יום שלישי, 22/9
קמנו הבוקר למז״א סגרירי משהו. אכלנו ארוחת בוקר טובה מאוד במלון ויצאנו לסייר בפלובדיב העתיקה, שהיא אחת הערים העתיקות בעולם, לפי הממצאים נוסדה לפני כ- 6,000 שנה.
רוב העיר העתיקה נמצא על גבעה. בחלקה העליון של הגבעה נמצא מבצר קדום בשם Nebet Tepe, ממנו ניתן לצפות למרחקים על האזורים השונים של פלובדיב והסביבה. מקורותיו של המבצר בתקופת הכיבוש היווני של האזור.
הרחובות בפלובדיב העתיקה מרוצפים באבנים גדולות ולא סימטריות, כשלא פעם עד רווחים גדולים בין האבנים, כך שצריך לנהוג בזהירות.
את הרכב החנינו לבסוף ממש בצמוד למבנה עתיק ויפה מאוד, שמשמש כיום כמוזיאון לתקופת ההתעוררות והעצמאות של בולגריה. המוזיאון ממוקם בביתו של Dimitar Georgiadi, שהוא אופייני לסגנון הבנייה כאן במאה ה- 19 ועשוי כולו מעץ בעיצוב מעניין ביותר. התערוכה מעניינת, אם כי יד מעט מדי שילוט הסבר באנגלית. בחלק הפנימי של המבנה יש פטיו יפה ניתן לשהות כאן שעה ויותר.
החלק הגלי בתקרה הוא גרם המדרגות.
בעיר העתיקה של פלובדיב יש לא מעט בתים עתיקים מתקופת ההתעוררות הבולגרית, שהיא שם קוד לשחרור מכבלי השלטון העות'מני, שהפכו למוזיאונים. מה שמאפיין אותם חיצונית הוא שאין בהם קישוטי אבן כפי שניתן לראות באנגליה, צרפת ואיטליה, אלא הקישוטים הם בעצם ציורים על-גבי הקירות. הקישוטים הם סימטריים, בסגנון הלניסטי, לא ציורים של אנשים או נופים.
ביקרנו במספר מבנים, בהם המוזיאון האתנוגרפי, כנסיית קונסטנטין והלנה ועוד. צפינו באמפיתאטרון העתיק ואף זכינו לראות מופע פולקלורי לרגל יום סיום חגיגות העצמאות של בולגריה. המופע התקיים למרגלות חומות העיר, שהן בעצם שרידים של החומה הרומית, שמורכבת מהלבנים האדומות המוכרות, ואבנים ענקיות המסותתות בסגנון המוכר לנו מהארץ - כמו אבני הכותל מתקופת הורדוס. מעל לשכבות האלה יש חומה מתקופה מאוחרת יותר - ומעל כל זה הבתים של הרובע העתיק. יפה ומעניין.
ובאותו היום חל גם חג העצמאות הבולגרי, כך שזכינו לראות מופעי פולקלור.
העיר השאירה בנו רושם טוב מאוד. כדאי להיות כאן חצי יום ולהספיק לבקר באתרים נוספים.
מכאן נסענו למוזיאון התעופה של פלובדיב, הסמוך לשדה התעופה של העיר, בהגעה לאזור יכולנו לראות מטוס מיג 23, מיג 17 ומציג 21, כמו גם מסוק Mi-4. במקום יש תצוגה חיצונית של יותר מ- 50 מטוסים וגם תצוגה פנימית. ידענו שהמוזיאון פתוח בין השעות 09:00-17:00, כך שמאוד הופתענו כשהגענו בסביבות השעה 14:30 ומצאנו אותו סגור. נסענו לכיוון מבנה שהיה קרוב לשער ולפתע יצאה לעברנו בחורה צעירה שמתברר שהיתה שוטרת צבאית, לבושה בבגדי הסוואה. הסברתי לה באנגלית שבאנו לבקר, אך הבנתי ממנה (למרות שלא דיברה מילה באנגלית) שהמוזיאון סגור היום... הלכתי איתה למבנה, שהיה משרד, שם היה שוטר צבאי נוסף. ביקשתי ממנו שיתקשר לברר באם יפתח המוזיאון והוא חזר עם תשובה שלילית. מאוכזבים התחלנו לנסוע לכיוון היציאה, שם הגיע טנדר גדול הנסיעה מהירה. עצרנו את הרכב ושאלנו את הנהג באם הוא יודע מה קורה, והשיב לנו שהיום הוא יום החגיגות האחרון של יום העצמאות של בולגריה, ולכן המוזיאון סגור. לנו זה נראה משונה, שכן אצלנו בארץ המוזיאונים האלה בהחלט פתוחים לקהל הרחב.
לאור המצב המשכנו בדרכנו בדרך ההררית היפה למצודת אסן Assen's Fortress, שנמצאת באזור הררי הנקרא הרי הרודופי (Rodophes).
מצודת אסן נמצאת במרחק שלושה קילומטרים דרומית לעיר אסנוגראד Assenograd, על פסגה סלעית על הגדה השמאלית של הנהר אסניצה. אליה מוביל כביש פנוראמי, שמתחיל בתחילת הדרך אסנובגרד - סמוליאן.
המצודה עתיקה מאוד, כלומר במקום הזה נמצאו שכבות ארכיאולוגיות מתקוות קדומות מאוד. היא בנוייה על מצוק שנגיש רק מכיוון דרום-מערב. היא נקראת על-שמו של הצאר אסן השני, שהיה זה ששיפץ וחיזק את המצודה באופן מסיבי ולכן נקראת על-שמו. במקום נבנתה לפני כ- 1,000 שנים גם כנסיית פטריץ' Petrich.
היא יושבת על מצוק השולט על הכביש שבתחתית הערוץ, ובסמוך לו מבנה יפה של כנסייה. המצודה בלתי חדירה מכל שלושת צדדיה, לאור המצוקים שנמצאים מ- 3 צדדים שלה. המצודה ידעה שליטים רבים בשנים עברו - התראקים, הרומאים, הביזנטים, הצלבנים, העות'מאנים והבולגרים.
בתחילת המאה - 13 ביצע בה הצאר איוואן אסן II את ההרחבה והשיפוץ הגדולים ביותר בהיסטוריה של המצודה, ולכן היא נקראת על-שמו.
מהמצודה נשקפים נופים יפים מאוד של ההרים שסביבה ועל הכביש ההררי שממשיך ממנה והלאה.
מכאן המשכנו לתחנה האחרונה שלנו להיום, והיא מינזר באצ׳קובו Bachkovo, שנוסד בסוף המאה ה- 11 והוא המינזר השני בגודלו בבולגריה.
במקום יש חניון תחתון ומשם מוביל כביש סלול עד למנזר, כשלאורך הכביש ומשני צדיו יש אינסוף בותק׳ס בהם מוכרים דבש, ריבות ומגוון מזכרות - כל אלה במחירים מופקעים.
ראינו כאן, כמו גם במצודת אבן בה ביקרנו קודם, וגם במקומות אחריו, שהבולגרים מחנים את רכבם בתחתית ולא בוחלים לטפס מרחקים ארוכים, עד שהם מגיעים לאטרקציה. גם כאן, כאמור, ולמרות השעה המאוחרת יחסית בה הגענו, עשו דרכם עשרות מטיילים את דרכם למנזר. נכנסנו פנימה והמקום אכן יפה מאוד ארכיטקטונית. כדאי לשהות בו עד שעה. מומלץ.
הנסיעה לכיוון המלון היתה על כביש לאורך ערוץ נהר צ׳פלארה Chepelare, כשסביבנו מצוקים שגובהם הגיע ל- 1,400 מטר. נסיעה יפה מאוד.
בינתיים התקדר מעט מזג האוויר והחל טפטוף קל.
המשכנו לעיירה חבוינה Hvoina, שם הזמנו מלון משפחתי Hinovi Hvoyna שהיה פשוט אבל נקי ונוח. בשיחה עם בעלת המקום התברר לנו שהמבנה שימש בעבר כמתפרה. כיום לא רואים שריד לכל זה שכן המבנה שופץ לחלוטין.
בכפר עצמו אין מסעדות אבל יש 2 בכניסה, במרחק קצר מאוד מהמלון. במלון לא היתה מעלית אבל היינו צריכים לעלות רק קומה אחת כך שלא היה נורא.
בדרך לכפר ראינו, כמו במקומות אחרים, בריכות לגידול דגי פורל וסכר ישן. הפיתולים של הנחל יצרו זוויות צילום מעניינות. זאת הזכירה לי את The Horseshoe Bend שסמוך לעיירה Page שבאריזונה, ארה"ב.
