מפה של סנט פטרבורג
סנט פטרבורג היא העיר השנייה בגודלה ברוסיה אחרי מוסקבה. היא נמצאת בצפון-מערב רוסיה,על שפת הים הבלטי בזרועו המזרחית,בשפך נהר הנֶבָה המפצל את העיר לחלקים המשתרעים מסביב לשפכו של הנהר. החלק הצפוני, החלק המזרחי והחלק הדרומי. סנט פטרבורג היא העיר הצפונית ביותר ביבשת אירופה. מהווה מרכז תרבותי אירופי חשוב, בעלת מעמד מרכזי כנמל. ובעיקר פתח למסחר עם אירופה. האזור המרכזי הצפוני מחולק לשלושה אזורים. משתרע מאחורי ארמון החורף ומפקדת הצי בגדה הדרומית,היא לב העיר נייבסקי פרוספקט. רחוב שחובה לטייל בו ברגל לאורך טיילת הים. הרחובות אלגנטיים, הבתים בסגנונות שונים, חלונות, מרפסות מעוצבות ומה לא בעצם. הכל בטוב טעם רק להסיט מבט למעלה ולצדדים כדי לראות את היופי. בחלק האמצעי שנמצא בקצה הדרומי, יש קבוצת איים. בדלתא שלהם מתנוסס צריח הזהב הגבוה של קתדרלת הקדושים של פטרוס ופאולוס. כאן החלה העיר.
צריח הזהב הגבוה של קתדרלת הקדושים של פטרוס ופאולוס החלק המערבי של העיר הוא האי ואסילבסקי שבקצהו המזרחי ניצבים בניינים עתיקים יפים רבים מפרידה ביניהם תעלת בולשאבה נבסקה.
האזור השלישי, המזרחי, הוא הצד של ויבורג משתרע לכיוון מזרח לאורך גדתו הצפונית של נהר הנֶבָה. העיר נוסדה במאי 1703 על ידי הצאר פיוטר הגדול ושימשה כעיר הבירה מ-1712 ועד 1918.
העיר חדלה לשמש עיר הבירה לאחר מהפכת אוקטובר, כאשר הבירה שבה למוסקבה. שם העיר השתנה מספר פעמים בהיסטוריה, ואת שמה הנוכחי מבטאים אנשים בדרכים שונות. סָנקט פטרבורג השם שבו משתמשים בני המקום. דוברי עברית רבים קוראים לה "סנט פטרבורג".
כשנוסדה העיר, היא נקראה על שם פטרוס הקדוש. פיוטר הגדול בחר להשתמש בתחילית "סנקט" ובסיומת "בורג" שמקורן בגרמנית, ובכך רצה לשוות לעיר אופי בינלאומי.
בשנת 1914 שונה שמה לפטרוגרד ובשנת 1924 שונה שמה ללנינגרד על שם ולדימיר לנין.
ב-1991 לאחר משאל עם הוחזר השם סנט פטרבורג . תושבי המקום מקצרים את שם העיר לפטרבורג או פיטר.
באנגלית מכנים את העיר "סיינט פיטרסברג". בדרך אנחנו עוברים את הכיכר בה נמצא פסלו של לנין.
פסלו של לנין מאחוריו בניין אופייני לאדריכלות הרוסית של השרות החשאי
(אף בי אי או ק.ג.ב.) סביב הפסל מזרקות יפהפיות. 
המזרקות ליד אנדרטה לנין
בניין יפה אחד מרבים ברחוב.
להשכיר כאן דירה עולה כ-600 דולר שזה יקר מאוד. האוטובוס ממשיך בדרכו למלון. אנחנו עוברים את האנדרטה לזכר הנופלים במצור לנינגרד 8 בספטמבר 1941 – 27 בינואר 1944. האנדרטה ממוקמת בשלושה מפלסים, והיא פרי יצירתו של האמן אניקושין.
האנדרטה נחנכה בשנת 1975. יש בה מספר מפלסים.
במפלס העליון מוצג אובליסק בגובה 48 מ', שבחלקו התחתון מוצגות שתי דמויות מונומנטליות, הלוחם והפועל, זה לצד זה. במפלס זה פסלים נוספים המציגים את דמויות הלוחמים והפועלים. במפלס השני טבעת ארד בקוטר 40 מ', הפרוצה בצידיה ומסמלת את המצור שנפרץ. על קיר הטבעת בוערים 14 לפידים לצד שש מדליות: מדליית כוכב הזהב, מדליית מהפכת אוקטובר, מדליית הדגל האדום, שתי מדליות של לנין ומדליית מגיני העיר, שהוענקה לתושבים שלקחו חלק במצור ושרדו. במקום מוזיקת רקע. במפלס התחתון מקדמים את פניכם 900 נרות ארד דולקים לזכר 900 ימי המצור.
האנדרטה יושבת בכיכר הנצחון בקצה שדרות מוסקבה.
כל מי שמגיע לסנט פטרסבורג ולא משנה באיזו דרך, חייב לעבור דרך האנדרטה המרשימה. האנדרטה הזאת נבנתה בהתנדבות על ידי כל תושבי פטרבורג. התושבים תרמו אלפיים רובלים לצורך הקמת האנדרטה. מאות ואלפים מתושבי פטרבורג ומהמבקרים בה השתתפו פיזית בהקמתה, כשהם עובדים מבוקר עד בוקר ללא הפוגה ובמשמרות. עבדו שם זקנים, ילדים צעירים, נשים, מכל השכבות ומכל הגילים במאמץ משותף להנציח את התקופה הקשה ביותר שידעו תושבי לנינגרד הנצורה. בתשעה במאי 1975, במלאת שלושים שנה לנצחון על הנאצים וסילוקם מלנינגרד, נחנך המונומנט.
צולם מהאוטובוס
האנדרטה
האובליסק של האנדרטה
רחוב מוסקובסקי
קשת הניצחון
הוקמה לזכר הניצחון הרוסי במלחמת רוסיה טורקיה של 1828. היא גם שער מרשים לתוך הבירה הקיסרית. הקשת בנויה מברזל יצוק שנבחר כחומר הראשי לבניה. יש 12 עמודים שכל עמוד ועמוד הורכב מ- תשעה בלוקים נפרדים. זה הוא מבנה הברזל היצוק הגדול בעולם. בהחלט משדר עוצמה. המשך יבוא
חלק 1,חלק 2,
