יומן מסע לדרום-מערב ארה"ב - יולי/אוגוסט 2013, חלק 9

בוקר עם שמיים כחולים, אוויר קריר ונעים.

 לאחר התארגנות יצאנו מהמלון הנחמד Sheridan ויצאנו לכיוון העיירה Page שבאריזונה, צמוד לאגם פאוול Powell.



לאור חסימה חלקית של כבש 89, נאלצנו לעשות איגוף ימני עמוק והדבר גזל יותר משעה. יצאנו מהעיירה Williams מזרחה, משם צפונה לאורך כביש 89, ואז נאלצנו לסטות לאורך כביש 160 ולאחר מכן כביש 98, סה"כ סטייה של כ- 120 מייל, עד שהגענו לעיירה פייג' Page.

לאט לאט התחילו השמיים להתקדר וסופות ברקים רבות נראו בכל עבר.

הגענו לעיירה פייג׳ ממזרח - בדיוק לאחת מנקודות המוצא לסיורים בקניון אנטילופ Antelope Canyon, אותו רצינו לראות. אבל מייד עם הגעתנו לשער, אמרה השומרת בשער שלאור גשמים צפויים - הם עוצרים את כל הסיורים להמשך היום. זאת כי סוג החול באזור הקניון סופג רק חלק ממי הגשמים - וכל השאר עובר בצורת שטפונות - ואז יש למטיילים שבקניון בעייה רצינית.

 ואכן, בדרך לכאן עברנו ענן סערה ענק, שאף הוריד עלינו קצת גשם. הענן נראה כמו מדוזה, כשהמחושים הם בעצם זרמי המים הקולחים לקרקע... ואכן, הענן ישב בערך במקום אליו היה אמור לצאת הסיור.



לאור זאת החלטנו להמשיך לפייג׳ לארוחת צהריים ולאחר מכן להמשיך לאתר מעניין של נהר הקולורדו - פיתול פרסת הסוס Horseshoe Bend.

האתר נמצא מול אבן המייל 251 מדרום לפייג׳, במרחק מיילים בודדים מהעיירה. לאחר חניית הרכב עולים לאורך דיונה חולית לאורך כ- 200 מטר, ואיך שמגיעים למעלה מיוזעים ומלאים חול - מתברר שיש עוד ירידה בחול והליכה של כ- 500 מטר עד לנקודת התצפית.

 המקום עצמו מרהיב, לא רק הפיתול בנהר אלא גם מבני הסלע סביבו.







 בינתיים ברקע החלה להתקרב עוד סופת ענק מכיוון מערב.



מיהרנו לחזור לרכב, כדי להספיק ולהגיע לסיור האחרון לקניון אנטילופ, שהיה מתוכנן לצאת בשעה 16:00.
דקה אחרי שנכסנו לרכב החל לרדת גשם סוחף. למרות זאת נסענו בחזרה - וכצפוי האתר היה נטוש.

המשכנו לכיוון הסכר של אגם פאוול. ירדתי לצלם תחת גשם שוטף - אבל המראה היה יפה מאוד בכל זאת.
מכאן חזרנו לפייג׳ ונכנסנו לוולמארט לקניות.

 עם יציאתנו מחנות וולמארט, נפסק הגשם, כך שהחלטנו לנסוע שוב לסכר כדי לצלם. הנוף יפה מאוד, במיוחד הניגודיות של אבן הגיר הלבנה עם המים הכחולים והאבן האדומה (תחמוצות הברזל) המכסה כל דבר כאן.



המשך הדרך, במעבר מעל לגשר של סכר אגם פאוול Powell, עוד שעתיים וחצי, היה למלון שלנו בעיירה ספרינדייל Springdale, ממנו נצא למחרת לטיול בקניון Zion.

הדרך עברה באזורים מלאים הרים צבעוניים מרהיבים, אך היה קצת קשה להנות מיופי האזור שכן החשיכה החלה לרדת. חבל, כי אני מניח שלאזור זה כבר לא נשוב.

בכל אופן, בדרך תפסה אותנו סערה נוספת וירד עלינו גשם שוטף. במרחק של כ- 25 ק״מ מהעיירה אני כבר הייתי עייף מאוד מכל הנהיגה היום, ופתאום הופתענו לראות שהדרך לספרינדדייל - עוברת ישירות דרך הקניון... שכן לאחר נסיעה ארוכה ומפותלת בכביש צר ואפל לחלוטין, כמעט ללא מכוניות אחרות, הגענו פתאום לבותקה׳ של הריינג׳רס, בו רוכשים כרטיסי כניסה. בשעה זו לא היה כמובן את מי לשאול, ולכן המשכנו הלאה.

הכביש היה צר ומפותל וצמוד לשני צידיו - מצוקים תלולים. מדי פעם שמתי לב שעננים לבנים קטנים חולפים לפני פנסי הרכב. לרגע זה הזכיר לי את Casper השד הידידותי, אבל הבנתי שכנראה לא זו הסיבה. לאחר עוד כמה דקות חשבתי שאולי מדובר ברוחות (לא סתם מראים אותן בצבע לבן בכל הסרטים) ואימצתי את זכרוני כדי לשחזר באם העלבתי שלא במודע את אחד מדיירי בית הקברות שראינו יום קודם לכן בקניון Boynton ועכשיו הוא בא לרדוף אחרי במקום השומם הזה... אבל אז הבנתי שמדובר בסה״כ באדי מים שעולים מהכביש הרטוב, לאור הפרשי הטמפרטורה בין הקרקע לאוויר בשעת הלילה המאוחרת והגובה הרב בו היינו. אנחת רווחה בקעה מגרוני.
לאור העייפות הנהיגה היתה קשה למדי, מה עוד שמרגע שנכנסנו לקניון, התחלף צבע הכביש לחום - ופס ההפרדה היה צהוב, כך שלא היתה ניגודיות מתאימה לנהיגה בחושך. חלקים גדולים מאוד מהכביש היו מכוסים בוץ ואבנים שנפלו מהמצוקים הצמודים אליו. הכביש כמובן לא היה מואר ולי היתה תחושה די ברורה שאם אני מחליק עם הרכב מהכביש - אנחנו עפים לתהום. מחר בבוקר נוכל לבדוק זאת באור היום.

 בכל אופן, הגענו סוף סוף למלון, הנמצא בקצה הרחוק של העיירה ספרינגדייל, כמעט בשעה 22:00 (מתברר שמתישהו בדרך עברנו לאזור זמן אחר..). לאחר צ׳קאין מהיר הגענו לחדר. המלון Majestic View התגלה כמלון עץ אמריקאי טיפוסי (ז״א עם קירות דקים בין החדרים) - וכשהגענו לחדר ראינו עכביש טרנטולה די גדול צמוד לחדר. ככה זה כשישנים קרוב לחיק הטבע...



 המלון היה פשוט למדי, חלק מהמתקנים בחדר לא פעלו כשורה. לאחר הטראומה עם הטרנטולה, זה לא נתן תחושה טובה. עם זאת, הכל היה נקי והמיטות התבררו כנוחות. בלובי המלון היו ראשים מפוחלצים של כל מיני בע״ח וגם כמה דובים. הבנות התרשמו שכן עד כה לא ראו דברים כאלה במציאות.