יום חדש עלה, ואנחנו חצינו (עוד בלילה הקודם) את הרי הסיירה נבאדה, ועברנו למורדות המערביים שלהם. התחלנו לעלות להרים, אבל בדרך ראינו את השיח הזה -
הוא פרח כל כך יפה, כל כך מיוחד: לא יכולנו לדלג עליו. עצרנו בצד והלכנו להתפעל מקרוב:
השיח הזה נקרא Spicebush - שיח התבלין. בעצם פגשנו אחד בטיול לחופי אגם שסטה, אבל הוא לא פרח עדיין.
באגם שסטה ראינו על השיח ניצנים - ואת הפירות המיוחדים, שרידים לפריחה של שנה שעברה:
באותו שלב קצת הצטערתי שהם לא פרחו - למרות שגם הניצנים יפים ומיוחדים, ובשיח פורח במלואו פחות הייתי מתעכבת עליהם:
אבל השיח שפגשנו הפעם היה עמוס פריחה, וכל פרח - מדהים ומיוחד.
השיח הזה שייך למשפחה ששמה קליקנתיים. כל הצמחים במשפחה הזו חיים באזורים רחוקים מאיתנו - רובם בצפון אמריקה ובסין, ויש סוג אחד באוסטרליה.
השם המדעי - "קליקנתוס" מגיע מיוונית, ומשמעותו פרח-עטיף. שכן, לפרח הזה יש עלים שהם לא בדיוק עלי כותרת (petals) ולא בדיוק עלי גביע (sepals) - מה שיש לו זה משהו בין לבין... באנגלית קוראים לזה Tepals, ובעברית - הגביע והכותרת נחשבים ביחד "עטיף" ולכן אלו עלי עטיף.
השם העממי, לעומתו - Spicebush - מרמז על השימושים הרבים שנעשו בצמח. את קליפת הגזע הארומטית ייבשו, טחנו והשתמשו בה כתבלין, משהו מקביל לקינמון או פלפל אנגלי (Allspice).
מהפירות הריחניים מפיקים שמנים שמשתמשים בהם לתעשית הבשמים. 
ובנוסף, בגלל יופיו של השיח - יש בו גם שימוש בגינון, כצמח נוי.
האינדיאנים השתמשו בצמח זה גם כצמח מרפא - משקה מיוחד שהוכן מהקליפה שימש כתרופה לכאבי גרון והצטננויות קשות.
הפרחים הללו באמת מאד מרשימים - כל פרח הוא בגודל 8-5 ס"מ, ואמנם כל פרח פורח רק יום או יומיים, אבל השיח כולו מצמיח עוד ועוד פרחים ופורח בסוף האביב ובראשית הקיץ, ולעתים מטפטף פריחה גם לאורך הקיץ עד ראשית הסתיו.
הפירות נראים כמו קפסולה, ובתוכה כמה זרעים. בפירות משנה שעברה, מן הסתם, כבר אין זרעים. הפרי דומה בגודלו לפרח - 7-5 ס"מ. השיניים הללו בפתח הפרי ממש מיוחדות בעיני:
הקליקנתוס המערבי נחשב לאנדמי או תת-אנדמי לקליפורניה, כלומר - התפוצה שלו היא בקליפורניה, אבל כנראה יש גם כמה נקודות בהרים צפונה, מחוץ לגבול המדינה.
ישנו מין נוסף בסוג - קליקנתוס פרחוני - Calycanthus floridus - שהוא גדל במזרח ארה"ב - ממדינת ניו יורק בצפון עד פלורידה בדרום, ומחוף האוקיאנוס האטלנטי עד למיזורי.
ומה שנחמד לי - זה שגיליתי ששני המינים גדלים בגן הבוטני בירושלים. אני מבטיחה לעקוב ולספר כשהם יפרחו, ואז אוכל גם להשוות ולחפש את ההבדלים בין המין המזרחי למין המערבי.
את התמונות צילמנו, Mamma Quail ואני בקליפורניה: לחוף אגם שסטה, בתאריך 14.5.18 ובעיירה Three Rivers בתאריך 20.5.18. מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.
