29/7 יום חמישי, יום 8
הבוקר קמנו ליום יפה. במרחקים ההרים היו מכוסים בעננים נמוכים.
החלטנו שלא לאכול ארוחת בוקר במלון (לא היתה כלולה במחיר) אלא לצאת לעיירה ולאכול שם.
בעיתון המקומי מצאנו המלצה לבית קפה McCarthy's, שהיה במרחק לא גדול מהמלון, במרכז קניות קטן. לידו היתה חנות בייגלס, אבל החלטנו ללכת כאמור למקראת׳יס. ארוחת הבוקר היתה טובה וזולה.
משם התחלנו את מסלול הטיול המתוכנן להיום.
הכוונה היתה לבצע סיורים במגוון החוות והיצרנים שבאזור חקלאי זה.
השמיים הפכו די מהר לקודרים מאוד, תערובת מעניינת של ענני CB ומעליהם ענני צירוס יפים.
ירדנו דרומה לאורך כביש 100 ובמרחק של כמה מיילים דרומה מ- Stowe הגענו לאתר הראשון, שהיה חנות המכר של יצרנית גבינות הצ׳דאר קאובוט Cabot Creamery. בחנות יש מגוון עצום של גבינות ומוצרי מייפל. ניתן לטעום יותר מ- סוגי גבינות צ׳דאר, כמו גם סוגים שונים של סירופ מייפל. מומלץ ומעניין. ניתן גם לבקר בחווה עצמה, הנמצאת דרומה מכאן. אנחנו ויתרנו.
במבנה סמוך היתה חנות מכר של חברת השוקולדים Lake Champlain Chocolates ובה סוגים רבים של שוקולד.
חזרנו למונפילייה Montpellier לארוחת צהריים והסתובבנו ברחובות הראשיים Main St. ו- State St., בו נמצא מבנה הקפיטול היפה עם כיפת זהב וגינת פרחים יפה בחזיתו, כמו גם מבנה אדום דומה לטירה, בו יושב משרד החקלאות של וורמונט. בפרברים יש בתי עץ חפים ביותר. עיר זו ממש יפה, מומלץ להיות בה כשעתיים-שלוש.
מכאן ירדנו לכיוון חוות ייצור מוצרי מייפל - חוות מורס Morse Farm Maple Sugarworks. המקום עצמו יפה מאוד, יש בו כמה פסלוני עץ מעניינים וגם בו אפשר לדגום מהמוצרים. מומלץ.
התכנית היתה להמשיך למחצבת שיש Rock of Ages, אך החלטנו לוותר ובמקום זה לעשות את הסיור המתוכנן למחר בבוקר, שהיה נסיעה דרומה לאורך כביש 100 היפה וביקור בחלק מהעיירות הציוריות שלאורכו, כמו Waitsfield ו- Warren, שיש בהן גם גשרים מכוסים - Covered bridges, שמאפיינים את האזור.
בעיירה וורן ישבנו בבית קפה קטן ונחמד בשם The Sweet Spot ואכלנו מאפיו מעולים, תוך כדי צפייה על הגשר המכוסה ובני המוער שקפצו משם למים.
כל וורמונט מלאה בגשרים מכוסים כאלה. חלקם יפים מאוד. הנה זה של העיירה Warren.
לאורכו של כביש 100 זורם נהר Mad, הנקרא כך כי הוא זורם בכיוון הפוך לרוב הנהרות האחרים באזור, כלומר הוא זורם מדרום לצפון.
בינתיים התבהרו השמיים לחלוטין, ממש מז״א CAVOK. חבל שאין פה שדה תעופה עם אזמ״ים.
כל העיירות האלה מלאות בתים של אנשים אמידים מאוד. הנה גינה פרטית של בית שהיה צמוד לגשר המכוסה של Waitsfield.
המשכנו עוד דרומה על כביש 100 היפה, עד למפלי וורן Warren Falls, שהם קטנים אבל ממש יפים. יש מגרש חנייה מסודר לצד הכביש והמפלים נמצאים במרחק קצר מאוד משם. מומלץ.
עוד דרומה יש את מפלי מוס גלן Moss Glen Falls שרצינו לראות אבל לא מצאנו.
מכאן חזרנו צפונה כשעה עד למלון שלנו, כשבדרך עצרנו שוב בווטרברי Waterbury במפעל הגלידות של בן וג׳ריס, כדי שהבנות יוכלו לטעום עוד סוגי גלידה. האמת שגם אני בניתי על זה, עד שהבנתי מהשלטים שם כמה קלוריות יש בכל מנה - והחלטתי לוותר.
מעט צפונה מווטרברי עברנו שוב את חנויות המכר של קאבוט והשוקולדים וחנות הסיידר מאתמול.
הגענו ל Stowe, קנינו כמה דברים קלים לארוחת הערב ועלינו לחדרנו במלון.
המלון בו היינו ב- 2 הלילות האחרונים, ה- Green Mountain Inn, לא ״התיישב״ לנו טוב. המיזוג בחדר היה רועש מאוד והיה קשה לכוונו לעצומה ולטמפרטורה הרצויות (כמו המזגנים בבתי המלון האחרים בהם שהינו) ולמרות שהחדר היה שקט והמיטה נוחה - לא ממש התחברנו למלון הזה.
ולכן קשה לי להמליץ עליו.
לסיכום כל האזור הזה – הוא היפה ביותר שראינו עד כה. לא מכוסה יערות אינסופיים ומעיקים כמו ה- Adirondacks. היה בו משהו קליל יותר ששבה את הלב. גם הפשטות הארכיטקטונית של הבתים, שהיו יחד עם זאת יפים ביותר.
