טיול ללפלנד בכיסאות גלגלים 28.03.06-04.04.06 חלק 2
יום שישי 31.03 לאחר ארוחת בוקר יצאנו לבושים בסרבלים מיוחדים קסדות,משקפי שמש, מגפים ושני זוגות גרביים, כפפות ומזחלות כלבי האסקי אל הים האגמים ויערות לפלנד. הגענו לחווה בה מתגוררים כ-240 כלבי האסקי שמטופלים היטב. למקום מגיעים גם ליום אחד מכל אירופה. מידי יום מגיעים כ-2000 תיירים לספארי.התארגנות ליציאה
עצירה לנקניקיות במסתור מיוחד בריבנימי לפלנד
נוף טיפוסי בלפלנד
לפלנד
ספרי כלבי הסקי
ספארי
הקשתות של העצים הצעירים,אנחנו ישובים במזחלת והמלווה מוביל אותה בהתאם להנחיות המדריך.
את הכלבים מאכילים רק בערב. כל כלב מקבל 11/2 ק"ג בשר ומזון יבש. הכלבים ישנים בחוץ בכל תנאי מזג אויר למעט בודדים שנמצאים במלונות לזמן קצר.
כלבי ההאסקי מסוגלים לרוץ במהירות 60 קמ"ש. את המזחלת גוררים במהירות של 15-20 קמ"ש בגלל בטיחות הנוסעים ומניעת חבטות בדרך. שישה כלבים מושכים מזחלת אחת. לא משנה המשקל, המדריך המוביל נותן פקודות למרות שהכלבים מכירים את הדרך לבד. הכלבים הקדמיים הם החכמים. באמצע נמצאים בני שנתיים או שנתיים וחצי. הקרובים אל המזחלת הם החזקים. הכלבים מכירים פקודות כמו שמאלה, ימינה, עצור, סע.
שלוש שעות גלשנו בין עצי מחט עמוסי שלג, חלקם צעירים שהתכופפו לקשתות שמעטרות את הדרך מעומס השלג. אופנוע שלג עם המדריך מפלסים את הדרך העמוסה בשלג שירד כל הלילה והגיע לגובה של כ-70 ס"מ. הפעולה דוחסת את השלג ומקלה על הכלבים.
הכלבים רוצים לרוץ, המדריך מכיר כל כלב וכלב ויכולתו, הכלבים מוחלפים בתפקידם תוך גלישה ללימוד וחלוקת המשימה. הכלבים לא סובלים. הם שמחים לרוץ ונובחים מאוד בכל עצירה. עם הכלבים צמאים, הם מלקקים שלג תוך כדי מרוץ כמו גם מפרישים צרכים תוך כדי מרוץ, הכל נעלם מיד השלג. הכלבים הצעירים שבחבורה מתקוטטים ביניהם ויש צורך להחליף ביניהם, ההחלפה קלה. ומהירה. ברגע שהכלבים מתחילים לרוץ, נשמעים רחשי היער. ורחשי המזחלת על השלג , רחש השלג שנופל, נשימת הכלבים. חוויה בלתי נשכחת של שלוש שעות ספארי.
עצרנו לארוחת צהרים טיפוסית בבקתה לאפית עתיקה ומקושטת בעורות בעלי חיים שניצודו בזמנו. ציפורים מפוחלצות ועוד. אכלנו מרק דגים,תפוחי אדמה, פיתה מקומית קפה ותה. בסיום הארוחה החלנו דרכינו חזרה באופנועי שלג חזרה למלון.
ארוחת הערב סעדנו במלון בסיגנון אכול ככל יכולתך. התפריט עשיר ומגוון מאוד.
01.04.2006 שבת
לאחר שינה מוגזמת, יצאנו בשעה 10:30 למוזיאון ארקטיקום בריבינימי המשמש למרכז חקר הקוטב ומרכז מידע חשוב במקביל. משם למוזיאון לפולקלור מקומי.
בתחילת הביקור מוקרן סרט על זוהר הקוטב "אורורה" שקיים למעשה 365 יום בשנה ולא תמיד נראה לעין. ניתן לראותו במקומות חשוכים. התופעה מרשימה. הסרט מביא תמונות מנופי המקום בעונות השונות ובעלי חיים שחיים במקום.
בחדרי המוזיאון, ניתן לראות את התפתחותה של לפלנד. בתקופות שונות מ-1900 , התקדמות ההתיישבות, טכנולוגיה ועוד. מוזיאון מעניין, הצילום אסור.
מי שאוהב מוזיאונים יכול לבלות במקום 4 שעות, מי שלא, מספיק שעה. המוזיאון לא גדול. בסיום הסיור, נסענו בשלג לכפר של סנטה קלאוס.
סנטה האמיתי מתחלף כל שעתיים
כפר על שמו של סנטה קלאוס שלדברי יודעי דבר היה נזיר טורקי שנהג לחלק מתנות לילדים ובדרך לא דרך הגיע ללפלנד והפך לעסק כלכלי משגשג מאוד. לקראת קריסטמס, אלפי בריטים צרפתים מגיעים למקום לקבל ברכה מסנתה קלאוס. הם נהנים להצטלם איתו ולשמוע את סיפורו. תצלום בודד עולה 30 יורו לאדם. במקום חנויות רבות למזכרות וביתנים רבים לעבודות יד ועוד, הכל נגיש.
ניתן לנסוע על שלג בכיסאות גלגלים גם עם אויר. ולפלנד נגישה מאוד. יש תחבורה ציבורית שניתן להזמינה בתאום ממקום למקום. תלמידים עם מוגבלויות לומדים בבתי ספר רגילים ויש להם הסעות. חנויות ברובן נגישות. הלוואי אצלנו.
שבנו למלון כאשר בחוץ יורד שלג כבד, היה כף לשתות תה עם ביסקוויטים מקומיים ולראות את השלג נערם מסביב. התושבים לא מתרגשים מהשלג ומסתובבים ברחוב בדרך לבילויים של שבת ראשון ללא כובעים או כפפות.
בערב, בהעדר בילוי מתאים, נשארנו במלון לארוחת ערב . שוחחנו רבות עם המדריך. ראוי לציון שביום א` רבים מהמקומות סגורים.
02.04.06
בוקר מחדר האוכל של המלון בריבינימי
אנחנו יוצאים לספארי בכפר האיילים. בכפר מתגוררים כ-240 איילים. לכל אחד פינה משלו. וכדברי הלאפים, אין איל אחד שאין לו בעלים בלפלנד.
כך נראה הבוקר
לא כל האיילים נמצאים בחוות, ישנם גם בטבע אבל אינם לצייד.
מזחלת שהוחלפה כי נותקה מהאופנוע והושארה בצד למחלצים
האייל הצפוני
האיל הצפוני
האייל מושך כת המזחלת ,מנווט ,המדריך המקומי
השלג על הענפים
הדרך לכפר הייתה מדהימה בעיקר לאחר השלג הכבד שירד אתמול. כל העצים מכוסים מעטה כבד של שלג. גובה השלג מעל האדמה הגיע ל-70 ס"מ. חלק מהחבורה ניסה ללכת בשלג. משימה ממש קשה. המגפיים ממש טבעו בשלג. לא מומלץ לנסות אם אין הכרח.
בכפר האיילים מספר סוגי מזחלות, שוכבים על קרש מרופד שבצדדים ידיות לאחיזה. למזחלת מחובר אייל ענק שמכיר את הדרך. את החבל שמהווה מושכות מחזיק מדריך, והמזחלת מתחילה לשעוט קדימה. האייל דוהר אל תוך יער עבות , הענפים קורסים אל הרצפה מרוב שלג, והשמש מבצבצת מבין הענפים. קול האיל נשמע כמו גם קול המזחלת. מדהים זו לשון המעטה. המסלול לא ארוך. למרות שהאיילים יכולים לדהור 6 שעות ויותר ברציפות. לבקשתנו, אישרו לנו סיבוב נוסף כחריג.
לאחר הספארי הוזמנו לשתות תה בבקתה של מנהל המקום, מי שגדל במקום ומשפחתו.
הבקתה מרשימה למרות שאיננה גדולה מאוד. היא בנויה מבולי עץ ענקיים שמונחים בדרך מיוחדת למנוע כריסה מהשלג הרב שמצבר עליהם כמו גם עמידות לקיץ האביבי בו כל השלג מפשיר לגמרי.
הקירות מקושטים בכלי עבודה שונים, כלי ציד ודיג עתיקים שמלמדים על החיים במקום מהקמתו. על הקירות גם שלל תמונות מארועים שונים, ושיחזור של בעלי חיים מקומיים שניצודו במקום בעבר. הדרך חזרה הייתה שוב על האגם הקפוא. משטח אין סופי של קרח.
הגענו למלון ב - 14:00 לאחר התארגנות קצרה יצאנו לטיול רגלי ברחובות ריבינימי המושלגים. ההליכה הייתה קשה מעט כי השלג נמס עקב יציאת השמש. שבנו למלון לאחר שעתיים של הליכה כדי לארוז מזוודות. ערב אחרון במלון המצויין. בחוץ שוב יורד שלג.
03.04.06
יצאנו בבוקר לשדה התעופה. לאחר המתמה במטוס כ-40 דקות, התברר שיש תקר בשני הצמיגים. נתבקשנו לרדת מהמטוס ולהמתין לטיסה להלסינקי ב-14:10 .
הבנו מיד שלא נגיע לטיסה לוינה ומשם לארץ. החברה דאגה לנו למלון בהלסינקי ולטיסה למחרת בבוקר לווינה. קבלנו תלושים לארוחות, והמתנו לטיסה.
בנחיתה התברר ששלחו בטעות מונית רגילה. בזבזנו שעה עד שהגיעה מכונית נגישה. הגענו למלון רנטיסי בהלסינקי, החדר גדול ולא נגיש. נאלצנו לוותר על מקלחת. עייפים ירדנו לארוחת ערב על חשבון החברה. נשארו לנו שעתיים לשינה. לאחר ארוחה קלה בשעה 04:00 יצאנו לשדה התעופה בהלסינקי. הבלגן חגג. לא התקבל אישור לטיסה והשדה בוינה לא עונה. היו כרטיסים שמורים ללא הנפקה ממשית. פניה למנהל השדה הצלחנו להכנס לדיוטי פרי בתקווה שעד לצאת הטיסה יגיעו מוינה הכרטיסים. עלינו לטיסה לווינה. לא היה זמן להתפנות. עליה למטוס מוקצבת ל-20 דקות.לא להאמין. לאחר 48 שעות ללא שינה, נחתנו מאושרים
מחוויה מהממת בלפלנד.
