# דרום אמריקה # #ארגנטינה # #מפלי איגוואסו#
טיול לדרום אמריקה 6.2.2008-29.2.2008 איגוואסו הצד הארגנטינאי חלק 1
הגענו לשדה התעופה הבינלאומי של ארגנטינה. שם קבלה אותנו המדריכה מהטיול הקודם. יחד עם שני נהגים אחד לתכולה ואחד לנו. הועברנו לשדה תעופה קטן יותר משם יוצאות הטיסות הפנימיות. המתנות,אחורים ועוד.
כך נראים השמים בהמתנה לטיסה הבאה.
בסופו של דבר התקבלנו באיגוואסו ע"י מדריך מקסים שהוביל אותנו למלון קסינו איגוואסו גרנד הוטל, מלון ענקי מרשים, בתוך גנים יערות צמחיה, בריכה ענקית אם גישה ומה לא.
את ארוחת הערב המפוארת סעדנו במלון איגוואסו.
והקינוח
גם כאן הארוחות מאוחרות כי היום ארוך. לאחר סיבוב במלון המרשים, הלכנו לישון מוקדם .נכונה לנו השקמה ב-6:30 בוקר ויציאה ב-7:30 לכיוון המפלים בעצת המדריך. הכי מצחיק היה שגילינו בבוקר שהמלון מנוהל ע"י ישראלי. השמחה הייתה גדולה.אל מפלי איגוואסו הגענו בשעת בוקר מוקדמת, היו מעט מאוד אנשים בסביבה, דבר שאפשר לנו לנוע בחופשיות.
Iguazu Falls מפלי איגואסו, או "מים גדולים" בשפת הגואראנה המפלים ממוקמים על הגבול בין ארגנטינה וברזיל. המפלים הם קבוצה של 275 מפלים בגובים שונים. חלקם בגובה 70-100 מטרים,
אורכם של המפלים הוא כארבעה ק"מ.
המים נופלים בשתי מדרגות כ-7 מליון קוב בשעה.
80 אחוז משטח המפלים שייך לארגנטינה עשרים אחוז לברזיל שנמצאת בריחוק של לא גדול מהמקום בו אנו נמצאים. הנהר עצמו נמצא בעיר קורטיבה המרוחקת כ-700 ק"מ מהמקום.
במפלים עצמם, זורמים מימייו של נהר האיגואסו. רובם המכריע של המפלים הינם בארגנטינה.
נקודת התצפית המוצלחת ביותר נמצאת בשטחה של ברזיל דווקא לדעתנו. לאורך הנהר ישנם חמישה סכרים ביניהם סכר איטייפו.
חלק מהנהר רדוד חלקו מים עמוקים. מידי פעם יש שטפונות במקום. השיטפון הגדול היה ב-1992. המים עלו לגובה ארבעה מטרים. וסחף איתו כל מה שנקרא בדרך. כל הגשרים נעלמו והיה צורך לשקם את השמורה והנגישות. ההשקעה הענקית שהושקעה במקום מצדיקה את עצמה.
הנסיעה מהמלון אורכת כ-20 דקות איטיות, המהירות מוגבלת. טמפרטורה 34 מעלות, לחות גבוהה, חובה כובע,שתיה מרובה. המקום נגיש כמעט כולו לכיסאות גלגלים. לאחר קבלת אישורי הכניסה, התגלגלנו מעט עד לרכבת נגישה פתוחה שלקחה אותנו אל תוך הפארק המדהים.
הרעש העצום של המים נובע מגובהם של המפלים ונשמע למרחוק יחד עם צפצוף הציפורים ועוד שיש במקום.
שטחו של הפארק הענקי שמשתרע ליד המפלים הוא כ- 550,000 דונמים. יש בו יותר מ-2000 מינים ידועים של צמחים מדהימים ביניהם טפילים ועוד. אלפי סוגים של חרקים,כ- 400 מינים של ציפורים, 500 סוגים של פרפרים,יונקים זוחלים ומה לא. צריך לראות כדי להאמין.
הפארק בצידו הארגנטינאי של המפלים הוכרז על ידי אונסקו כאתר מורשת עולמית בשנת 1984 בשנת 1986 הוכרז גם הפארק בצד הברזילאי כאתר מורשת עולמית.
הרכבת הנגישה משני צדדים. המאחזים נפתחים לשני צדדים,ספסל אחד מתקפל או שניהם אם צריך.
אנחנו יורדים מהרכבת אליה ניתן לעלות ולרדת חופשי בתחנות שונות. המקום עדין ריק יחסית, ואנחנו ממהרים אחרי המדריך אל הגשרים התלויים שמובילים אותנו אל המפלים. אנחנו עוברים בתוך צמחיה עשירה ביותר, מאות פרפרים,ציפורים, צמחי טפיל ומה לא בצדדים. המים זורמים תחתינו במקומות מסויימים "באצלתיים" באחרים בשצף קצף. סלעים ענקיים הפזורים בנהר ירוקי עד מהצמחיה עליהם, למזלינו הרוח לא גורמת למים להגיע לעברינו אלא במעט מקומות. מידי פעם עוצרים למנוחה כי המסלול ארוך, ישנם ספסלים בדרך. בדרך אנחנו נתקלים בלהקה של רקונים שאיננה פוחדת מבני אדם.
כמעט חולץ לי את הנעל
הלהקה תרה אחרי מזון כמובן. משפחות שלמות עם צאצאים מתחככות ברגלים, ואנחנו ממשיכים הלאה לאחר שצילמנו אותם מקרוב. בצד אחר הצלחנו לראות קופי קפוצין, שהרעש של הקהל הבריח אותם אל תוך השמורה. לא הצלחנו לצלם. רעש הציקאדות ממלא את האויר, ממש מחריש אוזניים מידי פעם, ומעל למפלים משייטים נשרים ממשפחת הקונדור, אך קטנים ממנו ,הם חגים במעגלים מעל לזרם. מראה מהפנט. בנקודה מסויימת השיפוע התחיל להיות תלול יותר. כאן עברנו לקלנועיות המצויית בשטח שלקחו אותנו כמעט אל תחתית המפלים. הנוף מהמם, מסביב סלעים ענקיים מלאים בצמחיה, קשה לתאר את ההרגשה שמגובה 80 מטר נופלים לידינו מים במהירות מסחררת ממש בנשיקת יד. נכון שנרטבנו, המים היו צוננים צלולים ונעימים, ציננו אותנו מעט. (לא לשכוח כפפות) כי אחרי המקלחת, הכסא רטוב ואין במה להחזיק.
דרום אמריקה אלבום 4
דרום אמריקה אלבום 5
דרום אמריקה אלבום 6
דרום אמריקה אלבום 7
דרום אמריקה אלבום 8
דרום אמריקה אלבום 9
דרום אמריקה אלבום 10
דרום אמריקה אלבום 11
דרום אמריקה אלבום 12
דרום אמריקה אלבום 13
דרום אמריקה אלבום 14
