לאדאק חלק שני – המשך דרך D1 ועמק האינדוס

במבוא/ חלק ראשון תואר הביקור באזור קשמיר. עכשיו נמשיך בתאור אך לפני כן כמה אמירות ותובנות כלליות ביחס לפרק זה.

בפרק זה יתוארו בקצרה הרקע לנסיעה, קצת מנהלות ולוגיסטיקה ותאור החלק הפחות "מסעי" -; הביקור בחלק מאתרי עמק האינדוס.

הגענו לכאן די במקרה. נכון, אזור לאדאק תמיד היה ברשימת הטיולים אך אף פעם לא בראשה. אומר ברשותכם כמה אמירת כפירה בטרם אלבש שכפ"ץ: הודו על כל גודלה ומורכבותה לא ממש מעניינת אותי. גם ביצוע טרקים הפך בעוונותי אופציה לא ישימה לאור בעייה חמורה בברכי. אם כך למה לבוא?

חבר חגג 50 והרעיון המקורי היה לנסות לטייל במשך שבועיים באזור רמת פאמיר בטג'יקיסטן ומשם לקשגר בסין. הזמן היה קצוב במשורה ללא יכולת גמישות ו"זרימה". המחירים לסידור הכל מראש היו שערורייתיים ואז עלו אופציות: טיבט (מאד רצינו אך אי וודאות סינית וקושי להתכנס לזמן הנקוב הורידו גם חלופה זו). אם כך - לאדאק.

אין שני לנוף בלאדאק ואני אומר זאת לאחר ביקור בעשרות רבות של מדינות ואזורים ויעד זה בפירוש מרהיב, מרתק, מלחיץ ומשאיר חותם. אנחנו לא מצטערים לרגע על הבחירה. גם יומם של פאמיר וטיבט בוא יבוא.

ארגון

הזמן הקצר (שבועיים נטו מהמראה מלוד עד לנחיתה) יצר את המסגרת לטיול. מתוך זמן זה, שבוע + נטו בהימליה והיתר וקצת תוספות ו- buffer היה וניתקע בדרך מנאלי -;לה (מה שאכן קרה, אך לא נקדים את המאוחר).

פניתי לכמה חברות תיירות בלה לקבלת הצעות. קיבלתי עצה כאן בפורום אסיה לפנות לחברת רימו. הם יקרים אך הם הטובים ביותר. אכן כל ההכנות וכל התכתובות היו כסדרן המסלול סוכם, המחיר היה מקובל. ביקשנו מספר בקשות במסגרת העסקה: מגורים טובים, ג'יפ אמין, נהג קבוע ומיומן , מה שם נציגם הפוגש אותנו בסרינגר ורצינו חמצן ברכב.

החלק בסרינגר כבר תואר. מבחינת לוחות זמנים הכל היה על הדקה אך חריקות החלו. לא ג'יפ ולא נהג קבוע, הנהג השני שהגיע לקרגיל , לא יודע אנגלית. הוא נוהג בשילוב מיוחד של אגרסיביות הודית וחוסר מיומנות. בתחילה אמנם לא היה נעים להעיר אך מדובר בחיינו וכספנו ודרשנו ממנו קצת להתמתן.

כשהגענו ללה נפגשנו עם נציג רימו. תשלום, קצת לוגיסטיקה. שאלתי לגבי נהג שדובר ולו אנגלית בסיסית. מסתבר שקשה להם למצוא כזה. ראינו כבר שאין בלון חמצן ברכב. שאלנו כמה שאלות כלליות על לה וביניהן היכן לקנות מכלי חמצן? אנו אמורים להגיעה לגבהים של קרוב ל 5400 מטר ושנינו כבר חשנו בסימני מחלת גבהים (AMS). חמצן? אומר הבחור, עלינו! יהיה חמצן ברכב! יללה בסדר. יומיים אחר כך לאחר מספר שעות בגובה 5000 מטר וכשהיינו צריכים, לא היה כל חמצן ברכב. אך גם כאן בואו לא נקדים את המאוחר.

היו עוד רעשים, לא אוסיף. זו לא שעת הקיטורים. לטיול דינמיקה משלו ואני יודע שגם החריקות הן חלק ממארג החוויה. יש לי ניסיון בארגון טיולים וכלי רכב ונהגים גם במספר מדינות עולם שלישי. יכול להיות שרימו הם הטובים ביותר. מנסיוננו הדל, הם לא היו טובים מספיק. לא משמיץ אך בודאות לא ממליץ.

נהר האינדוס חוצה את לאדאק לרוחבה ולאורכו יש באזור כפרים רבים עם מקדשים (GOMPA) לרוב על פסגות גבהות תלולות. היינו בכמה. לא היינו באחרים. המקומות יפים, הנופים חזקים והמראות מרוממים את הלב.

לכל מקום היסטוריה ורקע.
 לא אכביר במילים וציטוטים ממדריכים. אצלי מידע זה מתמוסס עם השנים ולאלה שלא חוו את המקום לרוב זה מידע מיותר. קיימת ונשארת החוויה הויזואלית ובה אשתף במעט מילות רקע והסבר.

ביציאה מקרגיל מתחיל הנוף ה"לאדאקי" : הרים שאין שני להם, שמים מדהימים, כפרים בודהיסטים, שממה המופרת בירוק בעמקים והתחושה שאין דומה לה של מרחבים אין סופיים.

פסל הבודהה במולבק


 

 מעבר פוטו לה הגבוה בדרך D1 וסחוף הרוח


 

אזור לאמאיורו: המנזר ו"אזור הירח"


 

אזור מפגש נהרות האינדוס וזנסקר


 

 טיקסי , מנזרים וארמונות נוספים









 טיקסי (Thiksey) מנזרים וארמונות נוספים

עד כאן חלק זה

 בחלק הבא אתאר את הדרך והביקור בעמק נוברה