היום הוא היום האחרון שלנו בפריז. הלילה חוזרים הביתה כי מחר לילסדה. אנחנו כבר שבוע כאן, ועקב מזג האוויר הנפלא עדיין לא ביקרנו באף מוזיאון. לפי האתר הרשמי של עירית פריז (www.paris.fr) יש בעיר כ-130 מוזיאונים. בכל ביקור שלנו בפריז אנחנו משתדלים לבקר באחד מהם. הפעם החלטנו לבקר באורסיי, מוזיאון לאומנות שנמצא במבנה מדהים שהיה פעם תחנת רכבת, ממש על גדת הסיין. אבל לפני המוזיאון, אי אפשר להתחיל יום ללא שוק. אז הפעם אנחנו יורדים לשוק בסטי שנמצא שני מטר מהדירה שלנו. על כיכר בסטי. היו יש כאן שוק איכרים מדהים. פשוט לא להאמין כמה סוגי ירקות אפשר לקנות בשוק אחד. אבל לא רק ירקות, גם גבינות, וריבות, ויין, ולחם, ובשר, ודגים, ובעצם כל מה שצריך כדי לחיות טוב, ולהכין ארוחת בוקר לתפארת. יש בשוק גם המון דוכני פרחים, כי פריזאי שמכבד את עצמו לא חוזר הביתה בלי זר פרחים לזוגתו (שימו לב בנים!). אנחנו קונים באגט מצופה זרעי חמניות, קצת ירקות טריים, גבינה טובה, מיץ תפוזים סחוט טרי (באמת) וריבה תוצרת בית, וחוזרים לדירה לאכול ארוחת בוקר אחרונה בפריז.
לפי מדריכי האומנות השונים שקראנו, מוזיאון אורסיי ממוקם (אומנותית) בין הלובר, שמציג בעיקר עבודות מוקדמות יותר, לבין מרכז פומפידו, המציג אומנות מודרנית יותר. המוזיאון מתמקד באמנות אירופאית מהמאה ה-19 ותחילת המאה העשרים. יש בו הרבה אימפרסיוניזם אבל לא רק. אנחנו ממש אוהבים את האורסיי כי הוא לא עצום כמו הלובר, והוא מתמקד באומנות ולא ב"אמנות מודרנית" כמו הפומפידו. כמה יצירות ששווה לחפש (באתר המוזיאון - www.musee-orsay.fr- תמצאו את מיקומן המדוייק): ז'אן-בטיסט קאמי קורו – ריקוד הנימפות; אלכסנדר קאבאנה – לידתה של ונוס; אדואר מאנה – ארוחת צהריים על הדשא; אדגר דגה – אישה מתרחצת באמבט; פול סזאן – תפוחים ותפוזים; קלוד מונה – שושני מים כחולות; וכמובן, וינסנט ואן גוך – ליל כוכבים, הציור הכי מדהים שצויר אי פעם (לדעתי הבלתי נחשבת בלבד).
כמה טיפים בנושא האורסיי – המוזיאון פתוח מידי יום (מלבד שני) בין 9:30 ל-18:00, ביום חמישי עד 22:00. עלות הכניסה €12 ומומלץ מאוד לרכוש כרטיסים מראש באחד משירותי הכרטיסים באינטרנט. התור לרוכשי כרטיסים באינטרנט קצר משמעותית מהתור הכללי. יש מגוון הנחות (פרטים באתר המוזיאון), כשעה לפני סגירה ניתן להיכנס במחיר מוזל או אפילו בחינם, והכי כיף – ביום ראשון הראשון של כל חודש הכניסה חינם לכווווווווולם. שווה!! אנחנו מבלים כמה שעות בשיטוט ברחבי המוזיאון. מתפעלים מהיצירות המדהימות, משקיפים על הסיין דרך השעונים העצומים (שריד מימי תחנת הרכבת) שבקומה העליונה, ומגלים כל מיני מעברים קטנים עם תצוגות מעניינות. תענוג. חזרה לגדה הימנית אנחנו עוברים על גשר “המנעולים” או “האהבה” או סתם Pont des Arts, גשר הולכי רגל קטן שהתפרסם לפני כמה שנים כי איזה זוג החליטו לתלות עליו מנעול כסמל לאהבתם. מפה לשם, עשרות אלפי מנעולים ניתלו על הגשר והפכו אותו לאטרקציה, עד שעיריית פריז נאלצה להסיר את המנעולים מחשש להתמוטטות הגשר. תחשבו כמה מנעולים היו עליו אם זה איים למוטט אותו…… בינתיים המנעולים חזרו, אבל לא בכמויות שמאיימות על שלומו של הגשר.
ארוחת צהריים אחרונה להפעם אנחנו אוכלים במסעדת סופלה קטנה שנקראת, איך לא, Le Soufflé. המסעדה נמצאת ברחוב הר תבור (בחיי) שהוא רחוב קטן מקביל לרחוב ריבולי. טיפ – המסעדה פתוחה, כמו רבות מהמסעדות בפריז, לצהריים – בין 12:00 ל- 16:00, ולארוחת ערב בין 19:00 ל- 22:30. למה אני מזכיר את זה? כי כבר ניסינו כמה פעמים לאכול כאן בביקורים קודמים, ובכל פעם הגענו כשהיה סגור. אז מי שרוצה (וזה ממש שווה), בבקשה לבדוק שעות פתיחה. ביום ראשון סגור. בלה סופלה אוכלים סופלה, כן. יש אמנם בתפריט כמה מנות אחרות, אבל אתם תאכלו סופלה. למה? כי במסעדה שמכינה מאות מנות סופלה ביום הסופלה יוצא בדיוק כמו שסופלה צריך להיות – אוורירי, מוצק, גבוה וטעיייייייייים!!!
לא ניכנס לכל האופציות, אבל הסופלה עם גבינת עיזים וטפנד זיתים הוא מדהים, סופלה האספרגוס (רק בעונה) מעולה, ויש גם סופלה ביף בורגיניון, סופלה פטה וסלמון, ועוד, ועוד. לקינוח אכלנו סופלה קרם ברולה עם לב שוקולד לבן וסופלה פטל. היה מדהים. הסופלה שלהם זה תענוג מרוכז.
עוד קצת שוטטות (הטיסה שלנו בערב) ברחבי העיר, קניות (איך לא) וחוזרים לדירה לארוז. נפרדים בחיבוקים מטיירי, הוא באמת היה מארח למופת, ומזמינים מונית לשדה מעובדיה הסעות. טיפ – אפשר להגיע לשדות התעופה של פריז ברכבת ובאוטובוס, אבל מי שצריך הסעה (קצת קשה להתנייד בתחבורה ציבורית עם שישה תיקים) מוזמן להתקשר לעובדיה הסעות (www.ovadia-shuttle.com). המחירים בסדר (בדקנו בכמה חברות), התגובתיות מצוינת, הרכבים חדשים ונקיים והנהגים חביבים (חלקם אפילו מדברים עברית).
זהו, סיימנו עוד שבוע של תרבות, אוכל ויין בעיר הכי מדהימה בעולם. אני מקווה שהצלחתי להעביר לכם קצת מהתחושות. בואו לפריז!!!!
