מכונית ומשפחה של 5 נפשות). נסענו בכביש יפה לאורך האגם עד Luino בה עזבנו את האגם לכיוון העיירהPonte Tresa שנמצאת על הגבול בין איטליה לשוויץ. בימי שבת מתקיים בה שוק גדול. רצינו להגיע לשוק כדי לקנות מתנות וגם מצרכים לפיקניק שנעשה בהמשך היום. טוב, אז רצינו...העיירה היתה מלאה במכוניות ואנשים. לא כל כך הבנו איפה השוק מתקיים (לא ראינו דוכנים), התנועה היתה עמוסה עד פקוקה, לא מצאנו חניה פנויה כדי להסתובב ברגל ולחפש את השוק, לכן מהר מאד ויתרנו על השוק (הנהג הכריז שנמאס לו) וחצינו את הגבול לשוויץ.
נסיעה קצרצרה לעיירה Caslano שבה נמצא מפעל השוקולד Alprose. בימי שבת וראשון המפעל לא עובד לכן אין סיורים אבל אפשר לבקר במוזיאון השוקולד הקטן והחביב לראות סרטון קצר על הכנת השוקולד במפעל וגולת הכותרת – חנות המפעל שבה יש פינת טעימות שווה. קנינו קצת שוקולד, הם מקבלים יורו וכרטיסי אשראי.
התחנה הבאה – הכפר Morcota. כביש יפה לאורך אגם Lugano מוביל לכפר היפה הזה. בשלב הזה עוד היה לנו קצת “כסף קטן” אז הצלחנו להשיג כמה מטבעות ולשלם על החניה. חנינו קרוב לתחנת המידע ממנה לקחנו מפה של הכפר והתחלנו לצעוד בסמטאות לכיוון כנסיית Santa Maria del Sasso. הכנסיה יושבת גבוה מעל הכפר וממנה יש תצפית יפיפיה על הכפר והאגם.
טיפסנו בשביל שממשיך מעל הכנסיה עד לפסל של מדונה. הנוף נפתח יותר והתצפית יפיפיה.
ליד הכנסיה בית קברות מטופח עם פסלים יפים, ממש כמו מוזיאון פתוח.
אהבתי את העץ שצומח מתוך הקבר.
ירדנו חזרה לכפר בדרך שונה מזו שבאנו, ירדנו ישר למטה בכ-400 מדרגות, גם לאורך הירידה יש מקומות יפים לעצירה והתבוננות. לא הצלחתי להלהיב את החבורה כשסיפרתי להם על הגנים היפים שיש בכפר, אז ויתרנו על הגנים ועזבנו לכיוון העיר לוגאנו Lugano.
בלוגאנו חנינו בחניון תת-קרקעי קרוב למרכז (ומאותו רגע אני הייתי בלחץ בגלל המטבעות השוויצרים שלא היו לנו. סוף טוב הכל טוב – המכונה בחניון קיבלה כרטיס אשראי גם לתשלום סכום של כמה פרנקים בודדים). לוגאנו משדרת עושר, במדרחוב חנויות יוקרה, האנשים מטופחים לבושים בבגדים אלגנטיים, המכוניות יקרות. אני לא התחברתי בן-זוגי דווקא אהב.
הגענו בדיוק לאיזה אירוע מקומי שקשור לספורט ולב (זה מה שהבנו מהשלטים). במדרחוב הופיעה להקת רוק שניגנה היטב מוזיקה טובה (מופע התרמה ל.... לא בדיוק הבנו). ברחבה מרכזית נערכה פעילות ספורטיבית המונית, היתה שם גם טלויזיה מקומית שצילמה ואח"כ באותו מקום התקיימה תחרות כשרונות צעירים.
אנחנו המשכנו לאורך הטיילת עד לפארק צ'יאני (Ciani) היפה והמטופח. נהנינו מהשלווה והנינוחות של המקום למרות שהיה מלא באנשים, כולל משתזפים על שפת האגם הצרה. הילדים האכילו ברווזים, אנחנו נחנו על ספסל, והכל היה יפה ונעים.
לקראת ערב עזבנו את לוגאנו ונסענו חזרה לאיטליה, לדירה שלנו.
תם ונשלם, להתראות בטיול הבא.
