לפרק הקודם על מדבר המלח הסלאר: http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?EntryId=2428677
מהסלאר הקפוא לרורנאבאקה שעל גדת הנהר בני המשתפך לאמזונס. לאחר טיסה במטוס הפיירצ'ילד, שהדלתות המקשרות לתא הטייסים פתוחות לרווחה, המטוס נוחת על הדשא ואנחנו בעיר עטויית יערות הפרא.
דלתות תא הטייסים פתוחות וכל ציפצוף מכשירים מתא הטייס מקפיץ אותנו, האם הכל בסדר?
נחיתה על כר הדשא ברורנאבאקה
יש שתי אפשרויות להגיע לעיירה, בטרנזיט של חברת התעופה או במונית. ומהי מונית ברורנאבאקה? אופנוע! מי שמעוניין במונית מעמיס מיטלטליו על האופנוען , חלק מעמיס על גבו וכך הוא מוסע העירה. נכנסים למלון הראשון הנקרא על דרכנו, מלון Tuichi, ב100 בוליביאנס. סוף סוף בפעם הראשונה בטיולנו מתפשטים מבגדי החורף המסורבלים ומתחמשים בכפכפים וחולצות קצרות, ונהנים מהחום המהביל.
מבט מגג המלון על הנהר בני
בחצר המלון עץ קרמבולה עם פירותיו המחומשים
לאחר מכן לחברת פלצה המומלצת. ג׳וני שמארגן לנו את הטיול מארגן לנו גם את סדר היום, צהריים בנרגילה ארוחת ערב אצל ג׳וליאן ובוקר במאפיה הצרפתית המדהימה. מחיר הטיול לפמפס לשני לילות הוא 600 בוליביאנס. למחרת 8 וחצי בבוקר ארוזים ומוכנים. 7 ישראלים ואוסטרלי אחר עולים לספסלי הג׳יפ הרעוע, מצטרפת רינה הטבחית.
כלבה כחולת עיניים בכפר שבדרך לנהר
הג'יפ הרעוע עם החלון הקדמי המנופץ, נבלם ע"י עדר פרות רזות, כמו בחלום פרעה
הטבחית רינה חוזרת מהפסקת הצהרים ובשקית ארמדילו מיובש, היא מרגיעה אותנו, הארמדילו יהווה סעודת מלכים בביתה
בשלוש השעות הראשונות אוכלים הרבה אבק בדרך אל הנהר. ולאחר ארוחת צהריים במסעדת דרכים, מגיעים לנקודת היציאה שעל שפת היקומה. על הגדה הירוקה קבוצות הממתינות לסירת הקאנו שתשיט אל הלודג של החברה. ממעלה הנהר מגיעות סירות קאנו ממונעות המחזירות את הקבוצות שבילו בלודג ועומסות את החדשים, עד 8 בסירה. לאחר המתנה ארוכה מגיע הקאנו של אלכס, אינדיאני שחום וחביב דובר עברית. ואנו בדרך.
7 ישראלים, אוסטרלי אחד, טבחית ומדריך אינדיאני יוצאים להרפתקה במעלה הנהר יאקומה
שטים במעלה הנהר לאורך הגדות הירוקות סוגי ציפורים רבות, ענפות לבנות ואפורות, קורמוראנים, תוכים גדולים ועוד. מתחת לעצים ובמים רובצים התנינים ממין אליגטור הנחשב מסוכן פחוח לאדם. הקיימנים השחורים המסוכנים לאדם אינם מראים נוכחות.
לאורך הנהר קפיברות מלככות עשב
בדרך אלכס מצביע על סוגי הציפורים ובעלי החיים.
ציפורי גן עדן רעשניות, לא נחות לרגע ומרעידות את החורש בצווחותיהן
אליגטורים רבים משתזפים על הגדות, ואחרים שטים לצידנו
קבוצות של צבים מתחממים בשמש
מחנים את הסירה וצועדים כברת דרך לעץ עליו מקננת ציפור ענקית
קבוצת תוכים צבעוניים על עץ
אלכס עוצר שנית ליד קבוצת קופים שמכירים אותו ובאים לאכול מכף ידו
קוף אחד נוטל בננה ולאות תודה נושך את אלכס בידו, אלכס לא שמע על כלבת ומחלות אחרות ואינו מתרגש מהנשיכה
מגיעים ללודג ומדלגים אל החוף. אנחנו המבוגרים זוכים לחדר פרטי בקומה השניה במבנה עשוי עץ ופתחיו מחופים ברשת כהגנה מיתושים. הצעירים זוכים לחדר ללינה כאשר בינינו חוצץ המטבח של רינה הטבחית . לאחר מנוחת מה נפגשים במועדון בו טלוויזיה קשישה שולחן פינג פונג חבוט ושולחן סנוקר מרופט. התוכנית לערב כוללת ארוחה ויציאה לשיט בקאנו לצפות בעיני התנינים הבוהקות כאשר מאירים עליהן. ארוחת ערב פשוטה, אך בהמשך כך נאמר יהיה טוב.
שקיעה מרהיבה יורדת על המחנה
עם רדת החשיכה יוצאים לשיט כאשר כוכבי השמים משמשים לנו לתאורה. אלכס מנווט את הסירה באמצעות המשוט ואנו מאירים בפנסינו אל המים ואל הגדות וזוכים לראות את עינייהם המבריקות של הטורפים המצפים לטעות מצידנו. הפעם הכל הסתיים בטוב ואנו חוזרים למחנה לזמן איכות עם מתקני המועדון ולשנת לילה בצל קולות היער האותנטיים.
ארוחת בוקר גורמה מחנאית, וצפייה בקופים המגיעים למחנה, יוצאים לפמפס כאשר לרגלינו מגפי גומי. חלק מהמגפיים מחוררים ובעליהם זוכים לשכשך בתוך שלוליות פרטיות.
שומר הלודג', לא ברור איך נשמר מהתנינים וחיות הטרף
שאגות הקופים וקפיצותיהם על הגגות מעירים אותנו בבוקר, הם שמים לעצמם כמטרה את המטבח ורינה נלחמת בהם חמושה במטאטא
הסיור מתמשך מאוד, מבוססים בביצות בתקווה לפגוש איזה אנקונדה צעיר, לאכזבתנו אין הצלחה ומסתפקים במבט על ציפורים רחוקות, סרטן מת וסרטן חי , קיני צרעות וכד. בלגונות הקטנות שנקרות על דרכנו רובצות תנינות קיימן המשגיחות על קיניהן, ראשיהן מציצים מהמים ואוי למתקרב. חוזרים למחנה לארוחת צהרים.
יוצאים לפמפאס מצויידים במגפיים ולאלכס מקל ארוך לחיפוש אנאקונדות במי השלוליות
מרבדי פרחים סגולים מנקדים את הביצות
המדריך האינדיאני צופה אל השטח מחפשמ את האטרקציה הבאה
אמא קיימן פוקחת עין על הקן בו נמצאות ביציה, אוי למתקרב
סייסטה וקצרה יוצאים לשייט במעלה הנהר לאתר עצלנים, אך מעלים חרס ומנסים לדוג פירניות בנהר , אלכס דג 3 שפמנונים קטנים והבנות מצליחות לדוג פירניות זעירות עם שיניים מרשימות. מפליגים לחווה בודדה שעל שטחה מגרש כדור רגל פרימיטיבי ומזנון מינימלי, מעבירים את הזמן בצפייה במשחק בין מדריכים יחפים לתיירים יחפים ובשתיית בירה וצפייה בשמש השוקעת, שאינה מרשימה. כאשר יורדת חשוכה מוחלטת נפסק המשחק וסירות הקאנו מפליגות החשיכה אל המחנות. קשה להבין כיצד המדריכים משייטים בלילה ללא תקלה. ארוחת הערב כוללת את הדגים הזעירים שנידוגו בנוסף למבחר סלטים טובים ופסטה, בהחלט ארוחה מוצלחת ביחס למקום כה נידח. גולת הכותרת של הארוחה היא עוגת הבננות של רינה.
סייסטה בלודג'
קורמורן מנסה לבלוע דג שקצת גדול עליו
ועוד דייג, ציפור שצווארה מזכיר נחש
ארוחת בוקר הכוללת פנקייקים, אמפנדות מיני בצקים מטוגנים ועוד, ויוצאים לשחייה עם דולפינים. הדולפינים אינם מעוניינים לשחק איתנו ולמרות שאנו שוחים במים העכורים הם אינם מתקרבים, אך מפגינים כישורי השחיה שלהם ממרחק לא גדול.
ראש דולפין מבצבץ מהמים,להתקרב אלינו לא רצו
עיט סקרן בוחן אותנו
שלל הדיג שפמנונים ופיראנות
שחייה עם הדולפינים ובטח גם עם הפירנאות והתנינים
ארוחת צהרים והתארגנות ליציאה חזרה לתרבות. אליגטור מתקרב לגדת הלודג ואלכס משתעשע בהאכלתו בדגים שדג בלילה, תוך מה שנראה כסיכון של ידו החשופה, אלכס אומר שגם אנחנו יכולים לשחק עם התנין, אבל כולם מוותרים. הכל עובר בשלום והתנין השבע מפליג לדרכו.
התנין והחברה, כף הרגל של אלכס כמעט בלוע התנין
גקי מפקד המחנה רואה קיימן קטן המשייט ליד המחנה ומנסה לפתותו בלחמנייה , הקיימן נוטל את הלחמנייה בפיו ומפליג לדרכו וגם אנו נערכים ותוך זמן קצר יוצאים בקאנו בהפלגה מהירה חזרה לכיוון רורהנאבקה בתחילה בקאנו ואחר כך בג׳יפ החבוט מאוד שמטלטל ומוציא את נשמתנו עד הגעתנו לרורה.
הקיימן והלחמניה
הצעירים, בעיקר הבנים מתהדרים בחולצה המוענקת לאלו ששרדו את כביש המוות באופניים.
המאפיה הצרפתית הנהדרת, פיסה קטנה מצרפת בלב היער הבוליביאני
מסתבר שלא תמיד פשוט לעזוב את רורהנבאקה. טיסת הבוקר נדחית בשעות ארוכותעקב מזג האויר, אך לבסוף נוחת המטוס הזעיר על כר הדשא והטיסה יוצאת לדרכה, בטלטלות עזות ומאיימות. וכך באיחור גדול מגיעים אל הבזאר הענק הקרוי לה פאז.
