חלק 6- מניאגרה דרך יורק לוושינגטון -צפון אמריקה-החוף המזרחי - 09/2010

רצינו לצאת מהניאגרה מוקדם בבוקר, עמדה לפנינו דרך ארוכה -; עד יורק (כשעה וחצי לפני וושינגטון).
יצאנו בסביבות 9:00 מהמלון, לאחר ארוחת בוקר מאולתרת. עשינו סיבוב רכוב אחרון ליד המפלים, לבקשת הילדים (למרות שראינו חלק מהם ממרפסת חדרנו). הגענו עד מפלי הפרסה, אך למרבה הצער לא מצאנו מקום חנייה קרוב ולכן נפרדנו מהם לשלום והמשכנו דרך קצרצרה לעבר גשר הקשתות שהיה ממש קרוב. חשבנו שיש פרוצדורה למעבר לארה"ב, אבל הסתבר שפשוט עולים על הכביש ונוסעים. אחרי פחות מדקה ראינו תמונה מרהיבה של מפלי הפרסה. המראה מעל הגשר יפה מאוד. תכינו המצלמה. לא ניתן לעצור על הגשר. בגלל שזה בא בהפתעה וגם היינו על כביש ללא יכולת עצירה -; לא הספקנו לצלם, חבל!

לאחר כדקה שתיים -; הופ, היינו בארה"ב!והפעם בלי בדיקות פולשניות. חלפה הטראומה.

שאר היום עבר בנסיעה די רצופה, פרט לעצירה לארוחת צהרים קצת לפני קורנינג. אכלנו בפיצה האט: "אכול כפי יכולתך" -; מבחר פיצות + פסטה + מקלוני לחם בתיבול קינמון/שום בר ירקות ולפתן פירות -; לא משהו גדול -; אבל בהחלט שינוי מרענן -; במיוחד הפיצות עם המילוי המתוק כקינוח! הילדים אכלו פיצה ושתו קולה -; כמה מפתיע …

כמובן שבחור-הנידח שעצרנו, פיצריה עם 3 לקוחות, פגשנו שתי משפחות ישראליות שהיו בדרך לקנדה, ונהנינו לייעץ להם כמבינים.

בגלל עבודות בכביש ותנועה איטית, בנוסף לעובדה שלא ממש הצלחנו לצאת מוקדם יותר, לא הגענו להרשי. האמת היא שרק אם היינו מקדימים את היציאה בלפחות שעתיים! היינו מצליחים...

York

השיקול לעצור ביורק היה פרקטי -; מכיוון שאחרי נסיעה של יום שלם מהניאגרה לוושינגטון בוודאי לא נספיק כלום, העדפנו להעביר לילה ביורק, במלון Wingate By Windham כשעה וחצי נסיעה לפני וושינגטון. כ 120$ ללילה.
http://www.wingatehotels.com/Wingate/control/Booking/property_info?propertyId=30546

וכאן -; הפתעה -; הגענו ללא ספק למלון מהיפים והחדישים עד כה (ומתברר שבטיול כולו) : חדר מרווח, מרוהט בטוב טעם, טלוויזיה פיליפס, מקרר ומיקרו וכמובן, אינטרנט קווי ואלחוטי בחדר! גם הילדים התלהבו מאוד מהמלון. מומלץ ביותר!!!!
היות והיה ערב ראש השנה -; אמא רצתה ארוחה קצת אחרת. מצאנו בופה, דומה לזה שהיינו בו בבוסטון. האמת, שלמרות המבחר, האוכל לא היה משהו וגם הילדים הוציאו מהר מאוד את החשק והכיף...העיקר שתהיה שנה טובה.

קמנו, אכלנו ארוחת בוקר קלה וחביבה במלון ועזבנו בחוסר חשק את המלון הנחמד כשפנינו מועדות לבירת ארצות הברית - וושינגטון.
בדרך נסענו בכביש רב נתיבי ובמקום מסויים חלפנו מעל ראשינו 2 מפלסים של כבישים!!!כמו בסרטים!!
לאט לאט מתקרבים למרכז העניינים - מתחילים לזהות שמות של רחובות (פנסילבניה - בו שוכן הנשיא) ובניינים.
החלטנו להגיע קודם כל למלון, להוריד את הציוד ולהחזיר את הרכב.
נכנסנו לחניית המלון ובקושי מצאנו מקום פנוי. עלינו למעלה לעשות צ'ק אין וירדנו תוך דקות למטה - דבר שמשום מה לא שכנע את השומרת של החניון שרצתה לגבות מאיתנו $17 (כן, זו לא טעות) על רבע שעת חנייה! אמא עלתה למעלה לקבלה והם הדפיסו משהו על הכרטיס וכך יכלנו לצאת לחופשי ללא תשלום!
ניווטנו חיש מהר לשדה התעופה, נפרדנו בצער מהמיני-ואן ועלינו על המטרו - לכיוון המול.
רצינו לחוות עם הילדים משהו מיוחד ולכן החלטנו להתחיל בסיור במקום בו מדפיסים את שטרות הכסף של ארצות הברית. לאחר שהשומר בצד אחד הפנה אותנו לקחת כרטיסים בצד השני , סיבוב של 15 דקות! (ולא ידע שבעונה הזו כבר אין בהם צורך) נכנסנו פנימה. הילדים הצטלמו כבר בכניסה ליד מליון דולר אמריקאים - בשאיפה שזה רק המליון הראשון שלהם!
הסיור היה חביב ושונה ממה שזכרנו - הפעם שמו יותר דגש על הדפסות צבע חדשניות של השטרות למניעת זיוף. בהמשך צפינו איך מגליונות נייר לבנים ופשוטים למראה נוצרים שטרות לרוב...
המשכנו למוזיאון הטבע, היות והילדים מכירים את הקונספט.
שוטטנו כשעתיים וחצי בין האגפים השונים -; דורבן א' התלהב מאגף האבנים היפות (מינרליים) ודורבן ב' מתצוגות הפוחלצים המרשימות. (אמא זוכרת 3 קומות פעילות - בפועל היו רק 2, אבל גם זה הספיק).
חזרנו למלון וגילינו שברחוב שלנו יש מספר "מעדניות" בטעמים שונים וכל אחד מצא את מבוקשו.

הבוקר התחיל בארוחת פנקייקס לילדים באחת המסעדות ברחוב - דרך מצויינת לפתיחת היום.
התחלנו ללכת לכיוון מוזיאון התעופה והחלל - ואז גילינו עד כמה בעצם אנחנו קרובים!!!
בניגוד לתחזית שלנו, הילדים לא כל כך אהבו את המוזיאון למרות הביקור באגפים מעניינים - תצוגה של אפולו 11, המטוס המקורי של האחים רייט, עליה לסקיילאב ולחלק ממטוס נוסעים.



 נודע לנו שיש מוזיאון חלל נוסף במרחק של שעה וחצי נסיעה משם (ב- Dulles, ע"י שדה התעופה) ובו מטוסים שונים ומשונים - אבל החלטנו להשאיר את הביקור לפעם הבאה.
החלק המלהיב ביותר בעיני הילדים - ביקור במסעדת מקדונלדס הענקית בקומת הקרקע של המוזיאון! (ענק באופן בל-יתואר, ושירות זריז כמו שד).

משם חצינו את הכביש למוזיאון ההיסטוריה האמריקאית - ושוב הילדים הפתיעו - הפעם לטובה! אהבו מאוד.



סיירנו בתצוגות השונות - הנשים הראשונות של ארצות הברית ושמלותיהן המדהימות, בית אמריקאי ישן שהקפנו מכל צדדיו - כולל תצוגה איך כיבסו בימים עברו - קרש הניקוי, המים מהבאר וכד'.
תערוכות ההגירה היהודית לארה"ב, מעבדות לחירות, התחבורה מאז ועד היום שכללה מכוניות, קטרים וסרטון חביב על מכוניות שעושות בלגן בסרטים!, תצוגת סירות ואניות עתיקות - חוצות אוקיינוס. היה גם אגף חביב ובו מוצגים הקשורים לטלויזיה - דמויות לוני טונס, בובה של קרמיט, הג'קט של פונזי מימים מאושרים והכורסה של ארצ'י בנקר.



 

כמובן שכחלק מהטיול במול הגענו גם למונומנט ואח"כ לבית הלבן. רק כי חייבים. נראה בדיוק כמו בטלויזיה עם מלא שוטרים בחוץ.


 

יום שבת הגיע - מזג אוויר נהדר והצורך לעצור קצת את הסחרור המטורף של המוזיאונים ובחרנו בביקור בגן החיות. נסענו במטרו והגענו לתחנה עם מדרגות נעות ונעות ונעות שלא נגמרות ומגיעות כמעט לשמיים!
הגענו לגן ופעם הראשונה רצו כסף עבור מפה!!!
וויתרנו על מפה ופשוט שוטטנו בגן לפי השלטים. משהו השתנה מאז הביקור הקודם (15 שנה)- כל מיני תצוגות של חיות מים נעלמו. אבל גם כך הצלחנו למצוא מספר דברים מעניינים. הדבר שהכי בלט לעין - תצוגות ענק עם כלובים מרווחים לחיות, אבל חיות - (כמעט ו)אין... לכן, חלק מהחוויה היה פשוט למצוא מה אמורים לראות!
למזלנו, צפינו מקרוב ב-2 דובי הפנדה המיוחדים כל אחד במקום אחר בפעילות שונה.



 גם האריה שלהם מרשים. משוטט בשטח שלו ועושה פוזות, אבל יודע את העבודה.
ביקרנו בתצוגות מעניינות של יונקים קטנים - סוגים שונים של קופים, ומכרסמים - כולל חולדים שזחלו בתוך צינורות שקופים ונראו ממש, אבל ממש מכוערים -; מזל שהם עיוורים ולא רואים את עצמם.
בין לבין שמנו לב לכך שכולם מפנים את פניהם למעלה - על חבלים מתוחים בין עמודים גבוהים במרחבי הגן, צעדו להם בבטחה זוג קופי אורנג אוטנג ענקיים - בהחלט חוויה אחרת. היה שם מישהו שהזהיר אנשים לפנות את הדרך מתחתיהם כדי לא לזכות במזכרת על הראש!
היתה תצוגה מרשימה של נחשים ולטאות וזכינו גם לצפות בצפרדע כחולה!


 

יצאנו מהגן לקראת הצהרים, אכלנו נקניקיות ב 7-11 המקומי והמשכנו במטרו למוזיאון הריגול.
התלבטנו עם להכנס אבל החלטנו לנסות. סה"כ היה מעניין: בהתחלה, לאחר הסבר על ריגול ומרגלים, הוצגו מספר תמונות כשלכל אחת מהן היה הסבר ושאלה -; זיהוי אנשים חשודים, זיהוי מצבים חשודים, זיהוי מקומות להעברת מידע וכד'. היו מספר תצוגות של אביזרי ריגול שונים, עמדת זיהוי איש/ה שעבר/ה שינויים ע"י איפור וזיהויים בין מספר אנשים בסיטואציה מסוימת, סרטונים קצרים על מנעולים, מרגלים ועוד וכן ניסיון לפענוח צופנים פשוטים (עמדה שנתקעה כל הזמן...)
כשיצאנו משם, לתוך חנות מזכרות -; איך לא? הילדים התלהבו מכל מיני חפצים מדליקים. דורבן א' רכש משקפי ריגול שחורים שאפשר לראות בהם דברים שקורים מאחורי הגב או בצדדים -; הוא החליט שכדאי למכור אותם למורה!
האמת, מוזיאון יפה ומיוחד (כניסה כ-$70 למשפחה), אבל כדאי לשקול האם להביא ילדים ובני נוער וכן מי שמתקשה לקרוא טקסטים באנגלית.