הראיתי בבלוג כבר כמה מינים של דיכלוסטמה - כולם, עד כה, היו צמחים עם ראש של פרחים צפופים שנראים כמו מעין כדים קטנים בגווני סגול, עם ששה עלי כותרת, ובמרכז הפרח - מעין כתר בהיר, כמו שיש לנרקיס, רק פחות בולט. אפשר לראות זאת בדיכלוסטמה רבת-הפרחים:
אבל ביער סביב אגם שסטה, ראינו פרח אחר. במבט ראשון הוא נראה שונה לחלוטין: פרח צינורי - כלומר, עלי הכותרת מאוחים יחד כצינור - ומתפצלים רק בקצה:
גם לפרח הזה יש "כתר" במרכז - הפעם, כיוון שהוא לבן, הוא בולט הרבה יותר מאשר בפרחים הסגולים:
Mamma Quail הסבירה לי ששמו העממי הוא Firecracker - כלומר, זיקוק. השם מאד הגיוני - הפרחים אדומים-מבהיקים, ועוקצי הפרחים מפזרים אותם לכל הכיוונים.
וכשחיפשתי את השם המדעי, הופתעתי לגלות שגם זו דיכלוסטמה!
אבל כמו שהסברתי, אם מסתכלים מקרוב - בעצם מבנה הפרח - מספר עלי הכותרת, צורת האבקנים והעלי - דומים.
הדיכלוסטמה הזו עברה התאמה (אדפטציה) להאבקה על ידי קוליברים - ציפורים בעלות מקור ארוך.
רוב החרקים לא נמשכים אל הצבע האדום. לכן רוב מיני הפרחים הם בגוונים אחרים. הדיכלוסטמה רבת-הפרחים, למשל, מושכת פרפרים כמו זנב-הסנונית השחור הזה, ששמו הלטיני Battus philenor :
יוצאי הדופן הם, כמובן, חיפושיות פרחים שחיות באזורינו, ומאביקות כלניות, נוריות ופרגים אדומים. אבל אם מסתכלים על צורות פרחים ברחבי העולם, מגלים שרוב האדומים הם מאורכים וצרים, ונועדו למשוך ציפורים.
בבלוג כבר הצגתי את הרנוג השיטים מהערבה - שמואבק על ידי צופיות; ואת קדד השני והאוקוטיו מקליפורניה, שמואבקים על ידי קוליברים. מעניין לגלות שגם פרחים שצומחים על הקרקע מואבקים על ידי ציפורים, ולא רק בראשי עצים או שיחים גבוהים.
שם המין הלטיני - ida-maia - משמעותו אמצע-מאי (The Ides of May) - כנראה מעיד על עיתוי גילוי הצמח לראשונה.
את התמונות צלמתי במסלול Bailey Cove סביב אגם שסטה, בתאריך 14.5.18
מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!
