30/12/2015, יום רביעי
הרכבת הגיעה לתחנת הרכבת בהנוי קרוב לשעה 05:30 ושם המתין לנו המדריך להיום.
מז״א היה סגרירי וקר וגשם קל טפטף.
תחילה נסענו לשוק הפרחים Quang Ba. הרעיון דומה לזה של השוק בבנגקוק אם כי המקום קטן יותר ונראה שיש פחות זני פרחים.
משם נסענו דרך רחובות הנוי המתעוררת לכיוון אגם Hoan Kiem, שם הסתובבנו בפארק על-שמו של Ly Thai Tho הנמצא מזרחית לאגם וראינו אנשים המתרגלים Tai Chi, אחרים משחקים בבדמינגטון ואחרים הרוקדים זומבה... הפארק נחמד ויש בו כמובן פסל מרשים של Ly Thai Tho, שהיה הקיסר הראשון של שושלת Ly, חי לפני יותר מ- 1000 שנה והוא שבחר את מיקומה של הנוי כעיר הבירה.
שמתי לב שגם כאן, כמו בערים האחרות בהן ביקרנו, הבניינים הם צפופים וצרים מאוד, נראה כ- 6 מטר ואולי פחות - ובנויים לגובה. כך שכנראה יש חדר מדרגות מרכזי וחדר אחד מכל צד שלו. הסגנון הצפוף מזכיר את הבנייה באמסטרדם. ברוב הבתים יש גם מרפסות עם עמודים מעוצבים. בכלל, הבנייה כאן מזכירה את הסגנון הצרפתי.
משם המשכנו עוד כחצי שעה למסעדת דרכים כדי לאכול ארוחת בוקר. כמקובל בוויטנאם, המקום משמש גם כחנות מכר למזכרות ובין השאר ישבו שם מספר נשים ורקמו ציורים לפי דוגמאות. עבודה לא רעה בכלל.
קנינו פילטר לקפה ושקית קפה, פירות מסוכרים וגם שקית של זרעי לוטוס קלויים - טעם מעניין. לדברי המדריך זרעים אלה עוזרים כשיש כאב ראש.
התחנה הבאה היתה העיירה Ninh Binh, שהיא עיר הבירה של מחוז בעל אותו השם. אין משהו מיוחד לעשות בה אך היא משמשת כתחנת מעבר לטיולים בסביבה. האזור כולו מלא הרי קארסט יפים מאוד. במעבר דרך העיר ראינו לא מעט בתים מפוארים מאוד, של עשירי האזור. הבתים היו בנויים בסגנון מקדשים.
מכאן המשכנו לעיירה Lu Hoa, בה ביקרנו בקברי המלכים הקדומים Dinh ו- Le מהמאה ה- 10, שמפורסמים עקב הקרבות שניהלו נגד הכיבוש הסיני באותה התקופה. העיר היתה בירת וויטנאם החל מהמאה ה- 10. שני המלכים האלה האם גם שייסדו את הנוי וקבעו אותה כעיר הבירה.
מכאן נסענו לכיוון העיירה Tam Coc. לאורך הדרך נסענו באזור המלא בהרי קארסט - מרשים.
עצרנו בפגודת Bich Dong, שהיא בעצם מקבץ של 3 פגודות מהמאה ה- 15 ,במעלה הר ירוק. המקום שימש בעבר כאתר הסרט הצרפתי Indochina. המקום מעניין. בימי גשם צריך להיזהר שלא להחליק במדרגות האבן בדרך למעלה או למטה. הפגודה נמצאת כ- 2 ק״מ ממערות Tam Coc. שמה של הפגודה התחתונה הוא Have, האמצעית Trung והעליונה Thuong. בסמוך לפקודה העליונה יש גם מערה מעניינת בה ניתן לבקר. מהפגודה העליונה יש תצפית נהדרת על Bich Dong.
התחנה הבאה היתה העיירה Tam הנמצאת כ- 10 ק״מ מ- Hoa Lu. המלך הקדום Dinh Tien Hoang בחר במקום זה להקמת העיק עקב הנהרות הרבים שזרמו מההרים סביב ושהיו טובים לחקלאות כמו גם להגנת העיר. בעיירה יש עתיקות רבות מאותה התקופה כמו גם המקדשים של Dinh ו- Le.
משמעות השם Coc Tam הוא ״3 המערות״ על שמן של המערות לאורכו של נהר Ngo Dong, העובר בסמוך לעיירה. השייט הזה הוא (ובצדק) האטרקציה המרכזית כאן. האזור נקרא ״מפרץ הלונג על היבשה Halong Bay on land״. מגיעים למעגן הסירות שנקרא Van Lam, שוכרים סיור בסירת משוט, אותה מפעילים המשיטים עם כפות הרגליים, על מסלול בן 3 ק״מ לכל כיוון והנמשך שעתיים. הנהר עובר כמובן בין הררי הקארסט ובמהלכו עוברים מתחת להרים, דרך 3 המערות המפורסמות האלה (Hang Ca, Hang Giua, Hang Chateau) והנוף והחוויה - מדהימים. המערה הראשונה, Hang Ca, היא הגדולה מבין 3 המערות. רוחבה 20 מטר, גובהה 2 מטר ואורכה 127 מטר. המערה השנייה היא Hang Giua (שנקראת גם Hang Hai) ואורכה הוא 70 מטר. המערה השלישית, Hang Cuoi (הנקראת גם Hang Ba), היא הקטנה מבין 3 המערות ואורכה 45 מטרים. לאחר המערה השלישית ממשיכים לשוט עוד מרחק מסויים, כשבסופו, לפני שהנהר נכנס שוב מתחת לאחד מהרי הקארסט, מסתובבות הסירות לדרך חזרה. באותה הנקודה גם ממתינות הסירות של המוכרות... ממש כמו בתאילנד. לא מבין איך המשיטים מפתחים את המיומנות להפעיל את המשוטים עם כפות הרגליים - והכושר הנדרש לבצע זאת לאורך 6 ק״מ, מספר פעמים ביום... מומלץ בחום.
את ארוחת הצהריים אכלנו במסעדת בופה הנמצאת ממש מול מעגן הסירות. היה טעים וטוב היה לגוון יחסית לתפריטים הקבועים שקיבלנו עד כה.
לאחר השייט יצאנו בחזרה להנוי, בנסיעה של יותר משעתיים, למלון שלנו ללילה זה, Hilton Garden Inn שבהנוי.
לאחר מנוחה קצרה יצאנו לסיבוב רגלי ברחובות הנוי. בכל מקום יושבים התושבים על ספסלים נמוכים הפרושים על המדרכות ואוכלים אוכל רחוב.
בשל הסמיכות לשנה האזרחית החדשה, היו עדיין מבנים ורחובות רבים מוארים היטב בצבעים ססגוניים.
החלטנו ללכת שוב לשתות קפה ב- Giang. משם הלכנו למסעדת The Green Tangerine, עליה קיבלתי המלצות, אך המקום היה מלא. לאור זאת חזרנו כמעט באותו המסלול למסעדת Quan An Ngon הסמוכה למלון. המחירים כאן גבוהים, בוודאי למה שהתרגלנו עד כה, אך המקום נחמד והאוכל היה טעים.
