הצבעים לא צריכים תרגום ליופי.
גם ההולכים על ארבע זוכים ליחס מועדף.
קשה להיפרד מהיופי
אחרי ארוחת בוקר אנחנו עוזבים בשעה 8 את טאקאיאמה המרשימה והצבעונית בדרך לנרה ומשם לקיוטו .
לפנינו 5 שעות נסיעה מלאות עם חניות חובה. לכן נגיע מאוחר בערב לקיטו.
השמים מעוננים וחלק מהדרך מלווה אותנו גשם. למזלנו,ברוב המקומות כאשר הגענו,השמש יצאה ולא נרטבנו.
המדריכה לא מבזבזת זמן. וממלאת אותנו במידע מעניין עם הפסקות מידי פעם.
ביטוח לאדם עולה 700,000 ין לשנה. אם ההכנסה יותר ממליון ין בשנה משלמים לביטוח רפואי 10 אחוז לאדם.
היפנים חסכנים וחלק גדול של הכנסתם הולך לביטוח.
כדי לקצר דרכים, חפרו מנהרות למעבר רכבים לחוד ורכבות לחוד. בכל מנהרה התחבורה מתנהלת לכיוון אחד.
להזכירכם שנוהגים בצד שמאל. המנהרות בחלקן באורך 5 ק”מ ישנן באורך 10 ק”מ. הן מצוחצחות ומוארות.
בכל כניסה למנהרה מצוין אורכה. בחורף, השלג מגיע לגובה 2 מטר.
אחת הבעיות הקשות של יפן היא שהקשישים נשארים בכפרים והצעירים עוזבים לערים הגדולות.
אנחנו נוסעים בכיוון דרום מזרח.
הכנת הסקה שנצפה בה מאוחר יותר, מעסיקה לא מעט אנשים בתעשייה זו. יש למגדלי האורז אגוד חזק מאוד.
האיכרים רשאים לשתות סקה רק פעמים בשנה. זו מסורת. בראש השנה ועוד פעם אחת.
הסקה מוגש בכוסות רדודות הנקראות צ'וֹקוֹ ונמזג אליהן מבקבוקוני קרמיקה הנקראים טוֹקוּרי.
כוסות חגיגיות יותר נקראות סקזאקי, מוגשות בעיקר בחתונות ואירועים מיוחדים.
שתיית סקה מכוסו של אדם אחר נחשבת סימן לחברות.
הסקה מוגש קר או חם לפי העדפת האדם. סקה הוא אחד מהמשקאות האלכוהוליים הבודדים שנהוג להגיש חם.
בעקרון בקיץ ייצרך הסקה קר ובחורף חם. בעבר חימום הסקה שימש להסוואת טעמים בלתי נעימים של סקה מאיכות ירודה.
היפנים אדוקים מאוד לגבי טיב האורז. האגדה מספרת שכאשר היפנים פלשו לסין במלחמת העולם השנייה והאמריקאים הטילו אמברגו, דקה לפני מותו של חיל כאשר נשאל מה הוא רוצה לפני מותו, התשובה הייתה אורז.
עקב ההתחממות הגלובלית, לא היה מספיק אורז ביפן. היפנים החלו לייבא אורז בעיקר מתאילנד. אורז זה נועד לטיגון לא לאידוי. המדריכה מספרת שהיא רוכשת אורז איכותי יותר שעולה 80 דולר ל-20 ק”ג.
תוחלת החיים לנשים היא 89, גברים פחות.
הנוער היפני לא אוכל במסעדות יפניות ומעדיף את האוכל המערבי. האוכל היפני הוא דל קלוריות ובריא.
בסביבות השעה 12 אנחנו עושים הפסקת רענון בנקודה מיועדת לכך. כמצופה אנחנו פונים ישירות להתפנות.
הכל מצוחצח!
על הקיר תלויה טבלה שמלמדת על השימוש הנכון במקום.
הניקיון מרשים
אפשרות בחירה בין שרותים עתיקים נמוכים או שרותים מודרניים.
הכניסה לשרותי הילדים
אפשרות החתלה ועוד.
מהשרותים אנחנו עוברים לחנויות בהן ניתן לרכוש מזון מסוגים שונים, מזכרות צעצועים ועוד.
מזון מוכן רק לפתוח
תבחרו
גלידות מסוגים שונים
ויש אחרים
פינת משחקים לילדים
ספרים,קלטות,שתייה
מפת התמצאות באזור
מפת הרכבות
אחרי הפסקה של כחצי שעה אנחנו יוצאים לאוטובוס בדרך לנארה.
נארה היא הבירה הראשונה של יפן מהמאה השמינית. נארה בורכה בתרבות מגוונת.
בנארה חיו יהודים. במוזיאון המקומי מוצגות 270 מסכות שחלקן יהודיות המדריכה משוכנעת שהיהודים שהיו
בנארה השפיעו על התרבות. המסכות הן מהמאה השמינית.
יפן = ניפון או ניהון=ארץ השמש העולה, בית המשפט היפני העליון קבע ששני השמות קבילים,על פי קונפוציוס
כיצד ניתן לחיות ביחד.
נָארָה או "נָארַה-שִי" היא בירת מחוז נארה בחבל קנסאי שביפן. העיר ממוקמת בחצי האי קיאי.
בין השנים 710–784 הייתה העיר,שנקראה אז הֵייג'וֹ-קיוֹ, בירת יפן, ומכאן שם התקופה הזאת בהיסטוריה של יפן - תקופת נארה.
בעיר נמצאים שמונה מקדשים בודהיסטים גדולים, כאשר הגדול מביניהם טודאי-ג'י, ככל הנראה בניין העץ הגדול בעולם. המקדשים של נארה, ביחד עם שרידי ארמון הייג'ו, הם בעלי מעמד של אתר מורשת עולמית. ברחובות העיר מתהלכים איילים מאולפים.
פי אגדה עתיקה,הם הובאו לעיר על ידי אל, ומאז הם אמורים להגן על העיר ועל המדינה.
בנארה גם ממוקמת אוניברסיטת הנשים של נארה,אחת משתי אוניברסיטאות הנשים הלאומיות של יפן.
על טודאי טמפל ברשומה הבאה
חלק 1, יפן חלק 2, יפן חלק 3, יפן חלק 4 ,חלק 5,חלק 6,חלק 7 , חלק 8, חלק 9,חלק 10,חלק 11,חלק 12,
חלק 13,חלק 14,חלק 15,חלק 16,חלק 17, חלק 18,חלק 19,
