18/4/2014 יום שישי
הבוקר קיווינו שיחול שיפור במזג האוויר, אך לא כך היה. מה שנקרא from bad to worse... אבל לא זה מה שירתיע אותנו מלצאת לשטח.
אכלנו ארוחת בוקר עצמונית, שכללה מצרכים שרכשנו אמש, ריבת תות-שדה ועוגת משמש שהכינה בעלת הבית וגם ביצים מהמשק שלהם.
התחנה הראשונה העיירה העתיקה לוקורוטונדו Locorotondo, שכשמה כן היא - עגולה... גם היא ״עיר לבנה״ ונחמדה. תחילה נכנסנו למתחם השוק שהיה פעיל למרות הגשם הטורדני. שוק לא גדול אך עדיין היה בו מבחר מרשים של מוצרים. רכשנו שקית של משהו שנראה כמו פול ועוד שקית של זיתים ירוקים.
בעיר יש מגוון פינות חמד וחבל שהכל היה סגור בגלל הגשם.
כמו בעיירות אחרות, גם כאן היו כמה שלטים מסקרנים...
הסתובבנו בה קצת פחות משעה ולפני העזיבה התיישבנו בבית קפה כדי לחמם קצת את עצמנו. מעיון בתפריט עלה שהם גם מוכרים שוקו סמיך וחם. היה בסדר ולא יותר מזה. אנו עדיין זוכרים לטובה את זה של מלון פארק שבאגם בלד בסלובניה...
המשכנו הלאה לכיוון אלברובלו Alberobello, ״האמא״ של עיירות הטרולים. יש בה מספר אתרים מעניינים, בשכונות הטרולים. בתחילה עלינו לטרולי גדול ודו-קומתי בשם טרולו סוברנו Trullo Sovrano, מבנה ייחודי שכן כל הטרולים הם בני קומה אחת. המבנה משמש כמוזיאון ושווה ביקור קצר של 15 דקות.
קיבלנו הסבר שהסיומת היא סימן ההיכר של הבנאי (מה שאומר שהיו בסה"כ פחות מ- 10 בנאים, או אסכולות בנייה – לא יודע אם זה סביר).
קיימנו שיחה עם הצוות, כדי להבין את פשר הגגות המשונים של הטרולי, כמו גם הציורים שעליהם. מתברר שיש כ- 9 סיומות שונות לגגות של הטרולי (כל הגגות הם חרוטיים ועשויים מעין לבנים של אבן טבעית, בדומה לגגות של בתי האבן בכפרים ביוון. אבל כאן בכל טרולי יש כאמור סיומת. לפי ההסבר שקיבלנו, הן מבטאות את רמת העושר של בעל הבית. הציורים שעל הגגות מסמלים נושאים דתיים או מאגיים ונועדו ״לשמור״ על יושבי הבית.
משם המשכנו וטיילנו בין הטרולים שבחלק העליון של האזור. אבל הטרולים היפים באמת היו למטה, בשכונת ריונה אייה פיקולה Rione aia Piccola, שמדרום מזרח לעיר ובשכונה שמולה, ריונה מונטי Rione Monti, הנמצא בדרומה של העיר,בה נמצאת גם כנסיית אנטוני הקדוש, שהמבנה שלה בצורת טרולו, וגם הטרולו הסיאמי Trullo Siamese, שנקרא כך כי מדובר ב- 2 טרולי המחוברים יחדיו, אך יש לו 2 כניסות נפרדות, כל אחת מהן פונה לרחוב אחר.
מאחורי טרולו זה יש סיפור רומנטי וטרגי: שני אחים שגרו שם ביחד כי הם התאהבו באותה האישה. היא הבטיחה את ליבה לאח הבכור אבל מאוחר יותר ברחה עם האח הצעיר. לפיכך לא יכלו עוד שני האחים לחלוק את אותו הטרולו. האח הבכור סילק את אחיו והאישה, אך הצעיר לא ויתר על ביתו, ולכן הפתרון היה לחלק את הטרולו בין 2 האחים, והאח הצעיר פתח פצח נוסף לטרולו, לרחוב אחר...
והיתה כמובן גם כנסייה בסגנון טרולו.
בכל אופן, 2 השכונות האלה צמודות זו לזו והן מחזה מרהיב. בשכונת מונטי רוב הטרולי צבועים בלבן והפכו לחנויות, אך למרות זאת התחושה היתה טובה, כמו שהיה לנו בעיירות שבפרובאנס, שלמרות היותן תיירותיות - מאוד נהנינו בהן. שכונת פיקולה משמשת ברובה למגורים ולכן הרבה יותר שקטה, נראית הרבה יותר אוטנטית והטרולי בה הם בצבע טבעי ברובם.
אם לסכם - עיירה זו היתה המקום היפה והמהנה ביותר בטיול עד כה ומצדיקה ביקור של 2-3 שעות בקלות.
ארוחת צהריים אכלנו במסעדה שהומלצה ע״י Lonely Planet. חיפשנו אותה תחת גשם שוטף ועם מטריות לא ממש מתפקדות. שם אכלנו מרק ירקות חם, נקניקיות עם פולנטה salsiccia con polenta ואטריות בצורת אוזניים (ומכאן שמן) - Orecchiette. האוכל היה בסדר ולא יותר מזה.
לאחר כשעתיים בעיר, המשכנו לתחנה הבאה להיום, העיירה מונופולי Monopoli. גם זו ״עיר לבנה״, יפה מאוד לטעמי, עם לא מעט כנסיות ומבנים בסגנון הבארוק, כמו שראינו בעיירה נוטו Noto ואחרות בדרום מזרח סיציליה.
לצערי הגשם התחזק מאוד כך שגם מה שנשאר מהמטריות שהיו לנו לא ממש עזר, ולכן החלטנו לחזור למלון.
בדרך עצרנו שוב במעדניית ויניולה Vignola, שם קנינו בין השאר פוקאצה חמה וטעימה, אותה אכלנו כארוחת ערב מוקדמת.
לסיכום היום הזה - מוצלח מאוד, למרות הגשם שלא חדל לרדת, והתחזק מאוד אחה״צ.
