טיפים חשובים!
בפרו לא שותים מים מהברז בשום מקום.
בבתי המלון בחלקם יש בקבוק ליום לשטיפת פה. עלות בקבוק במלון עשויה להגיע ל- 15 דולר , לא טעות.
מומלץ לרכוש בקבוקים גדולים בסופר. מומלץ בשישיות,זול יותר. חובה לשתות הרבה בעיקר בגבהים.
לא להיבהל מהרשום מטה.
מרגישים לא טוב לדווח מיד למדריך / אחר. חשוב להתנהל בהתאם להוראות שחוזרות על עצמן כל הזמן.
להרבות בשתייה. לשים כיסוי ראש. שרוולים ארוכים, קרם הגנה, חומר נגד יתושים.
לא לאכול הרבה.
לאכול על פי ההרגשה. תרגישו בעליה או במאמץ,שאזור הקיבה מתכווץ. לפעמים הרגשת בחילה.
הגובה משפיע על כולם.
אם לא יכולים לאכול, לשתות הרבה. קחו כריך לדרך.
המדריך המליץ לנו לאכול בשר,עוף או דגים בצהרים. להמעיט באוכל “כבד” ככלל בעיקר בערב במקומות הגבוהים.
תקשיבו לגוף שלכם. לא להיבהל אם תפהקו הרבה.
ייתכן שבלילות תתעוררו פתאום עם הרגשה של – אין אוויר! לשתות מים ולפתוח חלון אם אפשר.
זכרו שבחוץ קר מאוד בלילה.
זו תגובה רגילה שמתרגלים אליה! ברוב המקרים חולפת מהר.
מי שמרגיש לא טוב,מוזמן לשתות תה קוקה שנמצא במלונות ובכל מקום כמעט. לרוב חינם.
בבתי המלון יש בלוני חמצן. מי שצריך,יכול להתחבר לחמצן ל-10 דקות חינם. איש מאתנו לא התחבר לחמצן.
אישית לקחתי אופטלגין בימים שהיינו בגבהים, כך הרגשתי טוב יותר. בבוקר לא יכולתי לאכול למעט
2 קוביות קטנות של אננס ופאפאיה. וכוס תה. גם קפה לא רציתי.
הכריך של הצהרים לרוב נשאר בתיק. ובערב בקושי אכלתי אבוקדו ועגבניה.
תאמינו לי שלא הפסדתי כלום. ההרגשה הייתה טובה יותר.
בשיחה עם חברי לטיול, רובם הרגישו כמוני.
את התחושות הרגשנו במקומות שנמצאים בגובה של מעל 3500 מטר. כמו בפונו 3500 מטר גובה,
בטיטיקקה שגובהה מעל 4400 מטר. כך היה עד ששבנו ללימה לגובה 2400 מטר.
למען הסר ספק, לא נזקקנו להתערבות רפואית כל שהיא.
========================
לאחר ארוחת בוקר,אנחנו אוספים את המזוודות ונוסעים לשדה התעופה לטיסה בת שעה לקוסקו ול”עמק הקדוש”.
נסיעה באוטובוס לוקחת כ-21 שעות כי הדרך מתפתלת מאוד.
עולים על הרמפה עם כסא הגלגלים לוואן,יש אפשרות להישאר לשבת בכסא הגלגלים או לעבור לכסא רגיל.
שדה התעופה גדול ונגיש.
הנוף מחלון המטוס, הישיבה נוחה מאוד.
בשדה התעופה בקוסקו ממתינים לנו הנרי המדריך ופיליפה הנהג. שניהם מקסימים!
ממתינים לנו גם שני וואנים גדולים. אחד עבורנו ושני לכבודה,לכיסאות הגלגלים המיוחדים,לכיסאות רחצה אם לא יהיו במלון,בקבוקי שתייה עוד.
אנחנו עולים על הרכב ומתחילים בנסיעה אל העמק הקדוש שם נתאכסן. הנסיעה ללא חניות אורכת כשעה וחצי.
קוקסו, בירתה העתיקה של האינקה. נמצאת בגובה 3350 מטר. עובדה זאת,תפריע לנו כפי שיתברר בהמשך בכל מאמץ.
ההרגשה שחסר אויר במאמץ. מתנשפים יותר מהרגיל. גם באכילה מרגישים את הגובה.
“העמק הקדוש” שנמצא בגובה 2200 מטר.
בכללי, טמפרטורה ביום כ-21 מעלות ובלילות צונחת ל-8 מעלות. היו ימים שהיה קר מאוד ביום.
טיפ – שיטת הבצל עובדת. מי שסובל מקור שיקח בגדים חמים.
קוסקו נקראת גם "מדינת היהודים". היא העיר הפופולרית בקרב המטיילים הישראלים.
בשיא העונה העיר קוסקו מוצפת. ברוב המקומות בקוסקו תמצאו כיתוב בעברית. משלטים קטנים עד תפריט שלם. הישראלים פשטו על העיר.
בקוסקו חיים כ- 450,000 תושבים. העיר הייתה בירת אימפריית האינקה והיא העיר העתיקה ביותר ביבשת.
ב-1983 הוכרזה כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו.
שדות תפוחי אדמה לאורך כל הדרך.
בגלל קרבתה לאתר מאצ´ו פיצ´ו, העיר עמוסה בתיירים מקומיים ותיירים מכל העולם.
על פי האגדה נוסדה קוסקו על ידי בן האינקה הראשון, מאנקו קאפאק, בראשית המאה ה-12.
לפי עדויות ארכאולוגיות,העיר הייתה מיושבת מאות שנים לפני עליית האינקה, שכנו בה תרבויות אחרות.
היא נכבשה בידי אנשי האינקה רק בשנת 1438, בתקופת האינקה התשיעי פאצ'אקוטק.
בתקופה זו כבשו אנשי האינקה את מרבית שטחי האנדים המרכזיים.
סך הכל היו 14 מלכים לאינקה. פאצ'אקוטק היה המלך התשיעי והחשוב מביניהם.
פאצ'אקוטק פיתח את העיר ונתן לה צורה המזכירה פומה.
הוא הקים רשת של תעלות מים,טרסות ומקדשים מרהיבים לכל אורכה. מאז ועד הגיעם של הספרדים הייתה קוסקו
הבירה המשגשגת של האימפריה.
עד המאה ה-16 הפכה קוסקו לעיירה קולוניאלית ספרדית ונותר רק מעט ממורשת האינקה.
רוב בנייניה הקודמים של קוסקו נהרסו ופינו את מקומם לכנסיות ובתים קולוניאלים בסגנון ספרדי.
רעידת האדמה ב-1950 פגעה ברבים מהמבנים העתיקים בעיר.
עד היום אפשר למצוא ברחובותיה יסודות וחומות מתקופה קודמת יותר שהופכת את הביקור בעיר לחוויה.
בשל המבנים הקולוניאליים המרשימים והעתיקים. קרבתה לעיר האינקה העתיקה מאצ'ו פיצ'ו,כ-70 ק"מ מהעיר,
לעיר העתיקה צ'וקקיראו ובסיס יציאה לטרקים שונים,בסיס יציאה לטיולים,לרפטינג בנהר אפורימק,
טיולים בפסגות הרי האנדים או בחלק מיובליו וג'ונגל האמזונאס ועוד,הפכה קוסקו לאחת הערים המתוירות בדרום אמריקה.
התושבים כאן עניים וחלקם הגדול עדין חי ללא חשמל ומים. יש ביניהם שממתינים מעל 12 שנה לרשיון בנייה מהמדינה.
המשך יבוא
חלק 1,חלק 2,חלק 3,חלק 4,חלק 5,חלק 6,חלק 7,חלק 8,חלק 9,חלק 10,חלק 11,חלק 12,
