טיול ליוון - אפריל 2011, חלק 5

את היום הזה של הטיול בפליון, היום הרביעי לטיול, שלצערי היה גשום, מעונן וערפילי, הקדשנו לצד הדרומי של חצי האי.

התחלנו מהנקודה הדרומית ביותר של המסלול והתקדמנו צפונה.


 יום זה כלל את מיליאס Millies, ויזיצה Vyzitza , פינקאטס Pinakates, דראקייה Drakia ולבסוף הפנינה שבכתר - מקריניצה Makrinitsa.





נוף אופייני בחצי האי פליון, מהכפר דרקייה




זוכרים את השיר של החיפושיות: The long and winding road? אז זהו - זה כאן בפיליון... winding בהחלט.
ככל שהתקדם היום כך גם גברו הטפטוף והערפל, ושכשהגענו למקריניצה, ממנה יש נוף מרהיב על מפרץ פגסיטי ועל העיר וולוס, הרי שאת הנוף כבר לא ראינו בכלל.

 נכנסנו לבית קפה בכיכר המרכזית (עם עצי הדולב הענקיים, זוכרים?) וכשיצאנו משם לאחר כ- 20 דקות, מצאנו את עצמנו בתוך ענן וכבר לא ניתן היה לראות 20 מטר קדימה.





הכיכר המרכזית במקריניצה, ביום ערפילי במיוחד




כדאי לציין שבמיליאס יש תחנת רכבת קטנה (התחנה - וגם הרכבת, שתיהן קטנות) - שנוסעת בתדירות כזו ואחרת לעיירה Kala Nera הסמוכה לים, והבנתי שהמסלול עובר בתוך היערות ומעל לכמה גשרי אבן עתיקים, שמאפיינים את יוון.
 ביצוע הנסיעה חזרה מחייב השארת רכב אחד בתחנת היעד, כך שהוא מתאים לטיולים בהם נוסעות 2 קבוצות, או לכאלה שיש להם זמן ויכולים להמתין לרכבת בחזרה לתחנת המוצא.







תחנת הרכבת במילייס




מסעדה מומלצת במיליאס היא ״טו סלקימי״ To Salkimi.
שימו לב שכמעט בכל המסעדות יש את הקידומת To, שמשמעותה היא ״ה״ (ה׳ הידיעה, או באנגלית - The).
 במקרה הזה שם המסעדה הוא על שם הצמח הסגול והיפה המעטר את חזית המסעדה. יש להם גם אתר נחמד salkimi.com.




המסעדה



לסיכום החלק הזה של הטיול, אני יכל להגיד שכל הכפרים היו נחמדים, כל אחד עם האופי שלו, ושבסופו של דבר זה כמו הכפרים והנופים בטוסקנה או בפרובאנס - צריך לדעת מתי לעצור, אחרת זה הופך להיות מונוטוני.

 המסלול שלנו סיפק שילוב מתאים - ולכן יצאנו מרוצים.