צפון הודו 2017 – פרק חמישי – ובו אנחנו פוגשים חברים

לפרק הרביעי

את הפוסט הזה אני כותב במלון ב-לה, אחרי החזרה מהטיול בעמק נוברה. אולי זה בגלל הנוף, אולי בגלל הקיבה, התחברו לי כמה ימים. אבל בואו לא נקדים את המאוחר.

ארוחת בוקר של חביתות, סלט ישראלי וטוסטים, עם קפה שחור מבושל, נחלה עם הל, שאנחנו הבאנו מהארץ וירדן בישלה במטבח של הגסטהאוס. טיפ - אם אתם אוהבים קפה חזק, תביאו אתכם. רוב הקפה ששתינו כאן עד עכשיו לו היה משהו (מלבד נחלה עם הל....).

הנסיעה חזרה לא פחות מדהימה למרות שעברנו כאן רק אתמול. המדבר הזה פשוט מרהיב, ובכל שעה הוא נראה קצת אחר. לאורך הדרך פזורים שלטי ענק עם אמרות שפר בנושא זהירות בדרכים. בסגנון הודי כמובן. להלן כמה דוגמאות, הזכויות שמורות לקופי רייטר של מחלקת הדרכים ההודית:

• For safe arriving no liquor in driving
• East or west safe driving is best
• Hurry worry spoils the curry
• Safety is simple accidents are not

זו כנראה הדרך של ההודים לנסות לצמצם תאונות, שהן דבר של רגע ברגעו כאן. לפי כמות השלטים ההרוסים, זה לא ממש עוזר. אבל לא באנו לחנך את ההודים.

אנחנו מגיעים בשעת צהריים לסומור – עיירה קטנה בזרוע הצפון מזרחית של העמק. זו עיירה קצת יותר עשירה וקצת יותר סינית באופייה. אנחנו מתמקמים (ע"פ המלצה שמצאנו כאן ב"למטייל"), בגסטהאוס חמוד (טיפ) בשם - Namgyal - ע״ש משפחת המלוכה הלדאקית. פארקאס - המנהל / טבח / איש תחזוקה / "אני עושה כאן הכל" - מראה לנו חדרים גדולים ומתוחזקים היטב. יש מקלחות, ואחרי כמה נדנודים אפילו פתחו לנו מים חמים וקרים. כשיש חשמל יש אפילו ויפי לא רע. 1,200 רופי לחדר זוגי, מגורים בלבד.

אחרי מנוחה קלה אנחנו נוסעים למעיין החם בפנאמיק (23 ק"מ מסומור). טיפ - אני חייב לתקן כמה מהכותבים שזלזלו בו, במעיין של פנאמיק, הוא פשוט מקום חמוד!! יש בו שתי בריכות (מופרדות כמובן) אחת לגברים ואחת לנשים, כל בריכה היא בגודל 3 3Xמטר (מדדתי), ויש בהן מקום ל-8-10 מתרחצים בכל אחת. מים לוהטים זורמים לבריכה מצינור אחד וקפואים מצינור שני. טיפ חשוב מאוד - את טמפרטורת הבריכה מווסתים ע״י החדרת ענף עץ לאחד משני החורים. הבנות לא הצליחו להבין את הרעיון, ונמלטו כי המים היו חמים מידי. אני יושב לי במים החמים ונהנה. כיף גדול!!! המקום פתוח מזריחה עד שקיעה והכניסה עולה 30 רופי, פחות משנקל. המקום מתוחזק ברמה הודית כפרית, אבל ממש מפתיעה ביחס למיקומו - 45 דקות נסיעה מסוף העולם. בתוספת הנוף המהמם של העמק וההרים, שווה כל ק״מ.

הכפר סומור, כמו רוב הכפרים כאן, מלא פרות. הן נמצאות בכל מקום ונראה שהן השולטות כאן. שאלנו את עצמנו מה מקור קדושת הפרות להינדים, ובעזרת ויקיפדיה, אמרתי שהיה אינטרנט, למדנו שהפרה בהינדואיזם היא אם כל חי, בגופה נמצאים כמה מיליוני אלים שלא כדאי להתעסק איתם, והכי חשוב, אחרי גלגול בפרה הנשמה תתגלגל לאדם. אז איך אפשר לאכול קדושה שכזאת? אפשר להירגע בנים, זה נכון גם לגבי הפר.

ארוחת ערב אנחנו אוכלים בנמיאגל (בלי בשר), ומדובר בבופה (!), למרות שיש ס״ה חמישה אורחים, כולל אותנו. קצת יקר - 300 רופי לאדם ללא שתייה (16₪ במונחי יולי 2017), אבל למי יש כח להתרוצץ בכפר ולחפש מסעדה.

כיוון שיש חשמל והאינטרנט עובד, אנחנו מתחברים קצת לעולם ועושים סדר בתמונות.

לילה טוב מסומור

הבוקר (כפי שכבר רמזתי) אני חולה. הודו השיגה אותי אחרי שבוע ואת רוב הלילה ביליתי בשירותים. אני אחסוך מכם את הגרפיקה. הבנות בסדר, אז הן הולכות לאכול ארוחת הבוקר (שוב בופה לחמישה, בעצם ארבעה, כי אני לא שם) ואנחנו יוצאים למנזר מנזר סאמטנלינג הנמצא כק"מ וחצי צפונית לכפר וניתן להגיע אליו בדרך עפר טובה. המנזר (טיפ) הוא קומפלקס של כמה מקדשים והוקם לפני כ- 150 שנה. יש בו ציורי קיר מדהימים וטהאנגקות - שטיחים ארוגים עם ציורים בודהיסטים. המקום פתוח לתיירים מזריחה ועד שקיעה. הכניסה בחינם.

אנחנו בתוך המנזר, מתפעלים מעבודות האומנות - ציורי קיר, שטיחים רקומים, פסלים - כשלפתע אנחנו שומעים קול שואל בעברית: ״אלון? חגית? ירדן? מה אתם עושים כאן?״ מאחורינו ניצבים טלי וחיים, זוג חברים מהבית השכן ברחוב ארז. מה ההסתברות??? אז זהו, בתור מי שלמד המון סטטיסטיקה במהלך לימודי, אני יכול להבטיח לכם שזאת קבוצה ריקה. אין כל סיכוי לפגוש את השכנים מהרחוב שלכם במנזר בודהיסטי בסומור, עמק נוברה, הודו. פשוט אין. ובכל זאת, הם כאן. אחרי הפגישה המרגשת אנחנו מחליפים קצת חוויות. הם חוזרים ל-לה מחר (אנחנו היום) אז אנחנו קובעים ארוחת ערב מחר, במסעדת לאמאיורו ב-לה. את המשך הסיור במקדשים אנחנו עושים ביחד ונפרדים בחיבוקים רק ליד הרכב.

זהו, סיימנו את הביקור בעמק נוברה. עכשיו מתחילים לחזור. אנחנו נוסעים לאורך נהר נוברה (שנקרא גם סאיצ'אן) הזורם בשלוחה הצפון-מזרחית של העמק שצורתו צורת וי. הנהר מגיע מקרחון סאיצ׳אן, אבל זה ממש רחוק אז לא ניתן להגיע אליו. הנוברה נשפך לשיוק, לאורכו נסענו בתחילת הטיול, הזורם בזרוע הדרום-מערבית של העמק. מכאן מתחיל הטיפוס האיטי והמייגע לפסגת קרדונג-לה. מסומור ועד הפסגה (60 ק״מ) לקח לנו שעתיים.

לסיכום הביקור הנה המסלול בקיצור וכמה תובנות (טיפ):

המסלול שלנו

יום 1 - לה - קרדונג-לה - דיסקיט (מנזר דיסקיט והבודהא העצום) - הונדר (דיונות החול והגמלים) - לינה בהונדר

יום 2 - הונדר - טורטוק (המוזיאון, המסגד, המקדש, המשמשים והנוף) - לינה בטורטוק

יום 3 - טורטוק - סומור - פאנאמיק (המעיין החם) - לינה בסומור

יום 4 - סומור (מנזר סאמטנלינג) - קרדונג-לה - לה

תובנות

1. שלושה לילות וארבעה ימים בעמק נוברה זה משך טיול מצוין. ברור שאפשר יותר אבל זה המינימום לדעתנו.
2. שווה לישון לילה בהונדר, ולהגיע לדיונות החול עם הגמלים לקראת שקיעה. גם פחות צפוף וגם התאורה מדהימה.
3. לא לוותר על טורטוק, ורצוי להישאר שם לילה. יש לכפר הרבה מה להציע.
4. לא לוותר על קפיצה קטנה לפאנאמיק והמעיין החם. זה רק 23 ק״מ מסומור ושווה את הנסיעה.
5. המחירים עלו קצת, אז צפו לשלם 400-600 רופי לאדם ללילה ללא אוכל, או 900-1,200 רופי כולל.

בחזרה ב-לה אנחנו מגלים שסונם, למרות ההבטחות, לא שמר לנו חדרים. אז אחרי קצת חיפושים אנחנו מתמקמים במלון אסיה, כק״מ בתוך רחוב צ׳אנספה. מלון חביב, עם נוף הרים מרהיב מחלונות החדרים. 1,500 רופי לחדר זוגי, 1,000 ליחיד. חדרים נעימים ונקיים ויש מים חמים 24/7.

הבנות עוד יוצאות לסיור בעיר, יום ראשון היום ויש שוק רחוב ססגוני במדרחוב. אני נשאר להתאושש במלון ולסכם את הביקור בעמק נוברה. מחר זה היומולדת שלי. אני חייב להבריא.

לילה טוב מפסגת העולם - לה - לאדאק

לפרק השישי