15/4/2014 יום שלישי
היום אכלנו ארוחת בוקר מצויינת במלון אולימפיקו ויצאנו לדרך.
הבטנו מודאגים בשמיים הקודרים, שכן היינו מתוכנים להגיע אחה״צ ליעדנו הסופי להיום, העיירה פלינורו Palinuro, ושם לצאת לשייט של כשעה וחצי באזור. וים סוער לא ממש טוב להפלגות..
המלון בו הינו בלילה הקודם, אולימפיקו, היה בסדר גמור. עם הגעתנו אמר לנו פקיד הקבלה ששודרגנו לקומה הראשונה (לא יודע מה היה אמור להיות במקור). במקום חנייה שברובה מקורה והיא בחינם (סוף סוף לא צריך לשלם לחנייה במדינה הזאת). החדר היה נוח ונקי, אם כי קטן יחסית למלון הקודם.
את ארוחת הערב אכלנו במלון. התפריט די מגוון והמחירים סבירים. האוכל היה טעים. בארוחה זו לקחנו בקבוק שלם של היין הלבן והמצוין Cilento Bianco.
בכל אופן יצאנו לדרך לכיוון פאסטום Paestum. מתברר שמדובר בשטח גדול מאוד, כולו תחום בשאריות של חומת אבן מסיבית. במתחם יש עתיקות רבות, מהתקופה היוונית וגם מהתקופה הרומית. אבל הדבר המעניין ביותר שם הם 3 מקדשים יווניים יפים ומרשימים, 2 מהם (והיפים יותר) בצד הדרומי והשלישי בצד הצפוני. במקום גם מוזיאון קטן ולא מרשים - לוותר עליו. המקדשים מזכירים מאוד את אלה שראינו בסיציליה, בעמק המקדשים Valle dei Templi וגם ב- Segesta. בקיצור - מומלץ ושווה ביקור של שעה.
המקום מלא לטאות...
בדרך לתחנה הבאה עצרנו באחת מהמחלבות הרבות שבאזור, המתמחות במוצרי חלב באפלו. אנו עצרנו בחוות Barlotti, הנמצאת במרחק קצר מאוד מפאסטום.
המבנה הראשי משמש לחדר טעימות ולחנות המכר.
חדר האריזה נמצא בצמוד וחנייה וקצב העבודה שם היה מהיר מאוד.
המיכלים שעל העגלה מצד שמאל מכילים כמות רבה מאוד של כדורי מוצרלה.
ניגשנו ישירות לאזור הטעימות. מייד השתכנענו והזמנו יוגורט באפלו עם ריבת תפוזים, עוד אחד עם דבש ופירות יער, פרוסה מכובדת של עוגת ריקוטה ואגסים.
אני הזמנתי אספרסו (אחד מיני רבים כל יום). המוכרת הנחמדה שאלה אם אני רוצה סוכר, אמרתי לה שאני שותה אספרסו נקי. היא חייכה, אמרה שאני שותה כמו איטלקי אמיתי, וסיפרה לי שבאיטליה מוסיפים סוכר לקפה רק אם טעמו לא טוב...
לאחר שסיימנו ראיתי שלידנו יש מעין מרתף יישון של גבינות. ביקשתי רשות לצלם והבחור, שלא ידע ימחה אנגלית (אבל באופן מופלא הבין היטב את האיטלקית שלי) סיפר לי על סוגי הגבינות השונים שהיו בחדר. הסקאמורצה Scamorza היתה תלויה מהתקרה. בצד אחד היו עיגולי גבינה גדולים שלא זיהיתי, בצד השני היו עיגולי גבינה עם עגבניות ולידם עיגולי גבינה עם יין...
לסיום לקחנו גלידת חלב באפלו, גם היא טעימה להפליא.
מכאן עברנו לחנות המכר, כאן ראינו את מבחר הגבינות של המחלבה, וקיבלנו ״טעימה״ של משהו כמו 100 גרם כל אחד של מוצרלה מעושנת ומעולה.
מכאן המשכנו לעיירה בשם אשאה Ascea, עליה המליצו לנו בלשכת התיירות של פאסטום, והתגלתה כסתמית ביות. לוותר.
משם המשכנו לעיירה שהומלצה ע״י Lonely Planet, בשם פישוטה Pisciotta.
לאחר נסיעה ארוכה בדרך הררית, הגענו בערך 1 ק״מ מהעיירה ואז התברר שהכביש חסום... כנראה שהיו מפולות מההר על הכביש או שחלק ממנו נפל לתהום, כך שהיינו צריכים למצוא דרך חלופית וכל מה שהיה בטווח עשרות ק״מ היו מספר ״כבישים״ (אולי שבילי עיזים יהיה תיאור טוב יותר) שעקפו את החסימה, דרך ההרים.
העניין הוא שלא ניתן היה לדעת מראש מה פתוח (גם Waze לא עזר כאן). ניסינו את אחת הדרכים, בלי לדעת מה מצבה, תוך עליות וירידות, בכביש צר מאוד ודי הרוס, בתוך ענן וגשם שירד כל הזמן.
בסופו של דבר נשמנו לרווחה כשהגענו לציוויליזציה ומצאנו איזה כפר, ומשם הדרך השתפרה עד שהגענו כבר די מהר ליעדנו הסופי להיום, העיירה פלינורו Palinuro.
הנה תמונה שתמחיש את מה שעברנו בדרך.
פלינורו היא עיירת קיט אופיינית וקטנה (ובעונה זו גם די רדומה). היא נמצאת בצידו הצפוני של חצי-אי בשם זה. לא רחוק מהעיירה נמצא הנמל, ממנו ניתן להפליג לסיבוב של כשעתיים מסביב לחצי האי, תוך ביקור במספר מערות ולבסוף עצירה למנוחה בחוף קטן ויפה.
כשהגענו לפלינורו ומצאנו את המלון שלנו, יצאנו מייד לכיוון הנמל, תוך תקווה שנצליח לבצע את השייט היום, כפי שתוכנן. אבל מזג האוויר לא איפשר לעבור מעבר למערה הראשונה, כך שבמשרד אמרו לנו לחזור למחרת.
חזרנו אם כן למלון, Best Western la Conchiglia, שנמצא ממש קרוב לכיכר המרכזית. פרקנו את הציוד ועשינו סיבוב בעיירה הקטנה, בהמתנה לארוחת הערב.
כל הכפרים שראינו עד כה היו ״פשוטים״ מהבחינה שאין בהם מבנים מיוחדים, כמו שרואים בכפרים ההרריים של יוון, או בטוסקנה או בפרובאנס, שם הכפרים לרוב פשוט מרהיבים. מהבחינה הזאת זה היה מעט מאכזב. במיטב המסורת האיטלקית, מרבית המבנים פשוט מוזנחים, הטיח החיצוני מתקלף, הצבע דהוי, הרחובות לא ממש נקיים. אני אף פעם לא מבין איך זה שלא משקיעים בשימור מבנים ואתרים במדינה הזאת.
בלילה אכלנו ארוחת ערב טעימה במלון.
התלבטנו מה לעשות למחרת, שכן מצד אחד התחזית ללילה היתה גשם שוטף עד לשעות הבוקר (מה שקרה במציאות), וחששתי שעדיין יהיו רוחות חזקות, שימנעו את השייט סביב כף פלינורו. מבירור שעשינו עם חברת השייט, הסירה הראשונה היתה אמורה לצאת בשעה 10:00. מצד שני הנסיעה לתחנה הבאה היא ארוכה - כמעט 3 שעות....
בסוף החלטנו להמתין לבוקר ולקוות לטוב.
המלון שלנו בלילה הזה היה Best Western la Conchiglia, שהיה בסדר גמור ועם ארוחת בוקר סבירה.
