יום שלישי, ה- 6.5.2025
...
היום אני צפויה להגיע לאחד האתרים המשמעותיים ביותר במסלול פרנצ׳יסקוס הקדוש: Santuario Francescano - La Verna.
המנזר בלה־ורנה שוכן על צוק, בלב הרי האפנינים, מוקף ביער עבות.
המקום ניתן במתנה לפרנצ׳יסקוס הקדוש בשנת 1213 על ידי הרוזן אורלנדו מקיוזי, אשר הוקסם מדרשותיו של פרנצ׳יסקוס ומדרכו הרוחנית. המיקום הבודד והפראי הפך עבור פרנצ׳יסקוס למקום של התבודדות, תפילה והתמסרות עמוקה לאלוהים.
בשנת 1224, קיבל פרנצ׳יסקוס את הסטיגמטה - סימני הצליבה של ישו - בעת שהות של התבודדות וצום בלה-ורנה. בעקבות האירוע הפלאי הזה ;-) הפך המקום לאתר עלייה לרגל, וכיום שוכן בו מנזר פרנצ'יסקני פעיל, הכולל כנסיות, קפלות, מוזיאון ושבילי תפילה.
:-)
בנוסף, יש שם בית הארחה שבו חדרים לרוב (פרטיים ומשותפים).
כדי לחוות את החוויה במלואה, הזמנתי לי חדר במנזר וגם את ארוחת הערב והבוקר אוכל שם.
קמתי כהרגלי מאוד מוקדם בבוקר. שכבתי במיטה והאזנתי למספר פודקאסטים לפני שהתחלתי סוף-סוף להתארגן.
ארוחת הבוקר, שהיתה די דלה (״כראוי״ לבקתת הרים ;~), הוגשה החל מ- 8 בבוקר. אבל לאה ואני לא מיהרנו. ראשית, יש לפנינו יום קצר. שנית, בבוקר עדיין ירד גשם שלפי התחזיות צפוי היה לחדול בסביבות 8. ובנוסף - קבענו להפגש עם אליזבט ומוניקה בכפר Rimbocchi בערך ב- 9:30.
ואכן, הגשם פסק, פחות או יותר בשעה הצפוייה, ומזג האוויר הלך והשתפר בהמשך היום.
ב- 8 וחצי יצאנו לדרך בירידה נוחה לכפר הקטן והחמוד שם המתנו לשתיים האחרות במאפייה קטנה שכבר היתה פתוחה.
אחרי שחברנו לצמד האוסטריות העמסנו תרמילים והתחלנו לצעוד ביחד.
תודות לגשמים הרבים שירדו אתמול ובמשך כל הלילה, הזרימה בנהר היתה מטורפת ולא ניתן היה לחצות אותו, במסלול הרגיל, ביציאה מ- Rimbocchi (חצייה שאינה מגובה בגשר).
לכן, נאלצנו ללכת במעקף (ע״פ השילוט הסביר לאורכו, נדמה לי שהשימוש בו אינו נדיר). המשכנו עם הכביש (שקט לחלוטין) זמן מה, במגמת עלייה בשיפוע נוח, במקביל לנהר ואז פנינו בדרך ג׳יפים לכיוון המדרון המיוער מימין. חצינו את הנהר על גבי גשר והמשכנו לצעוד ביער.
הכל מסביב - האוויר, העצים, השביל, הצמחייה הנמוכה - היה רטוב ומקסים. לעיתים הדרך היתה בוצית - וכל הזמן בעלייה, אבל הדרך רחבה ונוחה.
קצב ההליכה עבורי היה איטי מאוד אבל שמחתי לצעוד איתן.
דרך הג׳יפים התחלפה בשביל הליכה אמיתי - צר ותלול יותר, במקטע העלייה האחרון. המשכנו לטפס לאט ובסבלנות כשאנחנו עוצרות מידי פעם, להסדיר נשימה.
כשהגחנו מהיער בשיא הרכס - חברנו סוף-סוף לדרך הראשית, שהגיעה מימין לנו.
הקטע הבא - שוב על שביל רחב ומתון - נפתח לנופים של עמק ועוד רכסים מעברו.
הלכנו מרחק קצר בדרך הזו - שהיתה בוצית במיוחד, והגחנו לכביש אותו חצינו במהרה כדי להכנס עם השביל שלנו שוב ליער.
מקטע היער מכאן - מהכביש השקט אותו חצינו, עד למנזר, הוא משהו שצריך לראות בעיניים. אין לי מילים לתאר אותו ואף תמונה שצילמתי לא מתקרבת למציאות - זה פשוט יער מהאגדות.
הכי רענן, עמוס בצמחייה, מרתק ומקסים שראיתי במסע הזה (שמצטיין גם ככה במקטעי היער הנהדרים שלו).
זה בקלות אחד היערות היפים שיצא לי להלך בהם - אם לא הכי יפה !
אני, שצעדתי בראש, עוד הספקתי לראות שועל בעל זנב מפואר שמיהר לברוח מפנינו כשאשר נכנסנו עם השביל ליער. לפני שנבלענו בין העצים כשאנחנו מוקסמות לחלוטין מהמראות שסובבים אותנו, עוצרות שוב ושום לצלם ולהצטלם וחולקות קריאות התפעלות זו עם זו.
השביל התפתל לו בין העצים הגבוהים והסלעים, חלקם עצומים. פה ושם ישנן מערות, או פתאום איזה drop של הקרקע לאחד הכיוונים (מדרון או אפילו מה שנראה כמעט כמו sink-hole מלא בצמחייה). כל חלקת אדמה, גזע, אבן - עטופים שרכים, טחב ומטפסים ומידי פעם מציצים בין העלים גם פרחים יפים.
אני ממליצה בכל פה לכל מי שמטייל בטוסקנה, גם בטיול רכוב - לפנות כמה שעות לטובת ביקור בלה-ורנה. כזה שכולל מסלול הליכה ביער הקסום שמוביל אל המנזר מצפון - על ה Via di Francesco (חשוב ללכת בשביל הזה! יש סביב המנזר הרבה שבילים יפים מאוד אבל המקטע הזה הוא פשוט משהו מיוחד).
בקצה השביל המופלא מופיע לפתע המנזר - גבוה על ראש הצוק.
צעדנו לנו ביחד בשביל מרוצף האבן, לאורך החומה, במעלה הצוק עד שנכנסנו בשערי המתחם - Sanctuary of La Verna.
השעה היתה בערך 12:30. ההתרגשות שלנו היתה עצומה!
בילינו שם ביחד שעה ארוכה; תחילה נחות על המעקה של הפיאצה המרכזית - צופות אל נוף העמק שפרוש הרחק למטה; אוכלות, שותות ונחות; אחר כך ביקרנו בכנסייה ובקפלות השונות, בוחנות את המבנים השונים של המתחם.
לבסוף, אליזבט ומוניקה, שלנות היום בכפר La Verna, שנמצא כחצי שעה למטה מכאן, נפרדו מלאה וממני שנשארות ללון כאן.
אחרי check-in ומנוחה וקפה וכתיבה ביומן, עוד יצאתי לבדי לטיול קצר ביער סביב המנזר. פשוט כי רציתי להיות עוד בחוץ. צעדתי מסלול מעגלי בן כ- 1.5 ק״מ שהיה נחמד מאוד אבל לא שיחזר לי את החוויה של ׳יער הקסמים׳.
חזרתי למנזר לכביסה ומקלחת וב- 7 סוף-סוף גם לארוחת ערב בה פגשנו, לאה ואני, את 3 הגרמנים וגם את מאורו ורוברטו האיטלקים - כולם מקונסומה - ואת שתי הצ׳כיות מהבקתה של הלילה האחרון שמסיימות פה הליכה.
ביחד איתנו מילאו את חדר האוכל הרועש חבורות צליינים "מסוג אחר"; כאלו שהגיעו לכאן באוטובוסים גדולים בקבוצות מאורגנות (בעיקר קבוצה גדולה מאוד של אסיאתיים, בעיקר נשים, שהיו חביבים ומשעשים למדי) וכן חבורה קטנה של איטלקים שהגיעו לכאן באופניים.
נק׳ התחלה: Rifugio Ca Santucchio.
נק׳ סיום: Sanctuary of La Verna.
מרחק: 13 ק״מ.
עלייה: ~800מ׳.
ירידה: ~440מ׳.
זמן הליכה (נטו): ~3:45 שעות.
...
מעבר להתרגשות ותחושת ההישג עם ההגעה ל- Sanctuary שהאווירה בו באמת מיוחדת, ׳יער האגדות׳ במקטע שקדם לו הוא highlight משמעותי של המסלול כולו, כנראה ה-שיא (בה׳ הידיעה). מופלא.
