הבוקר נפתח בשתי נסיעות מעבורת! (מי שעוקב אחרי הבלוג שלי כבר בטח מבין שזה אמצעי תחבורה שהוא חלק מהשביל).
הנסיעה הראשונה (ב- 8:30) – היא מהנמל המאוד פעיל של Falmouth לעבר העיירה היפה St Mawes על גבי ה- “Duchess Of Cornwall” (סירת מעבורת חיננית בהחלט בגודל בינוני).
זה בוקר קריר ואפור ואני מנצלת את ההמתנה ב- St Mawes לשתייה של תה חם לפני שאני ממשיכה במסע הימי שלי. הפעם אני הנוסעת היחידה ב”מעבורת” – שהיא בעצם סירונת קטנטנה – ל- Place.
-
בערך ב- 9:40 אני מתחילה ללכת, מקיפה את לשון היבשה הארוכה, נפרדת מהעיר Falmouth ופונה, אחרי Zone Point בכיוון צפון-מזרח בדרכי לנקודת הישוב הבאה בשביל – Portscatho.
הקטע הזה הוא שקט להפליא והוא מזמן לי הפתעה מהסוג המשובח ביותר: שום דבר לא הכין אותי לכמה מהנה הוא השביל בקטע הזה בשבילי!
אני מוצאת את עצמי צועדת כשכולי מוצפת ברגשות ואני פשוט מתאהבת מחדש בהליכה...
ביום ה- 29 למסע שהוא רובו רגלי לגלות שקטע שביל עדיין מרגש אותי כל כך… זה לא דבר של מה בכך.
מזג האוויר לא היה צלול במיוחד – אפילו מעט אפרורי, הנופים לא היו מאוד דרמטיים באף שלב והחופים היו נפלאים אבל לא שונים בהרבה מאלו שפגשתי שוב ושוב בשבועות האחרונים…
אולי זה היה השקט המוחלט, או דווקא ה”רכות” הזו של השביל – עם הגבעות האין-סופיות אל מול הים, או המפגש עם בעלי חיים (חלזונות, ארנבונים, ציפורים, פרות, פרפרים...) או הפרחים ששוב קשטו את השביל מכל עבר… אולי זו בכלל העובדה שאחרי יומיים קלים אני מרגישה סוף-סוף שיפור משמעותי במצב הרגל הכואבת – אני באמת לא יודעת.
זו לא הפעם הראשונה שאני נוכחת לדעת שלא רק “גודל” הנופים קובע את מידת ההנאה שלי מקטע הליכה במסלול ארוך. יש הרבה גורמים מעבר, והם לא תמיד מדידים.
בכל אופן – הבוקר היה נפלא והוא מילא אותי בהמון שלווה 
בסביבות השעה 11, הגעתי לכפר היפה Portscatho, שהיה שקט מאוד.
בקצה הצפוני, המרוחק של הכפר, מצאתי שני כסאות עץ גדולים, מזמינים, עם שולחן בינהם, עומדים בחול, מוקפים בצמחייה, משקיפים על המים. התיישבתי שם לארוחת בוקר של שתי לחמנייות עם דבש.
במוסך הצמוד לבית הסמוך לספסל “שלי” עבד אדם מבוגר על שיפוץ של מכונית ישנה כשברקע מתנגנת נעימה קלסית נפלאה. ישבתי והאזנתי ואכלתי והתבוננתי בנוף…
מה עוד אפשר לבקש?!?!
אחרי כ- 20 דקות, קמתי והמשכתי לצעוד בחול.
פחות מ- 10 דקות אח”כ הגעתי ל- Porthcurnick Beach. יש שם קפה/מסעדת-חוף במין סוכת קש חמודה עם שולחנות עץ עצומים שנטועים בחול על צוק נמוך, שטוח מעל לחוף רחב מאוד ושקט… הם מגישים שם ארוחות צהרים בסגנון שנראה “על האש” והמקום נראה ממש חביב.
-
המשכתי ללכת בנוף דומה עטוף שדות ירוקים.
השביל שהיה קליל ושטוח בבוקר התחיל להשתנות כאן בהדרגה – כשהוא הופך למאתגר יותר ויותר תודות לשיפועים שהתחילו להופיע.
חלפתי ע”פ חוף נוסף, או שניים, או שלושה כשאני מתפתלת עם השביל… לפני שעצרתי שוב, הפעם להפסקת צהריים קצרה (ועוד שתי לחמנייות עם דבש) על ספסל בפינה שקטה קצת לפני Nare Head.
–
השמש מסרבת להופיע היום אבל לא קר, אפילו חמים. אני בחולצה קצרה ולראשונה מאז התחלתי את המסלול – אני מזיעה. הקיץ מתקרב ונראה שהלחות עולה.
-
ממש לפני Nare Head אני צולחת ירידה משמעותית ראשונה – ואח”כ מטפסת במדרון תלול לא פחות מהצד השני – כדי להגיע לנקודה הנופית היפה.
אחרי כל כך הרבה ימים של הליכה השיפועים האלו כבר לא באמת מזיזים לי ואני חולפת בקלילות ע”פ כמה מטיילי יום עם תרמילים קטנים שמתנשפים בעלייה.
-
הדרך מרובה שיפועים אבל יפיפיה ממש בקטע האחרון!
בערך ב- 14:30 אני מגיעה ל- Portloe.
זה כפר יפיפה שבנוי על מפרץ קטן ושקט. כרגיל, במרכז הכפר יש נמל אבן ישן שמתחבא בכפלים של היבשה ונגלה אל העין רק ברגע האחרון כשנמצאים כבר ממש מעליו.
-
למרות השעה המוקדמת, אני מחליטה לעצור פה. ממש לא בא לי ללון הלילה בשטח באוהל, בעיקר בגלל העדר מקלחת, ולפי הנתונים שבידי אין מקומות לינה במרחק סביר (גם לא אתר קמפינג מסודר). אני חוששת להתחייב להליכה ארוכה נוספת, כדי לא להעמיס על הרגל.
המסלול הזה אמנם צועד כמעט כל הזמן מטרים ספורים מהים, אבל אין בו (כמעט) מקורות מים מתוקים (אגם, נחל) שאפשר לחנות לידם, לרחוץ בהם ולסנן מים. זה הופך את הלינה בשטח (wild camping) להרבה פחות מזמינה מבחינתי.
-
אני מסתובבת שעה ארוכה בכפר, מחפשת איזה B&B.
הכפר שקט ומלא קסם וכל כך מתאים לתיירים… אבל יש פה רק מלון שנראה יוקרתי מידי ואיזה Inn מעל הפאב המקומי. אני ניגשת ל- Inn, שממוקם ברחוב הראשי של הכפר, לא רחוק מהנמל, אבל למרות שאני מבחינה בברור בתנועה בפנים, צלצולי הפעמון שלי לא נענים והדלת הנעולה של הפאב נשארת סגורה.
לפי הספר שבידי, יש בכפר 2 מקומות לינה נוספים (B&Bs). אבל אין בכפר קליטה סלולרית וגם אחרי שעה אני לא מאתרת אותם (ולא פוגשת נפש חיה ברחוב כדי לשאול… פרט לשני תיירים כמוני, אורחי המלון, שגם הסלולריים שלהם לא עובדים פה).
בליד ברירה אני נכנסת למלון. האישה בקבלה מקבלת אותי בסבר פנים לבבי ומזמין, למרות שאני לא ממש נראת שייכת למקום היוקרתי והמטופח הזה (The Lugger hotel). מסתבר שזה מלון 4 כוכבים, ולא רק שהוא אכן הרבה מעבר לתקציב שלי הוא גם מלא היום. אני שואלת את הפקידה הנחמדה אודות ה- Inn שמעל לפאב. המקום לדבריה נפתח רק בערב והיא מאשרת שהם לא עונים ל”עוברי אורח” מחוץ לשעות העבודה. אני מתרשמת שהיא לא ממש מסמפטת את המקום… אני ממלמלת משהו לגבי שני B&Bs שקראתי שיש בכפר וחוסר היכולת שלי למצוא נקודה עם קליטה סלולרית. היא מבינה את הרמז ומתנדבת לסייע לי. אחד ה- B&Bs סגור עכשיו לדבריה והיא מסבירה לי איך להגיע אל ה- B&B השני, אבל בגלל שהוא מרוחק כק”מ (ולמעשה ממוקם מעל השביל, בכיוון ממנו הגעתי) היא מציעה לנסות להתקשר לשם עבורי קודם. אחרי כמה נסיונות לא מוצלחים, היא מזמינה לי חדר ב- Broom Parc B&B.
אני מודה לאישה הנדיבה ומתחילה לצעוד לאחור, הפעם לאורך הכביש, דרך הכפר למקום הלינה שלי (יש גישה ל- Broom Parc גם מהשביל, כאמור כק”מ לאחור).
באתר האינטרנט של המקום הוא מתואר כ- “B&B in style” ואני חושבת שזה בדיוק מה שהוא. מדובר בוילה אנגלית מטופחת ומסוגננת עם אווירה של אתר נופש כפרי כמיטב המסורת הבריטית (לפחות כפי שהיא מצטיירת בעיני).
כל האירוח הוא מוקפד מאוד ונעים מאוד ומלא… style ואני מתאהבת במקום עוד לפני שהורדתי את התרמיל. אם הייתי סופרת הייתי באה לפה לכמה שבועות או חודשים של יצירתיות מתפרצת 
מעבר למבנה עצמו שהוא קלאסי מאוד ופשוט יפיפה ועשיר באווירה; בנוסף ללינדסי המארחת הלבבית (שהיא ליידי בריטית אמיתי בעיני); חוץ מכלבת הטרייר שמסתערת עלי בנביחות “מאיימות” כשאני נכנסת והופכת לחברה הכי טובה שלי אחרי כמה דקות – אחרי כל אלו, ואולי לפניהם בעצם – ישנו המיקום.
הוילה ממוקמת על הצוק בנוף “מנצח” והיא מוקפת במדשאות פרחוניות ומטופחות ומצוידת בספסלי פיקניק וכסאות עץ שניצבים בשמש ומזמינים אותי להתיישב, להרגע, להתפנק.
זה מקום הלינה האהוב עלי בכל הטרק (שגם ככה היה מפנק מאוד בשבילי).
--
סיכום היום:
נק' התחלה: Falmouth.
נק' סיום: Broom Parc, Portloe.
מרחק משוער: כ- 23 ק”מ.
תחבורה: מ- Flamouth ל- St Mawes במעבורת ומשם בסירה קטנה ל- Place (עלות 9 פאונד לשני המקטעים).
לינה: Broom Parc B&B (מקום הלינה האהוב ביותר במסלול עבורי; וילה אנגלית מסורתית במיקום מנצח; חדר מרווח מאוד עם מיטה זוגית ושרותים+אמבטיה משותפים עלו לי 35 פאונד; זה כולל ארוחת בוקר שהיתה כצפוי מצויינת ו- cream tea מסורתי שהוצע לי עם הגעתי; אל תצפו למקום חדש אבל אני ממליצה בחום).
סיכום מסלול: זה היה לי אחד הימים הנפלאים בכל המסלול! שקט וקליל בחצי הראשון. הרבה עליות וירידות בחצי השני.
--
