הלילה שלי ב- Napps Holiday Park היה די… מסויט.
בסביבות 10 בלילה, החלטתי שהגיע הזמן לנסות להרדם. בחוץ נשבה רוח חזקה אבל בתוך השק”ש היה לי חמים ונעים. הבעיה היתה – כצפוי – שלא מצאתי לי זווית נוחה לשכב בה. ניסיתי כל מיני… מממ… תנוחות – אבל אף אחת מהן לא מצאה חן בעיני. וכך התחיל לו לילה של התפתלויות ושינויי כיוון 
אחרי משהו כמו שעתיים, אני חושבת, הצלחתי בכל זאת להרדם. אלא שכעבור איזה זמן התעוררתי פתאום בקפיצה למשמע... גשם (רחמנא לצלן!).
או קיי, חשבתי לעצמי, לפחות ישנתי קצת – גם זה טוב (היה עוד חושך מוחלט אבל הרגשתי עירה לחלוטין וחשבתי שעוד מעט כבר בוקר). אבל כשהסתכלתי בשעון נחרדתי לגלות שהשעה היא רק 1:40… כלומר ישנתי פחות משעתיים.
שוב פצחתי בנסיונות למצוא תנוחה סבירה שאוכל להרדם בה, אבל ללא הועיל.
המזרן החדש שלי – Women's Therm-A-Rest NeoAir XLite – הוא מוצלח מכל מיני בחינות (מבודד מעולה ויחסית קל משקל) אבל בשורה התחתונה הוא לא יותר נוח לי ממזרן פלציב הכי פשוט שעולה 100 שקל ושוקל פחות. ופלציב, למי שתוהה – הוא לא נוח לי בכלל!
שכבתי ככה כל הלילה כשאני מאזינה לגשם שלא פסק לרגע והיה אפילו חזק חלק מהזמן.
-
בעונה הזו, ב- 4:20 כבר מתחיל אור. הייתי קמה ומתארגנת ומתחילה ללכת מוקדם אלמלא הגשם בחוץ.
הגשם פסק סוף-סוף רק בסביבות 8 בבוקר.
הייתי חסרת סבלנות ודי מצוברחת כשהגחתי מהאוהל לאוויר רווי מים ושמים אפורים מאוד.
-
התחלתי להתארגן, אבל בגלל שנשבה קצת רוח, החלטתי להתאזר בסבלנות ולא למהר לקפל את האוהל כדי לתת לו צ'אנס להתייבש קצת. היריעה של האוהל (SMD Skyscape Trekker ששוב עמד יפה מאוד בגשם) היא דקה ומתייבשת מהר, זה עבד לי בסקוטלנד.
בינתיים אכלתי ארוחת בוקר קרה (בקיץ פועל במקום בית קפה אבל במאי הוא עדיין לא נפתח) וארגנתי כל מה שאפשר היה לארגן ובהעדר משטח יבש להתיישב עליו הסתובבתי קצת באתר. עד שנגמרה לי הסבלנות והחלטתי לקפל את האוהל כשהוא רטוב.
בלילה ההתקררות הקלה שלי החריפה. השתעלתי וכאב לי הגרון ובנוסף, בין אם בגלל ההתקררות או בגלל שלא היה לי נוח כל הלילה – קצת כאב לי הגב.
בזמן שקיפלתי את האוהל עשיתי איזו תנועה והרגשתי לפתע כאב חד בגב… כנראה שנתפס לי שם משהו.
-
בכל זאת הצלחתי להתמודד לא רע עם קיפול האוהל הרטוב וארגון התרמיל בסביבה ספוגת מים וב- 10:30, עייפה, כאובה ודי חסרת מצב רוח יצאתי סוף-סוף לדרך.
למרות העננות הנוף שליווה אותי מיד מההתחלה היה פשוט משגע!
צוקים מרשימים, מיוערים שנופלים למים וגבעות ירוקות מאוד שמתגלגלות אל תוך היבשה. קו החוף הוא מאוד מפורץ פה ומיד פעם יש איזה סלע/צוק יפה שבולט לו כמו קטן אי בתוך הים.
בזכות הנוף הנפלא הזה מצב הרוח שלי התחיל מהר מאוד להשתפר.
-
השביל הוליך אותי מאתר הקמפינג / כפר הנופש שלי למטה לכיוון הים. אחרי הליכה קצרה הגעתי לאתר קמפינג קטן יותר וקרוב יותר למים. נדמה לי שלשם כיוון אותי האדם הנחמד מה- info ב- Combe Martin ולמרות שאין שם את הנוף שהיה לי מלמעלה האתר הזה נראה יותר מתאים לאוהל קטן (אם כי גם שם היו באותה עת רק כמה אוהלים גדולים שרכב חנה לצידם).
-
בהמשך הדרך השביל נכנס ליער שהיה כל כך ירוק וכל כך יפיפה! עם צמחים שמטפסים על הגזעים הדקים של העצים ופרחים שמקשטים את הקרקע. אהבתי את הקטע הזה כל כך...
השביל מגיח אח”כ לכביש – וזה קטע שהוא קצת פחות מהנה בעיני, למרות שאינו ארוך מידי – ואז חולף ע”פ עיירה כלשהי עם בתי נופש קטנטנים ונטושים שעומדים בשורה צבעונית ממש על החוף – וחוזר להתפתל על הגבעות הירוקות.
-
ב- 12:30 בערך הגעתי ל- Ilfracombe.
גם ביום אפור שכזה המראה של העיירה הגדולה, הצבעונית שבנויה מסביב למפרץ טבעי שבו ניצב נמל ישן למראה – הוא יפה ומלבב.
לעיירה יש מרכז מזמין מלא חנויות מעניינות, מסעדות וכו' ובגלל שמתחילה היום חופשה בת כמה ימים (bank holiday) הרבה אנשים מסתובבים בחוץ והאווירה היא כייפית נורא.
אפילו מזג האוויר השתפר מאוד וכשאני נכנסת לעיירה השמים הם שילוב של אפור וקצת כחול והאוויר כבר לא כזה ספוג במים.
-
אני חושבת לרגע להכנס לאיזה בית קפה ולנוח בו ואח”כ אולי להמשיך. אבל העיירה נראית לי מזמינה מאוד. כזו ששווה להתעקב עליה. אני מתיישבת לרגע על ספסל ועושה קצת חושבים. עם התרמיל הגדול על הגב הכואב שלי ובמצב גופני די ירוד – אין סיכוי שאני אצליח להסתובב פה בהנאה ואח”כ עוד להמשיך ללכת. אני מחליטה שהכי הגיוני זה למצוא פה איזה b&b קטן ונחמד שבו אוכל לנוח קצת, להתאושש. ואח”כ לצאת לתור את העיירה בלי התרמיל.
זה אומר שהיום הזה יהיה ממש קצרצר (הלכתי רק כשעתיים, ובסה”כ כ- 6.5 ק”מ) – אבל זה בסדר. ה- SWCP עובר בהרבה עיירות מעניינות והנחתי מראש שבחלקן ארצה לסייר. מה גם שבמצבי ה”רפואי” עצירה שכזו היא די מתבקשת...
אחרי שוטטות די קצרה אני מוצאת ממש במזל חדר פנוי ב- Acorn Lodge הצנוע. החדר שלי זעיר והשרותים והמקלחת (גם הם קטנטנים) הם במסדרון ומשותפים לכמה חדרים. אבל המיקום פנטסטי – ממש במרכז, החדר שקט מאוד, בעלי הבית מסבירי פנים ונעימים מאוד והמחיר – רק 29 פאונד (כולל ארוחת בוקר, למרות החג).
-
אני מתקלחת במים חמים ואז שוכבת קצת לנוח בחדר החמים.
בינתיים השמיים מתבהרים במידה ניכרת וכשאני יוצאת לשוטט בעיירה כבר נעים בחוץ.
העיירה חמודה ואני מאוד נהנת להסתובב בה – היא בהחלט “שווה” לפחות שעתיים או שלוש לטעמי. סביב הנמל – שבו חונות סירות צבעוניות, עכשיו בשפל הן פשוט “תקועות” בחול – יש את החנויות ה”רגילות” –fish & chips וגלידריה וכמה גלריות / חניות מזכרות חביבות.
מהגבעה שמעל לנמל יש נוף נהדר לעיירה ולמים ואל הגבעות שמסביב. ויש עוד כמה רחובות ומבנים מעניינים כמו גם מסעדות מזמינות ובתי קפה ופאבים.
-
אח”כ אני חוזרת לחדר – אני עייפה מאוד וצריכה לנוח בתקווה שמחר אני אקום שוב מאוששת ואוכל להמשיך ללכת…
נק' התחלה: Napps Holiday Park כ- 2.5 ק”מ מ- Combe Martin.
נק' סיום: Ilfracombe.
מרחק משוער: כ- 6.5 ק”מ.
זמן (ברוטו) על השביל: כ- 2 שעות.
לינה: Acorn Lodge, Ilfracombe.
