סיאול בקצרה
אנסה לשתף במעט חוויות ובקצת אקזוטיקה, צבעים, טעמים וריחות.
לפני קרוב לשנה טסנו לניו זילנד. חודש מרץ, תחילת הסתיו בחצי הכדור הדרומי ותחילת האביב בצפון כדור הארץ. טסנו דרך קוריאה: שתי טיסות ארוכות לכל כיוון (קצר ונוח בהרבה מהפעם הקודמת שטסנו לניו זילנד לפני 15 שנים - שילוב של 4 טיסות לכיוון..).
החלטנו לנצל את האפשרות להאריך מעט את הביקור בסיאול מעבר לקונקשן הנדרש למשך יומיים בטרם נמשיך ארצה. לקצת שבירת שגרה והזרקת צבעים וטעמים בטרם נשוב ארצה.
בדרך הלוך קיבלנו שובר שהייה במלון סמוך לשדה התעופה כחלק ממחיר כרטיס הטיסה: השהיה במלון הנהדר ששברה את רצף הטיסות הארוך הייתה מצוינת. היה קר מאד בדרך הלוך וקיווינו שנחזור, מזג האוויר ישתפר במעט. בחורף קפוא בסיאול. זה לא סוד. חשבנו שבסוף מרץ המצב ישתפר מעט.
נחיתה לאחר טיסה ארוכה די מטלטלת (הארכת מסלול עקב טייפון באזור איי שלמה) כמעט 12 שעות טיסה. נוחתים לשלג סמיך. מלבד קבלת פנים צוננת זו כל השאר - נהדר.
קבלת פנים צוננת בנחיתה
שדה התעופה אינצ'און הוא אחד השדות הטובים בעולם בשירות לנוסעים ומרגישים זאת מיד. יצאנו עם המזוודות ופנינו לנקודת המודיעין הקרובה לברר על הסעה לעיר. פקידת הקבלה קדה. שואלת לאיזה מלון בדיוק יש לנו הזמנה: יש מספר אוטובוסים לעיר וחלילה שלא נעלה על אוטובוס לא נכון. היא מסבירה לנו איזה אוטובוס לקחת. בזה לא תם תפקידה, מלווה אותנו לעמדת מכירת כרטיסי האוטובוסים שם אנחנו קונים כרטיס. היא בודקת את הכרטיסים ומראה לנו שמסלול האוטובוס על הכרטיס הוא המתאים לנו ואומרת באיזו תחנה לרדת. בשלב האחרון היא מלווה אותנו את ה -30 מטר לאוטובוס הממתין ונפרדת מאיתנו.
האוטובוס מתמלא. הדלתות נסגרות. הנהג קד לנוסעים ומתחיל בנסיעה בשלג הכבד היורד ובחשיכה העוטפת. הנסיעה נמשכת כשעה ולא ניתן בתאורה ובשלג להתרשם מהדרך.
רובע מיונג דונג הוא רובע בילויים במרכז העיר. מלון איביס (IBIS) מצוי ממש שם. ירדנו מהאוטובוס ישר למלון. מלון מצויין. סיאול יקרה למדי ויש מלונות פאר במאות רבות של דולרים ללילה. המלון לא זול, היה אופטימיזציה של איכות למול מחיר ומיקום והתאים לנו בול. חדר צנוע בקומה ה -; 18 עם שירותים עם פקדים הנראים כשירותים בתחנת חלל.
מנוחה קצרה והתארגנות זריזה ואנו יוצאים ללילה לרחובות מיונג דונג. שלג קל יורד והרחובות מפוצצים באנשים. עשרות מסעדות, דוכנים, רוכלים בצד חנויות פאר. איזה כיף. חיפשנו אוכל מקומי. בחלק מהמקומות לא דוברים אנגלית או יש תפריט רק בקוריאנית. גם לא ממש ידענו מה צריך לעשות במסעדה. במסעדה הראשונה התיישבנו. הסתכלו עלינו אנחנו עליהם. לא ניגשו לא הסבירו לא היה גם את מי לשאול. קמנו נכנסנו לאחרת שהייתה מלאה למדי עם אותו פרינציפ. מישהו דובר אנגלית מושיב אותנו ומסביר מה הפרוצדורה. הכול תזזיתי ומהיר. האוכל מוכן על שולחננו בדקות. מפגש ראשון עם האוכל המקומי עבר בשלום.
המשכנו להסתובב באזור וחזרנו למלון.
המשכנו להסתובב באזור וחזרנו למלון.
בקר בהיר וצונן מקבל את פנינו. ארוחת בקר נהדרת במלון שילוב של אוכל מערבי גנרי ואוכל מקומי כדי לנסות ולטעום ממגוון סוגים. בחוץ שלג על הגינות הירוקות המועטות במרכז. ראות טובה ואנו יוצאים ליום סיור באטרקציות התיירותיות המקובלות. יש מספר ארמונות בעיר. שניים מומלצים ואליהם הלכנו. ברגל. זו הזדמנות להתרשם מבנייני העיר התוססת הזו.
ארמון Gyeongbokgung הוא ארמון ענק עם מבנים מרשימים על שטח נרחב שנראה מעט חשוף. בשטח הארמון קיים גם מוזיאון. תזמנו את הביקור לטקס החלפת המשמרות. אין מלך בקוריאה שנים רבות והטקס הוא שחזור של טקס מהעבר. חגיגה של צבעים: צוות של עשרות רבות של כביכול לוחמים עם נגנים כולם לבושים בבגדים מסורתיים בשלל צבעים משחקים במשך כ - 20 דקות החלפת משמרות בארמון. לאחר תום הטקס נשפכים המקומיים ל"טקס" ופוזות צילום עם הניצבים הקפואים ה"שומרים" כעת על הארמון. נחמד. סבבה לתייר.
ארמון Changdeokgung קטן מעט יותר ויפה יותר והינו אתר מורשת של UNESCO. הכניסה היא בקבוצות בלבד ואנו מחכים בשמש באוויר הצונן כחצי שעה למועד יציאת הקבוצה המודרכת באנגלית. עם הכניסה ומעבר שער הארמון האווירה משתנה והמקום משרה נינוחות ושלווה בצד יופי ויזואלי מרשים ולא צעקני. הסיור נמשך כשעה וחצי בהליכה לא קשה עם מנוחות.
משם -; ל"פרק" השווקים. שוק Gwangjang והרחובות הסמוכים לו, מבוך מקורה של סמטאות ורחובות הוא המומלץ לביקור באזור. שלל חנויות, ביגוד בדים וכמובן מזון. כל שרץ עלי אדמות בר אכילה נמכר כאן בצד סוגי ירק לא מוכרים. הכול אסטטי ונקי. אני מניח שהאוויר הקר מקהה את הריחות ובקיץ מן הסתם הריחות עלולים להעיק יותר אך אם נשווה זאת לשווקים אחרים במזרח, האקזוטיקה לא נפגעת כהוא זה מהאסטטיות והניקיון. הדרך חזרה למלון עוברת דרך אזורי מסחר לא תיירותיים בעליל אך מעניינים ושונים. לאחר זמן די ניכר מחוץ למלון המשכנו לסיכום אותו יום, לערב נוסף במיונג דונג.
סמוך למלון "גילינו" מסעדה נוספת. בשעות העבודה המקום מפוצץ בעובדים ממשרדי הסביבה. הגענו קצת יותר מאוחר כאשר הלחץ ירד. תפריט תמונות וגמגום מלצרית באנגלית וצלחת מכל טוב נוחתת תוך דקות על השולחן. המחירים מגוחכים. כאשר חזרנו למחרת כבר התייחסו אלינו כאל לקוחות ותיקים.
עבור מי שלא ממש מתלהב ממזון אקזוטי, יש סניפים של פיצה האט, המבורגרים ואין סוף סניפי דונאטס. בתי קפה וקונדיטוריות עם עוגות מדוגמות ומעוצבות. שפע גדול. לא ניסינו לברר האם יש מסעדות "מערביות" אחרות. בטוח שיש.
למחרת הלכנו לרכבת התחתית. הרכבת התחתית עובדת על אוטומטים למכירת כרטיסים. יש שילוט והסברים באנגלית ודי קל להסתדר ולהתמצא. הכול יעיל ומתוקתק. מבט בוהה אחד שלי במפה ומיד מתייצב נוסע דובר אנגלית לנסות ולסייע.
ירדנו בסמוך לשוק האלקטרוניקה. היו ציפיות וגם תוכניות לבדוק ואולי לקנות מספר פריטים שצברתי עליהם מידע בארץ. זו הייתה אכזבה. המקום מזכיר מעט את אזור בית רומנו בדרום תל אביב. מאות דוכנים עם ערמות של אלפי מוצרים. מוכרים אדישים. מנסים כמובן לדחוף מוצרים שלא ביקשנו. על המוצרים שביררנו עליהם הם טוענים שאין במלאי או שזה מוצר מיושן ולאחר שאלה נוספת מציעים מחיר שלעיתים יקר מהארץ כולל למוצרי סמסונג הקוריאנית. יש גם חנויות כל בו במקום אך לא ממש נעימות.
בשוק Namdaemun הסמוך למלון יש חנויות רבות ושם ניתן למצוא מזכרות או ביגוד במחיר סביר.
הסתובבנו וראינו עוד כהנה וכהנה. הביקור היה עבורנו אתנחתא בטיסה וקצת שבירת שגרה תרבותית וככזה היה ממש במקום. האקזוטיקה היא במידה. תרבות שונה אך ללא הלם תרבות כמו בערים אחרות במזרח. אין ספק שקוריאה הוא יעד לטיול בפני עצמו וכך להערכתי נעשה ביום מן הימים - ביקור יסודי ונצלול יותר לעומק במדינה זו.
קולאז' באזור בניין העירייה
