גיזרים ברוטרואה ליד מקום מושבם של המאורים.
בניו זילנד אין בכלל חיות מקומיות למעט עטלפים. המאורים הם שהביאו לאי כלבים וחתולים, ארנבות ועוד שגרמו להרס רב.
היום נמצאים בשליטה.
שיחזור התפרצות הגעשית שהרסה את רוטרואה בעבר במוזיאון ברוטרואה.
הסלעים במקום נוצרו מפעילות וולקנית. רעידת האדמה הגדולה האחרונה הייתה בשנת 1997. כתוצאה, מרבית הבתים נמוכים.
הנהרות החוצים נשפכים ברובם לאוקיינוס האטלנטי.
על פי ההיסטוריה, ייתכן שהמאורים הם תושביה הילידים של ניו זילנד אבל אף אחד לא יודע באמת.
מבחינה חיצונית הם שונים מאוד מהניו-זילנדי הוורדרד הממוצע.
הם כהי עור ובעלי מבנה גוף גדול רחב וגבוה יחסית. מניחים שהמאורים היגרו לניו זילנד מאיים בפולינזיה המערבית, וחיו בה עד לכיבוש האנגלי.
Moa Hunters כך נקראו המתיישבים הראשונים של ניו זילנד. הם היוו קבוצה קטנה ללא עוצמה, אולי שבט פולינזי שהגיע לניו זילנד לפני יותר מאלף שנים. לא הייתה להם מיומנות בלחימה מול שבטים פולינזיים. אחרת, במאה ה-14 לספירה למוריורי כפי שנקראו אז לא היו הרבה סיכויי הישרדות והם חוסלו או נטמעו בין המהגרים שהיו במקום.
פסלים פרי יצרתם של המאורים במוזיאון.
קראו למתנחלים החדשים בשם המאורים של ניו זילנד. המתיישבים המקוריים משם הגיעו המאורים הם כנראה הוואיקיקי. Hawaiki לא ברור לאף אחד איפה זה. ידוע שהפולינזים הם אנשי ים מוכשרים מאוד. הם ניווטו באוקיינוס השקט ויישבו במקומות כמו הוואי איי הפסחא, אליהם הגיעו בסירות קאנו שאין להן אפילו מפרש. המאורים קראו לארץ החדשה שלהם.
Aoraetoa cloud white long the of Land
לבוש אוטנטי במוזיאון ברוטרואה
לבוש מקורי במוזיאון
המאורים התיישבו בשני האיים, ובעיקר באי הצפוני ברוטרואה. הנמצאת בצפון ניו זילנד, מקום מלא בגיזרים שעבר פעילות וולקנית ענפה
שהשמידה את האזור כאשר הלבה כיסתה את האזור. התושבים שיחזרו את המקום ובנו מרכז בו הם משמרים את התרבות שלהם.
המסורת והתרבות מועברת לצעירים ועוד. המרכז פעיל גם היום.
סירה מקורית במוזיאון המאורי
מופע אמיתי מקורי ומעניין בתיאטרון המאורי
התרבות מפותחת ומעניינת. העיסוק המרכזי שלהם בימים עברו היה להילחם אחד בשני.
האירופאי הראשון שהגיע למקום היה ההולנדי טסמן, בשנת 1642 הוא הפליג מסביב לאוסטרליה בלי שראה אותה למרות שגילה את טסמניה.
המפגש הראשון של האנגלים עם המאורים בניו זילנד התרחש כשקפטן ג`יימס קוק הגיע אל אחד החופים, שם המאורים הלוחמניים אוכלי אדם, אכלו עשרה מאנשי הצוות שלו. עם חלוף השנים המאורים חדלו ממנהגי אכילת אדם וכיום הפכו לידידותיים. קפטן ג`יימס קוק, שביקר בניו זילנד מספר פעמים מיפה אותה, ויצר קשרים טובים עם המאורים. התיאורים הציוריים שכתב קוק ביומן המסע שלו על נפלאות הארץ, הם שגרמו לאירופאים להתעניין בה ברצינות.
מדליקים אש בשיטה העתיקה במופע המאורי המקורי.
השפה המאורית היא שפתה הרשמית השנייה של ניו זילנד.
היא דומה מאוד לשפות פולינזיות המדוברות בטהיטי והוואי. הבעיה המרכזית שיש לתיירים עם השפה המאורית היא שכל המילים נשמעות אותו הדבר. המאורית היא שפה דלה מאוד בעיצורים, ולכן הצירופים האפשריים מעטים יחסית. כדי להגיד במאורית משפט פשוט, צריך לקחת נשימה גדולה ולהגות משפט בן כעשר מילים ארוכות. למזלנו, תושבי ניו זילנד הם דוברי אנגלית שהיא השפה הרשמית של האיים. תפקידה של המאורית כשפה רשמית הוא סמלי למדי.
גם מספרם של המאורים שלא התבוללו עם האוכלוסייה הכללית הולך ופוחת, והאגדה מספרת שהמאורי ה"טהור" האחרון מת לפני כמה שנים. פרט לשפה, אלמנטים מאוריים רבים נשתרשו בתרבות הניו זילנדית, כדוגמת ריקוד ה"האקה" המפחיד בתחילת משחקי הרוגבי של הנבחרת הלאומית ועוד.
טסמן קרא לארץ שגילה ניו זילנד. "ארץ הים החדשה" .
ההתלהבות של טסמן מניו זילנד לא הרקיעה שחקים, והוא לא חזר לשם יותר.
שלא כמו באוסטרליה, לכאן הגיעו אנשים מרצונם החופשי לחפש עתיד חדש. הבאים היו בעיקר אנגלים, והם אלו שהנחילו את התרבות שלהם לארץ החדשה ניו זילנד. היא כנראה המדינה הכי "אנגלית" בעולם, מבחינה תרבותית פרט לאנגליה עצמה הגיעו מתיישבים סקוטים ואירים, שהמגע שלהם מורגש היטב באי הדרומי, ישנם גם כמה מקומות שיושבו אחר כך על ידיי צרפתים. עוד קבוצת הגירה משמעותית בתקופה ההיא הם ההולנדים.
שרידים במוזיאון ברוטרואה
המאורים, מצידם, לא ראו במתיישבים החדשים איום רציני, למאורים קשר חזק ומיוחד לאדמה, הם גילו שמתיישבים צרפתיים מתכוונים להקים מושבה באי הדרומי והבינו שלבריטיים תהיה יריבות בתחרות על שליטה בניו זילנד. כדי למנוע זאת, כונסו
ב-1840 כמה עשרות ראשי שבטים מאורים לחתום על מה שהפך למסמך היסודי הלאומי לפי האמנה. באמנה, המאורים מוותרים על בעלותם על הארץ לטובת הכתר הבריטי ובתמורה יקבלו אזרחות שוות זכויות. מעמד של אזרחים שווי-זכויות באימפריה הכתר הבריטית. האמנה נחתמה ע"י כ- 500 ראשי שבטים. הבעיות עם תוכן מסמך זה לא הסתיימו עד היום. הן נובעות גם מתוכן המסמך וגם מהעובדה שהבריטים, כצפוי, התנהגו לפיו. בעיקר כשזה התאים להם. לא כל השבטים חתמו על האמנה, ובשלב מסויים חלק מאלה שלא חתמו פלוס שבטים שחתמו אבל הרגישו מקופחים, הכריזו מלחמה על השלטון הבריטי הבריטים לא היססו, ולמאורים לא היה סיכוי. העסקה הסתיימה מהר ומה שנשאר זה הרבה גופות של מאורים, ומרירות שנמשכת גם היום.
ציור זכוכית על החיים במוזיאון המאורי.
הסיפור של המאורים הוא לא סיפור משמח, אבל הוא פחות גרוע מזה של קבוצות אחרות שנפלו תחת כיבוש קולוניאלי. סביר להניח ששבטים רבים וגם האבוריג`ינים באוסטרליה היו מתחלפים איתם בשמחה.
ההתיישבות הרצינית החלה בסביבות 1850 בין השאר בגלל גילויי זהב באי הדרומי. בתקופה מסויימת הפך למרכז ההתיישבות הגדול בארץ "אוטג ".
המאורים מעולם לא חיו בריכוזים גדולים באי הדרומי. רק שבט חזק אחד- אנשי האדמה היה מבוסס.
ניו זילנד הפכה למדינה עצמאית ב-1947 , עדין שייכת לחבר העמים וכפופה רשמית למלכה הבריטית.
מופע אמיתי של מאורים, שימו לב לרגלי המאורי המקועקעות.
ברוטרואה, שנמצאת באי הצפוני, הקימו מוזיאון יפהפה בו מוצגת ההיסטוריה של המקום, הלבה שכיסתה את המקום והרסה אותו כמעט לגמרי. התושבים ששחזרו את המקום ואצרו את מה שמצאו במוזיאון כולל בגדים שנהגו ללבוש עשויים משזירה של צמחים. פסלי עץ מאוד מיוחדים. שימרו את הסעודות שנהגו לאכול ומכילות בתוכן בעיקר תירס, תפוחי אדמה שבושלו בתוך האדמה על אבנים לוהטות. במקום מוצגים גם הריקודים שנהגו לרקוד בתלבושות מסורתיות. גלפים בעץ שנבחרו בקפידה רבה לאחר כמה שנות לימוד במקומות ידועים בעולם באים ללמוד את הגילוף המאורי
כדי לשמר את פאר היצירה של המאורים. הפסלים ממש מרהיבים.
את מעט ההיסטוריה של המאורים למדתי מהמדריך שלנו בחלק מהטיול לניו זילנד שהיה מאורי אמיתי. יחד עם אשתו העבירו אותנו חוויה בלתי נשכחת. בהחלט מאלף.
חלק 1 חלק 2, חלק 3,חלק 4,חלק 5,חלק 6,חלק 7,חלק 8,חלק 9,חלק 10,חלק 11,חלק 12,חלק 13,חלק 14,חלק 15,חלק 16,חלק 17,חלק 18,
חלק 19,חלק 20,חלק 21,חלק 22,
