מטינריר לווארזאזאת דרך קניון הדאדס

היום השישי לטיול - יום ב' 27/09/10

היה קשה להיפרד מהנופים שנשקפו גם בבוקר מהמלון אבל יצאנו בנסיעה לכיוון עמק הדאדס וווראזאזאת לעוד יום נפלא של נופי מדבר והר. את הבוקר פתחנו בהפתעה, בדרכנו לצאת את העיירה הסתבר שבטינריר יום השוק מתקיים היום יום ו'. מדריכתנו היקרה ורד לא היססה לרגע וביוזמתה עצרה את האוטובוס ואפשרה לנו שוטטות עצמאית כ 45 דקות בשוק מדהים אמיתי ומקומי ללא תיירים מכל עבר.

השוק התקיים במתחם סגור ומיוחד לכך, הוא היה גדול מאוד וכלל את כל המראות האוטנטיים שתייר יכול לחלום עליהם.

מה לא מכרו שם מירקות ופרות, דרך תבלינים, כלי בית, חיות ומספו, שיקויים של עושה קסמים, בגדים ועוד ועוד כיד הדמיון הטובה עליכם. בין המוכרים ישבו רצענים וסנדלרים ובעלי מלאכה נוספים שהיו שקועים במלאכתם.

 לא פחות מהמוכרים והסחורות היה מעניין להסתכל בקונים, מנהגייהם ולבושם. הסתובבתי לבדי מנותקת מבעלי ומחברי הקבוצה מטיילת בקצב שלי על מנת לחוות לצלם ולהנציח את המראות. בהחלט חוויה חד פעמית שהזדמנה לנו בכף כך סתם בלי תכנון.

המשכנו בנסיעה אל עבר עמק הדאדס, איזור זה נקרא דרך אלף הקסבות ואכן בדרכנו צפינו במספר גדול של קסבות מרהיבות ביופיין שחלקן הגדול כבר הרוסות ובצמוד אליהם קמו כפרים חדשים מודרניים יותר. לתושבים המקומיים הברברים היה זול יותר להקים כפרים חדשים מאשר לשפץ את הקסבות המתפוררות. נסענו דרך העיירה בולמן דאדס ונכנסו אל קניון הדדאס. קיימנו תצפית בסמוך לכפר איט יול על נאות המדבר בערוץ הדאדס המתאפיין בצבעיו האדומים והמרהיבים בתצורות סלע יחודיות מאוד. האזור מנוצל היטב ע"י תרמילאים לטיולי שטח וטרקים של מספר ימים באפיקי הנחלים ועל פסגות ההרים.

האזור מרהיב מבחינה גאולוגית ובהחלט מלהיב בנופיו, לנו התיירים המונעים היתה זו הצצה קטנה לאזור קסום. עצרנו בסמוך לכביש אצל פאטימה, נקודת עצירה של משפחה מקומית שהשכילה לעשות עסקים.

 ירדנו עם אחת מבנות המשפחה לסיור רגלי בתוך העמק ולנחל הזורם במרכזו. הטיול נתן לנו הזדמנות להציץ לחיי הכפר הברברי, התבוננו בבתים של הקסבה הסמוכה המתפוררת, בחלקות לגידול ירק ובוסתן עצי הפרי ומה שמגדלים בהם (כרוב, תירס, יקרות, תאנים, בננות, אגוזים ועוד).

 צפינו על הכובסת שתלתה את הכביסה ליבוש על גבי העצים בסמוך לנחל. כל הדרך ליוו אותנו שלושה פרחחים צעירים מקומיים שגייסתי לצורך תחרות בניפוח בלומים לקול צחוקם המתגלגל.

טעמנו תאנים ועלינו חזרה לעבר הכביש. בסוף המסלול חיכתה לנו פטימה בעלת המקום עם מצב רוח מסביר פנים בנסיון למכור לנו ממרכולתה התירותית.

חזרנו לכיוון בולמן דאדס והמשכנו בדרכנו כשאנו עוברים דרך העיירה קלעת מגונה ועוצרים לטאג'ין של צהריים. העיירה מפורסמת ביצור מי הוורדים שלה. פרחי הוורד הפרסי שהובאו לאזור כנראה בידי עולי רגל ממכה נחבאים בין הגדרות בעיירה ומהווים מקור פרנסה בלב המדבר ההררי. אחרי מנוחה וארוחה המשכנו בנסיעה אל עבר היעד הבא העיירה ווארזאזאת.

 בדרכנו עצרנו לנקודת תצפית מרהיבה נוספת על נאת המדבר סקורה כשאנו מטפסים לכיוון צלע ההר שמבנהו כפיטריה ועשוי מסלע קונגלומרט המשקיף על אם הדרך ונאת המדבר, שוב נוף עוצר נשימה ביופיו, נאת מדבר גדולה מלאה עצי דקל וקסבות.

אל העיירה ווארזאזאת הגענו בשעות אחר הצהריים, העיירה שוכנת במפגש הנחלים אטלס, דראע ודאדס והיתה תמיד בעל חשיבות אסטרטגית כפי שתעיד גודלה של קסבה תאורירת ששוכנת בלב העיירה. הצרפתים פתחו את העיירה כמרכז מנהלי וכך היא נותרה עד היום.

את הביקור בעיירה פתחנו בסיור בקסבת תאורירת, הקסבה גדולה, מקסימה ומשומרת יחסית לקסבות האחרות שבקרנו. מפתיע היה לגלות שחיו בה גם יהודים תקופה מסויימת ועל כך יעיד המבנה של בית עם סממנים יהודיים שעצרנו לידו. היום הוא משמש כחנות לממכר דברי יודאיקה, לצערנו היה סגור.

 הסתובבנו בסימטאות הצרות והמעניינות של הקסבה, הגענו אל הבאר במרכזה שם פגשנו גם קבוצת נשים ממיינת גרעיני תירס על גבי משותף וסביבם הסתובבו ילדים רבים.

 במקומות שונים נתקלנו בחנויות פתוחות לממכר מנורות נחושת, שטיחים, תבלינים, סבונים ועוד. כשיצאנו מהקסבה טיילנו לאורך חומותיה וחצינו את הרחוב להציץ בכניסה למוזיאון לקולנוע הממוקם בדיוק מול הכניסה לקסבה.איזור ווארזאזאת משמש כזירה לצילומי קולנוע רבים עד היום. בסמוך היה שוק קטן בו יכלו הקניינים בחבורה להוסיף ולרכוש מזכרות. בסמוך למוזיאון היה מתחם של צורפים ואמנים מקומיים ואני מצאתי עצמי מסתובבת בין חנויות בוטיק קטנות ומקוריות רוכשת לי זוג עגילי כסף יפיפה עבודת יד מצורף צעיר וחביב.

עם שקיעת השמש עשינו דרכנו אל מלון מקסים בעיירה הבנוי בסגנון קסבה מלון Hanane Club. את הערב בילינו על שפת הברכה משוחחים עם חברנו לטיול ואוכלים ארוחה טובה.