אז כמו שאמרנו, אם איסלנד החליטה לתת לנו לימון, נעשה ממנו לימונדה. לא הצלחנו לחצות את השממה לכביש 35 המפורסם, אז לפחות נעלה לחצי האי Vatnsness וננסה לראות כלבי ים. מוזר, אבל מכל אלפי הקילומטרים של חופים שיש באיסלנד, כלבי הים החליטו להתמקם דווקא כאן בחצי האי הצפוני הקטן הזה.
אנחנו עוצרים ה- Hvammstangi (תנסו להגיד את זה 10 פעמים מהר.... טוב, פעם אחת לאט) לאסוף קצת מידע ב- Tourist Information ולשתות קפה. הבחורה שעובדת כאן (אחרי התחקיר של עידו יש לנו תיק שלם עליה, כולל עיר לידה, תוכניות לעתיד ועוד מידע מגוון) מספרת לנו שיש 3 מושבות כלבי ים גדולות בחצי האי ומסמנת לנו אותן על המפה. כלבי הים נמצאים על חוף בשפל, ויוצאים לים בגאות, עכשיו גאות (איך לא) אז יש סיכוי שלא נראה אותם. אנחנו אופטימיים, לפחות עד המושבה הראשונה, כי אין כאן אפילו קצה זנב של כלב ים. לא נורא, יש שלוש מושבות, ועד שנגיע לשנייה בטח יתחיל השפל (אופטימיים ללא תקנה, אמרתי כבר?). אנחנו אוכלים בוהוריים באוטו כי יורד גשם, וממשיכים למושבה השנייה. בדרך אנחנו עוצרים ליד גדרת איסוף כבשים ענקית, שלפי ההסברים שקיבלנו משמשת להפרדה של הכבשים בסתיו.
הכבשים מבלות את הקיץ במרעה, בסתיו אוספים את כל הכבשים באזור למכלאה הזאת וכל מגדל אוסף את שלו. איך הם מבדילים, תשאלו כל רועה צאן....
כנראה שהגיע השפל, כי בתחנה השנייה שלנו יש המון כלבי ים. גדולים וקטנים, לבנים, חומים ואפורים. ממש המון כלבי ים. מתחרדנים להם בכמה קרני שמש בודדות שמצליחות לפרוץ מתוך האפור הזה שקוראים לו כאן שמיים.
![כלבי ים]()
האיסלנדים ממש מאורגנים, האגודה לחקר כלבי הים (כן, באמת יש דבר כזה) הקימה כאן עמדת תצפית מדוגמת. צריף עץ קטן, עם חלונות שקופים ואפילו שתי משקפות שדה טובות ופוסטר עם כל סוגי כלבי הים שיש כאן. נקי, מסודר וכרגיל, בחינם.
אנחנו מבלים שעה קצרה עם כלבי הים וממשיכים צפונה. בקצה האי עומד סלע מדהים שמהווה מרכז משיכה לכל התיירים ולהמוני שחפים. זה סלע פשוט מהמם, ולידו עוד מושבה של כלבי ים.
כיוון שעדיין שפל, כל כלבי הים כאן ואנחנו מנסים לזהות איזה סוגים יש כאן, וכמה צעירים נולדו השנה וממש כיף לנו.
אחרי הבילוי עם כלבי הים אנחנו עוצרים לקפה בבית קפה קטן. הבחור שרובץ מתחת לשמיכה הוא האיסלנדי הלא נחמד היחיד שפגשנו בטיול. מסתבר שהוא בעל החווה הסמוכה (I am the farmer), וזו דרכו ליצר הכנסה נוספת. הוא די זועף. מקטר על החיים, הכלכלה, העולם. מספר לנו שרוב החקלאים פשטו רגל בהתמוטטות הכלכלית של השנים האחרונות. המון חוות עומדות ריקות ואפשר לרכוש כאן חווה במחיר של דירה קטנה ברייקיאוויק. הוא גם מספר לנו שאין כאן בית ספר, כי אין מספיק ילדים, ולכן אלה שישנם לומדים לבד בבית. כנראה שלא קל להיות חקלאי בצפון איסלנד.
אנחנו מסיימים את הסיבוב בחצי האי ליורדים דרומה לכיוון בורגרנס לעשות קניות לקראת הימים הקרובים. בבורגרנס אנחנו מגלים את משמעות סוף השבוע הארוך -; כל החנויות סגורות. נצטרך לעשות קניות כבר מחר. אנחנו ממשיכים דרומה לכיוון "מעגל הזהב The Golden Circle" שבו מספר אתרי חובה, ומתמקמים ללילה בקמפינג של פארק ט'ינגווליר.
