יום שני, 26/12
כאמור נשבו כל הלילה רוחות חזקות ביותר. קמנו מוקדם בבוקר, בשעה 05:30, כדי להיות מוכנים לפגישה עם המדריך בשעה 06:30.
מכיוון שבמלון מתחילים להגיש ארוחת בוקר רק בשעה 06:30, ביררנו במשרד מה ניתן לעשות וקיבלנו תשובה שאין שום בעייה ושנוכל להיכנס לחדר האוכל מוקדם יותר ושרוב האוכל כבר יהיה מוכן.
אכן כך עשינו ובשעה הייעודה פגשנו את המדריך לסיור של הבוקר, שבוצע עם חברת Forest Alive Nature Expeditions ועסק בנושאי צפרות. אנו אמנם לא עוסקים בתחום, אך קוסטה ריקה ידועה כמדינה בה יש מאות מיני ציפורים אקזוטיות. חלק מהן ראינו אתמול במסעדת Stella's Bakery ובהחלט נשארנו עם חשק לעוד. המדריך, שדיבר אנגלית מעולה (כמו הרוב המכריע של האנשים שפגשנו עד כה) והיה בעל ידע עצום בבוטניקה וצפרות, לקח אותנו למספר אתרים בסמוך למסעדה כדי ״לחמם את הקנה״.
יחד איתנו הסתובבו בשטח לא מעט קבוצות, כשהאנשים מצויידים במשקפות (אין צורך להביא מהארץ, ניתן לשכור כאן) ואילו המדריכים היו מצויידים במשקפות מקצועיות שנראו לנו כמו טלסקופים. אני חייב להודות שדי קשה לצפות בציפורים כשהן על צמרות העצים בגובה עשרות מטרים מעלינו, אבל למזלנו רובן מגיעות למטה וכך ניתן לראותן יותר בקלות. היו גם חובבים בתחום, שהיו מצויידים במצלמות ועדשות מקצועיות שרק חידדו לי עד כמה שלא באתי מוכן לכאן בהיבט הציוד. כל הזמן הזה המדריך נתן הסברים על הציפורים ואף הראה לנו תמונות מספר ייעודי שנשא עימו.
מכאן נכנסו למסעדת Stella's Bakery ששוב לא אכזבה וראינו שם לדעתי יותר מ- 15 מיני ציפורים בחצי השעה שהיינו במקום.
ומכאן הלכנו ברגל כק״מ לשמורת Curi -Cancha, שגם היא שמורת טבע מפורסמת העשירה בציפורים ובבע״ח. בעודנו מטפסים בשביל לכיוון המשרדים, ראינו פתאום ייצור חום בעל זנב ארוך, שנקרא כאן Coati (ובעברית - חוטמן).
הסתובבנו כ- 3 שעות בין השבילים וראינו לא מעט ציפורים, אלא שגם כאן היה די קשה לזהותן, בין השאר מכיוון שעדיין נשבה רוח חזקה וצמרות העצים זזו כל הזמן.
באזור היו לא מעט צמחי קפה.
כעבור זמן מה הגענו לאזור הצופיות (קוליברי), שם תלו מתחת לעץ מיכלים עם מים מסוכרים, כך שהצופיות נמשכו למיכלים אלה ושתו מהם בכיף. ראינו לפחות 5 מינים שונים של ציפור מרהיבה זו (יש כאן 46 מיני צופיות....).
במעבר בין האזורים השונים של ה שמורה נהנינו מהנופים היפים.
בהמשך ראינו סנאי על אחד העצים ועל עץ אחר ראינו קיפוד מקסיקני, שלא נראה כמו הקיפודים שאנו מכירים אלא כמו קופיף.
מכאן החזיר אותנו המדריך למלון וכאן שמחנו כי בדיוק הגיע כעבור מספר דקות רכב הגרר של חברת ההשכרה, עם הרכב החלופי, גם הוא היונדאי טוקסון, אם כי לא חדש כמו הקודם.
לסיכום הסיור הזה, שנמשך כמעט 5 שעות - מומלץ, גם אם אתם לא חובבי צפרות.
מכאן נסענו שוב למסעדת Stella's Bakery, שם אכלנו צהריים ושוב ניצלנו את ההזדמנות לצלם ציפורים.
ומכאן נסענו ליעד הבא שלנו, שהיה סיור על גשרים תלויים, עם חברת Selvatura Adventure Park, הנמצאת מספר ק״מ אחרי העיירה הקטנה סנטה אלנה Santa Elena. הפארק הזה ידוע בפעילות האומגות המטורפות שבו (טרזן, סופרמן), כמו גם בגשרים התלויים. הפארק נמצא ביער העננים Cloud Forest, בגובה של כ- 1,650 מטר, כלומר באזור בו טמפרטורת הסביבה פוגשת את טמפרטורת הטל, ולכן יש פה די הרבה עננים וערפל.
פה אולי המקום לציין כי בקוסטה ריקה יש מספר סוגי יערות.
האחד הוא יער העננים/ערפל, בו רוב הזמן מעונן או שיש ערפל, לרוב בגובה צמרות העצים. הלחות גבוהה מאוד וטמפרטורות נמוכות יחסית, וזה גורם לטחב רב וגם משמש כסביבה נוחה לסוגי צמחים שגדלים על עצים אחרים (חלקם סימביוטיים וחלקם פרזיטים). כמויות הגשם כאן הן ״סבירות״. יער זה הוא ירוק-עד. כזה סוג של יער יש באזור מונטה ורדה ובחררדו דה דוטה.
השני הוא יער הגשם Rain Forest, כפי שיש בטורטוגרו ובאזור ארנל. פה יורד גשם (ואפילו חזק) רוב הזמן. כך שאם תצאו לפעילות חוץ (טרקים, רכיבה על סוסים וכו') בסבירות גבוהה שתחזרו רטובים לגמרי, גם אם תקחו מעיל גשם או פונצ׳ו (חלק מהרטיבות יהיה מהגשם, חלק מהזיעה...). באזור רינקון דה לה וייחה יש יער יבש, ואכן אין הרבה גשם ויש מרחבי דשא גדולים בין העצים.
מסלול הגשרים התלויים הוא בדיוק כפי שהוא נשמע. מדובר על מסלול הליכה של כ- 3 ק״מ והנמשך כשעתיים, בו משולבים 8 גשרי מתכת שעוברים מעל ובתוך צמרות העצים. הגשרים הם באורך שונה (הארוך ביותר 115 מטר) ובגובה שונה מעל לקרקע (הגבוה ביותר כ-90 מטרים). מכיוון שמדובר ביער קדמוני הרי שיש כאן עצים צמחים ושרכים בגדלים עצומים, פשוט מדהים.
לפני תחילת המסלול קנינו בחנות פונצ׳ו רציני יותר מזה שהשתמשנו בו עד כה. עשוי מחומר טוב ועולה רק 10$.
בחלק מהמקומות ניתן לראות את אלה שעושים את האומגות חולפים לנו מעל לראש.
כשחזרנו לאזור המשרדים ראינו יונק כלשהו בין הצמחים.
לסיכום - מהנה ומומלץ ביותר.
מכאן חזרנו למונטה ורדה לצפייה בצפרדעים במרכז Frog Pond Ranario. מדובר במתחם סגור, תחילה יש בו כ- 20 תאי תצוגה מזכוכית המכילים מגוון חרקים מרשים. ואז התחיל הסיור המודרך, הנמשך מעט יותר משעה. קיבלנו הסברים מפורטים על סוגי הצפרדעים השונים שבמקום. ניתן לחזור מאוחר יותר בלילה לצפייה בצפרדעים הפעילות הלילה, אנו ויתרנו. לסיכום - מעניין ומומלץ.
מכאן חזרנו לסנטה אלנה ואכלנו גלידה מעולה בחנות במרכז המסחרי (חנות בה מוכרים את התוצרת של המפעל אותו ביקרנו אתמול ושהיה סגור). מומלץ.
ומכאן חזרנו שוב למלון כדי לאכול ארוחת ערב טעימה.
עלינו לחדר להתארגן למחר - ושוב החלה לנשב רוח מטורפת בחוץ, בדיוק כמו אתמול.
המלון שלנו בלילות האלה, Trapp, מומלץ בהחלט. החדרים גדולים, נקיים ונוחים מאוד. הצוות ידידותי ביותר, האוכל בחדר האוכל טעים ויש נופים של ההרים (אם לוקחים חדר Mountain Suite במבנה העליון של המלון, שמחולק למספר מבנים).
