לאחר יומיים של חוסר שינה, טילטולים והרפתקאות, יושבים בקפה דל מאר בראש צוק ורקאלה, נהנים מארוחת בוקר טובה ומקווים שמזג האויר ימשיך להשתפר. בגואה נפרדנו מזוג ירח הדבש שחוזר ארצה ויצאנו בטיסה לעיר הגדולה טריוואנדרום. טיסה מטלטלת עם נחיתות ביניים בנופי יער וחוף, הנחיתה ביעד הסופי די מפחידה, המטוס הדו מנועי נרעד מאוד בכניסה לעננים ברוחות העזות אך סוף טוב לסיפור ואנו מתמקחים עם נהג מונית ביציאה מנמל התעופה על מחיר הנסיעה לצוק ורקאלה. המונית העתיקה מדגם שמיוצר בהודו, נוסעת בגשם שוטף ועם חשיכה אנו מגיעים אל הצוק, לא רואים מטר קדימה. תרמילינו על כתפינו ואנו צועדים בנתיב חשוך למזנון קטן , הממוקם בתחילת הנתיב. בעל המזנון מתקשר עבורנו לבעל מלון מקומי, אשר מגיע מיד ואוסף אותנו, החדר נאה מאוד , אך אינו צופה לים, כך שבהמשך נרצה להחליפו.
קפה דל מאר והים האכזר
על הצוק נמצאת הטיילת של ורקלה. במקום בתי קפה ומסעדות רבות, בזאר קטן וחנויות רבות . צוק ורקלה ידוע גם במסאז` הרפואי לפי שיטת האיוריוודה. ניסינו ולא אהבנו.
המלון שלנו
כעת צהרים ואנו יושבים בקפה לארוחת בוקר טובה, לפנינו צלחת פירות מלאה כל טוב, החל ממלך הפירות האננס וגם ענבים, וקיווי, ופפיה ועוד ועוד. למסעדה הגענו לאחר הליכת בוקר לאורך הצוק המדהים, היושב גבוה מעל הים הסוער, וחיפוש מלון. לבסוף בחרנו במלון Green palace, קיבלנו חדר גדול עם מרפסת הצופה לים. חדר נקי מאוד, עם מגבות וסדינים צחורים ואפילו נייר טואלט. וכל זאת במחיר מגוחך של 600 רופי ליום. וכעת אפשר לשבת להירגע ולהינות מהמקום הנפלא.
מבט אל החוף והים הזועף
בת זוגי אוהבת את המקום, אין כאן פרות ולא צריך להיזהר בהיכן לדרוך. באמפי למשל, בעת גשם הופכים שבילי ההליכה לעיסת בוץ וצואת פרות. השפה השלטת היא מלילאם, ובלי לנסות להעליב, היא קצת מצחיקה לאוזן שלנו, כולה גלגולים וסילסולים.
ערב יורד
קפה דל מאר- המדרכה בחזית המסעדה, רוחבה כשני מטרים והיא עשוייה מלבני אקרשטיין, אולי כאן הן נקראות שנטישטיין, בין המדרכה לצוק מפרידה גדר עץ נמוכה, אחריה רצועת דשא טבעי ומשם נופל הצוק בנפילה חדה אל הים הסוער. למטה גושי מפולת גדולים מונחים על רצועת החוף הצרה. יש להניח שבבוא היום יצטרפו גם הדשא וגם המדרכה אל גושי המפולת. רצפת בית הקפה עשוייה קרמיקה חומה וצבע זה שולט גם במפות השולחן ובכריות המרככות את ישיבתנו, על כסאות הקש. גם כאן כמו באמפי, צומחים מתוך העציצים צמחים אופטימיים, רעננים וחייכנים. נהנים מהגשם המרווה שמלווה את הגעתנו למקום ומשדר לנו: "אני כאן כדי להישאר". בפינה המערבית של המסעדה בוקע מבין המרצפות עץ המסתעף לשני גזעים ועליו מטפס ללא בושה צמח נוסף עם עלים גדולים שצבעם ירוק בהיר המשתלב עם צהוב חלש. שני צמחים נוספים מתמודדים ם הם על מקום בערוגה הקטנה. נראה שכל הצמחים מוזנים היטב ונהנים מאדמה עשירה, אויר טוב , גשם ושמש לסרוגין.
פרות הים ממתינים לסועדים על דוכנים בכניסה למסעדות, הכל טרי טרי מעמל יומם של דייגי המקום
עוד יום עובר בנעימים. ארוחת בוקר על מרפסת חדרנו, רביצה ושיזוף על שפת הים. ארוחת ערב במסעדה שנבחרה עח ידינו כמסעדת הבית, Calfuti. נהנים מנתח ברקודה עסיסי, בתוספת אורז וירקות מאודים, הכל טרי טרי ישר מהים. השרימפסים הגדולים נקראים פראונס, ומחירם כ300 רופי ל6 יחידות, העשויות בטנדורי ומוגשים ברוטב שום ובתוספת סלט וצ`יפס. יש גם דג טעים טעים, הנקרא סנאפר, גם הוא עשוי בטנדורי והנתח שקיבלנו מגיע מהאזור האחורי של הדג. האוכל כאן זוכה לציון גבוה, אין ספק.
ממתינים לתורם לבקר בטנדורי, שאגב משמש גם לאפיית הלחם שנקרא נאן
לאחר ארוחת הערב, שוב מטפטף, ואנו מסיימים את היום בהזמנת כרטיסי טיסה באמצעות האינטרנט, מקוצ`ין, אליה נגיע בהמשך, לדלהי.
המדרגות העולות מן הים, לאחר יום שיזוף ובליסת אננסים ופירות אחרים קצת קשה לטפס
מוכרת האננס עם המצ`טה החלודה, לא תעזוב אותך עד שתקנה
חוף הים של ורקאלה הוא צר , חול הים מעורב במשקע שחור. החוף מאוד משופע והים סוער. על החוף 3 מצילים בביגוד מלא, מה יקרה אם יידרשו להיכנס לים, יבזבזו זמן על התפשטות, או שיהרסו את המדים. לרגליהם נעוץ בחול גלגל הצלה כתום, ממש משמר המפרץ.
שלושה מצילים, שמשיה וגלגל הצלה, שלא נזדקק
למרות תיאורי המזון הטעים והעסיסי, הודו זו הודו ובעיות קיבה הן נפוצות כאן, וגם אני לא מצליח לחמוק מהן,. כתוצאה מכך דוחים את עזיבתנו וגם הנסיעה דרומה לקצה הודו, שם נמצא כף קומארין. אבל לא נורא פשוט כף להישאר במקום, להינות משקיעות מרהיבות ומטיולים קצרים.
כמו מגדל בבל, בליל של שפות נשמע כאן, כולל הרבה רוסית
מבט מלמטה אל טיילת הצוק, שם מרוכזים בתי המלון, החנויות וחיי הלילה
דייגי הכפר עוסקים בתיקון הרשתות
סירות הדייגים נחות על החוף
ורקלה אינה רק צוק, יש עיירה תוססת עם מקדש ענק ומאגר מים המשמש גם כבריכה
לעת שקיעה מגיעות משפחות רבות לחוף לקיים את טקסי הפוג`ה המסורתיים
אי אפשר לסיים ללא מקבץ של שקיעות מרהיבות
השקיעות המפורסמות של ורקלה
כמו כל דבר טוב, גם שהותנו כאן מסתיימת, נפרדים מהצוק, מהשקיעות מהמסעדות המצויינות ועולים על מונית שתסיענו אל אלאפוזה או בשמה הקצר אלפי, עיר תעלות המים (ממש לא ונציה), ועל כך בהמשך.
אני מזמין אתכם לבקר בבלוג שלי בתפוז, לראות רשומות על טיולים, אוכל, אמנות ועוד http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?EntryId=2449840
