יום שני, 27.07.2015 - בופאלו ביל
שוב יום נסיעות ארוך לפנינו. מסיבה כלשהי ה-TOMTOM שלנו מראה שעות נסיעה ארוכות מהמצופה... באורח פלא, ככל שהמשכנו לנסוע שעת ההגעה התקרבה, כך שהפער בין שעת ההגעה המשוערת לזו שבפועל היה בן שעה וחצי! עצרנו פעמיים בדרך להפוגות קצרות ובצהרים הגענו ל-Cody.
לאחר ארוחת צהרים נסענו למוזיאון באפלו ביל, שמורכב למעשה ממספר מוזיאונים תחת קורת גג אחת.
בקופה אמרו לנו שהכרטיס טוב ליומיים. אמרנו שלצערנו יש לנו רק כשעתיים (לפי התכנית). הקופאי נתן לנו הנחה!
המוזיאונים שונים לגמרי זה מזה ולכל אחד מאפיינים שונים. הראשון שבחרנו היה מוזיאון באפלו ביל, שם למדנו על האיש וראינו מוצגים שונים. מתוכם מצאו חן בעינינו צמד באפלו קטנים מעץ עם ידיות שונות - מסתבר שמתחת לכל אחת מהן היו שימושים שונים של האדם בבאפלו המת... זה לא התאים לצילום, אבל תאמינו לנו שהמגוון היה בהחלט רחב – בגדים, חבלים, כפיות, שומן לסבון, ועוד…
רק חבל שצריך להרוג אותם בשביל כל זה!
.
.
.
הידעתם שבאפלו ביל היה בעד זכויות נשים?
חלק אחר במוזיאון מוקדש לרובים מתקופת המערב הפרוע ועד מלחמת העולם הראשונה. מאות רבות של רובים ואקדחים מסוגים שונים. תצוגה יפה מאוד. אמא דורבן לא הפסיקה לתהות - אם הייעוד של הרובה להרוג, למה השקיעו בקישוט הקתות…
היה קשה להתחבר . אנחנו אנשי שלום. אבל יפה בהחלט.
.
.
במעבר בין המוזיאונים השונים שמנו לב למבול שירד לפתע בחוץ!
זה נתן לנו עידוד (לא שהיינו זקוקים לו) להמשיך בתצוגות: היינו גם במוזיאון אינדיאנים ובמוזיאון נוסף שהיה סוג של מוזיאון טבע קטנטן, עם מעט פוחלצים, פוסטרים עם מידע וכד'..
.
.
.
.
.
ציורים של הקניון בילוסטון:
.
כשיצאנו מהמתחם הגשם עדיין המשיך לרדת והחלטנו לעצור להפסקת שתיה חמה בטרם נמשיך הלאה.
ויתרנו על מופע במלון אירמה (ראינו ביו-טיוב, לא משהו) והמשכנו ליעד הבא שלנו - Red Lodge. למרבה ההפתעה, למרות הכבישים השוממים הגענו לעיירה די גדולה עם נוף שוויצרי / קנדי, כשנהר נחמד זורם ליד.
נכנסים לחדר וכולם (חוץ ממני) מופתעים – הלילה ישנים בסוויטה: חדר נפרד לנו ההורים והילדים מתלהבים ממיטת הקינג שבה יישנו הלילה.
בעלי המוטל, זוג צעיר וחביב, מכוונים אותנו (לאחר הסבר על בעייתיות ההעדפות הקולינריות של הילדים) לביתן שמוכר אוכל פשוט וגלידות – פשוט, משביע ולא יקר (תשלום במזומן בלבד)
