יצאנו מפס בבוקר שמשי לכיוון דרום אל עבר הרי האטלס התיכון בדרכנו לאיפראן. מעבר מאזור מישור תאזה בו יושבת העיר פס לרכס הרי האטלס היה הדרגתי, התחלנו מטפסים בקוי הגובה על רכס מיוער ומרהיב אל עבר עיר הקייט היפייפה המזכירה את עיירות אירופה במבנה בתיה והרחובות הציוריים.
איפראן השוכנת כ 60 ק"מ מפס מתגלה למטייל מעבר לעיקול הכביש במפתיע על גגותיה האדומים ובתיה הציוריים כפנינת טבע בלב אזור ירוק ופורח. העיירה הינה איזור קייט מאוד פופולרי בהרי האטלס, עם הרבה יערות סביבה לה. האזור שופע מים ובסמוך ישנם אגמים ומפלים שניתן לטייל ולבקר, בחורף נתן לגלוש באתר הסקי מישליפן על אחד הרכסים הסמוכים.
בכניסה לעירה ראינו את הכניסה לאוניברסיטת אל -; אחוויין המיועדת לעליתה של מרוקו, היא הוקמה ב 1995 ע"י המלך חסן השני והמלך פאהד מערב הסעודית, במטרה לפתח מוסד אקדמי יוקרתי המעודד סובלנות, מתקימים בה שעורים בתאולוגייה של שלושת הדתות המונוטאיסטיות. עצרנו לקפה ושעה של הפסקה בעיירה הציורית, טיילנו בין הבתיים וברחובות המרכזיים הסמוכים לפסל האריה המפורסם של העיירה, שסיפור עצוב ואנושי בבסיסו. רק השלט עם תמונתו של המלך הזכירה לנו שאנחנו במרוקו.
משם המשכנו בכביש בין עצי היער שרובם אלון-האדר וארזים גבוהים ומרשימים מאוד לעבר מפגש עם קבוצת קופי המקוק החיים באזור. מפגש שמח עליז ותירותי מאוד, תמיד אני תוהה במצבים כאלו מי מסתכל על מי. במקום מחלקים בוטנים להאכלת הקופים.
![מהמראות בדרכנו באטלס התיכון]()
המשכנו בדרכנו וחצינו את הרי האטלס התיכון, צופים בחוות בודדות ובכפריים לאורך הדרך. עצרנו בנקודה הגבוהה ברכס קול דה זאד (2178מ) להתרשם מהנוף והמשכנו בנסיעה. את ארוחת הצהריים אכלנו בקסבה אסמה המקסימה בעיירה
מידלט היושבת בנקודת התפר בין האטלס התיכון
לאטלס הגבוהה.
קסבה הינה מצודה הבנויה מחומת, שער כניסה ומגדלי צפיה ומספר מבני מגורים במרכזה (חלק למשפחה וחלק לכפר שלם). היא בנויה כמבצר מתוך מטרה לשמור על היושבים בתוכה מפני מתקפה. הקסבה בה אכלנו הוסבה למלון ומסעדה מרשימה, מראות הקסבה היו טובים יותר מהארוחה שהוגשה, אבל זו בכל זאת היתה חוויה.
המשכנו בטיפוס על הרי האטלס הגבוהה כשהנוף המיוער נשאר הרחב מאחור וכל מה שנצפה מלוא העיין היה נוף מדברי המכוסה סלעים קטנים כ
חמדה. מעל השטח החלה צמיחה של עשב רך וירוק מה שהעיד שכמה ימים לפני כן ירד באזור זה של האטלס הגבוהה גשם, תופעה נדירה בהיותו אזור ב"
צל הגשם".
המשכנו בדרכנו בנסיעה לאורך
נהר הזיז הזורם בחלק הזה של הרי האטלס לעבר מדבר סהרה ועברנו בנסיעה דרך העיירה אר-ראשידיה שהוותה בעבר כמו היום צומת דרכים מרכזית ואי לכך מרכז צבאי חשוב של האזור, לעבר מעבר ההרים הזיז. עברנו את "מנהרת הלגיונרים", מינהרה שנחצבה ע"י הצרפתים על צלע ההר. מייד אחרי המעבר עצרנו לתצפית על אחד המראות היפים של האזור, הנהר על אפיקיו מתפתל בלב אזור מדברי רווי גוונים וצורות. בהיותי חובבת מושבעת של נופי מדבר הבנתי שהימים הבאים במדבר סהרה והרי האטלס יהיו מבחינתי חגיגה אמיתית. ואכן בארבעת הימים שעמדו לפנינו לא יכולתי לשבוע מהמראות, הצבעים והצורות. מבחינתי זהו שיא הטיול ורק בשביל האזור הזה היה שווה להגיע למרוקו. שווה לטייל בו הרבה יותר ימים ממה ששהינו בו.
![מבט על נהר הזיז ממנהרת הליגיונרים]()
במרוקו בכל מקום שעוצרים תיירים הם פוגשים במקומיים המנסים למכור להם דבר מה, גם כאן בנקודת התצפית המרוחקת הזו הופיעו לפתע מהואדי הסמוך (מה שנראה משום מקום) שלושה צעירים
ברברים מתושבי האזור שניסו למכור לנו תמרים ועבודות אומנות מעלי כפות עץ התמר. כמובן שקנינו, ופתחנו בשיח "חרשים" חביב. בהמשך דרכנו יכולנו לראות את סכר "חסאן אל דאחר" על נהר הזיז. המים מנוצלים באזור זה להשקיה בשיטות העתיקות של תעלות מים.
לקראת שקיעה עצרנו לתצפית נוספת ומרהיבה במיוחד מעל נהר הזיז ונאות המדבר "
תאפילאלת". המראה שנגלה לעייניינו היה עוצר נשימה. לאורך עשרות קילומטרים צפינו בנהר המוקף באלפי עצי תמר ירוקים עמוסי פרי ובינהם מבני מגורים של התושבים הברביים של האזור, המבנים בצבעים של צהוב ואדום כאדמת המדבר וסלעי האזור. נראה כמו חלום, מדהים בצבע, צורה וגוון, השקיעה עוד הוסיפה יופי נוסף לשלל המראות והצורות. התרגשתי מגודלה של נאת המדבר, מהקונטרסט בין ירוק למדבר ומהנוף הייחודי והמרשים. גם כאן עמדו ברברים בני השבטים ומכרו לנו ממרכולתם. נערים זקופים, שחומים, לבושים בלבושם הייחודי שלהם שהזכירו לי במידת מה את הבדויים בארצנו.
המשכנו בנסיעה לתוך הערב כשאנו מגיעים
לארפוד לארוחת ערב ולינה
במלון Belere בחשיכה מוחלטת. מזג האויר היה חם כיאה לאזור מדברי ונצלתי זאת לשחיה לילה בברכה המקסימה של המלון, חוויה לילית רטובה ומרעננת לסיום היום המהנה והמקסים. הקדמנו ללכת לישון, למחרת משכימים ב 4.00 בבוקר לצורך יציאה לטיול ג'יפים לחולות הסהרה לצפות בזריחה.
הפוסט הבא: מדבר סהרה והרי האטלס הגבוהה - מארפוד ותפילאלאת דרך ריסאני לעמק וקניון הטודרה וטנריר
