טיול קרוואן באירופה של משפחת טבת יום ה חלק 2

קלסר הניילון המרופט שמוט על הדשבורד . מעלעל בין שקיות התיוק, בוחר את הרלוונטית ושולף את דף מסלול הטיול, מעיין בו בחטף ומשנה את תוואי מסלול הנסיעה. במקום שנתחיל את טיולנו בשוויץ מחניון Aareschlucht, אזי נדלג עליו וניסע ישרות למפעל השוקולד. נלון הלילה ככול הנראה ב- Camping אקראי בקרבת המפעל. שם המפעל: Schoggi land

מעט רקע

המפעל הוקם ב- 1952 ומייצר כ-4000 טון שוקולד בשנה, הוא ממוקם ע"י Flawil ."ניתן לבקר בגלריית תצפית שנבנתה מעל רצפת הייצור ולהתבונן בתהליך הייצור והאריזה. במקום יש גם מסכים המקרינים סרטונים על התהליך ומוזיאון קטן. סיום הביקור הוא בחנות המפעל המדהימה שם ניתן לרכוש שוקולד איכותי במחירים זולים ביותר. ניתן גם לרכוש מוצרים פגומים (בעיקר כאלו שהאריזות שלהם נפגעו) בגרושים ממש." -;ציטוט מאתר המטייל

מגיעים אל שוויץ בחסות הלילה, טרם ורכשנו את מדבקת *Vignette.
 נוהג באוטוסטרדה חשוכה במהירות המתבקשת אולם, אינה תואמת את מגבלת אורכה של קרן -אור פנסיי, אי לכך חש כשיכור בשעת נהיגה או כנהג טרוט עיניים שמנקר במהלך הנסיעה. נהיגתי מתבצעת מתוך מיקריות וחסרת אחריות אלומת פנסי מאירה רק על הנעשה מלפנים, הנוף מונוטוני והינו חסר נקודת אחיזה לעין. המקטע המואר מתחלף במהירות ואני חווה **תעתועי ראייה.

נוסע לאורכו של כביש מהיר בצידו הימני, נמנע מלטפס על מחלף מזדמן שלפתע צץ לנגד עיני. רכבים מגיחים בפתאומיות ובמהירות מצידי רכבי, חולפים על פני ונעלמים כהרף עין כלעומת שהופיעו. הכביש העלום מתעקל, פתאום נתיביו מתאחדים לאחד,באורך נס מאט בדקה ה-90 ויוצא במחלף המיוחל.

בדרכנו הנה לא הבחנתי במעבר הגבול, הילכך תר אחר תחנת דלק קרובה בכדי שארכוש את מדבקת האגרה בטרם אקבל קנס. חולף ביעף על פני אחדים, חלקם סגורים אחרים קטנים מידי לממדי רכבי והנה מבחין בתחנה רחבה ומוארת, גולש לתוכה ומחנה. יורד בכבדות ממושב כיסאי ומתמתח. למורת רוחי החנות נוחות סגורה וכן משאבות הדלק ברם,המוכרת נוכחת- מסדרת את המלאי וממאנת לפתוח את הדלתות לנו ולשני מקומיים נוספים. אשתי את מזלה מנסה ונופלת על אוזניים ערלות.

בלית ברירה ממשיכים לנוע. באפלה מבליחים רק פנסי מכוניתי אשר עושה את דרכה באזור כפרי שומם ובעלטה מוחלטת. סביבנו שדות רחבים, מטפסים על הר בינות קטע סבוך ומיוער לשדה -טבע עצום ורחב היקף, סביב דממת מוות. חולפים על פני גשר צר,בעל דפנות נמוכות, חוצים מעגל תנועה ונכנסים לאזור מיושב, מואר ושומם, מתי מעט תנועה מורגשת אם בכלל. נוכחתי לראות שהבתים פשוטים ואינם מנקרי עיניים, יוצאים מהאזור המיושב ונכנסים למהין אזור תעשיה קט ואפלולי. קרוואן מאובק חונה בשיפוע על פיסת אפר לצידי הכביש כגרוטאה. במורד הדרך מבחינים ב- נ.צ המיוחל. יוצא ומוודא שהגענו ליעדנו. מה דעתך לחנות כאן, בחנייה הסמוכה למפעל השוקולד? ". "בשום פנים ואופן לא!, מפחיד כאן!". משיבה.

האזור איננו מתוייר, שגיתי ובגדול. במקום לדבוק בפרטי המסלול שיהרתי לעצמי שכל מרחבי שוויץ מתויירים, רחובותיה הומים באדם ובתי הקפה מלאים עד אפס, הימרתי והפסדתי. הכן האזור ריק מאדם ועד בהמה ואינו סימפטי. "נמצא חנייה יבשה ובטוחה אחרת", מרגיעה "לפחות למראית-עין" מהרהר לעצמי. שבים לציוויליזציה, מחפש מיקום מואר להחנות בו אך אין בנמצא למעט תחנות דלק מקומיות בהן החנייה אסורה. מוצא חניה רחבה, סלולה חשוכה וריקה לחלוטין מרכבים בינות מגרש כדורגל שומם לשיכונים מרוחקים ואפלוליים. החנייה ממוקמת בתוככי מדשאה/שדה, כמעט ופוסח על פני הכניסה בשל גובה העשב שגדל באין מפריע ומסתירה כמו כן בשל אפלוליות האזור. בסמיכות לחניה מבנה, חד-קומתי וגדר, "ככול הנראה המבנה משמש כמתנ"ס או מבנה קהילתי אחר" משאר וכך משדלה. "הלילה נלון פה!". חורץ, להפתעתי בת- זוגתי אינה מביעה התנגדות.

מדמם מנוע, יוצא אל החשכה, אווירה מדכאת ותחושה של חוסר אונים, מביט בצדדים, אנו לגמרי לבד. פותח את ברז הגז, וממהר לשוב אל החלל המואר והבטוח. "נאכל ארוחת ערב נחמדה, נסיט את הווילונות ונישן, טוב?!".

*************************************************************************

* מדבקת אגרה לכבישי שוויץ.

**סוג של אשליה המאופיינת כתפיסה חזותית מוטעית