לאחר סיור נוסף בשאטו, יצאנו לדרך צפונה, לקאממבר Camembert, עיירת הגבינות המפורסמת. הנסיעה אליה נמשכה כשעה ורבע, כשהחלק האחרון היה בדרכים צדדיות שרוחבן רק כמה ס״מ יותר מהרכב... זה מוכיח שתוכנות ה-GPS לא תמיד ״חכמות״ - פעמים רבות אני מקבל את הרושם שהן בוחרות במסלול מסויים רק כי הוא קצר ב-1-2 ס״מ מהמסלול המסודר... מצד שני אין מה להתלונן כי הדרכים האלה בד״כ יפות מאוד ועוברות דרך כפרים שלא היינו רואים.
בכל אופן, קממבר התגלה ככפר פצפון. יש בו מרכז הדרכה מלווה סרטים, ממש מעניין. כרטיס הכניסה כולל טעימת גבינות קממבר במבנה ממול, שם גם ניתן לרכוש גבינות, קלבאדוס וסיידר.
בנוסף, תמורת 2 יורו אפשר להצטלם תמונה שמופקת כמדבקה עגולה, בדיוק בגודל של קופסת קממבר, ולהדביק על קופסה ריקה כמזכרת. במוזיאון יש גם תצוגה של מדבקות של המחלבות השונות, ממש מעניין. 
הנוף כמובן מדהים. בכלל, הריחות של סוגי הקממבר השונים פשוט שיגעו אותנו... כמה אחוזי שומן יש בדיוק בגבינה הזאת?. בכל מקום בו הציעו לנו גבינה שאלנו כמה אחוזי שומן שש בהן. אף אחד לא הבין מה אנחנו רוצים... וכשהסברנו שבארץ מקפידים על אכילת גבינות דלות שומן, פשוט הסתכלו עלינו ברחמים...
לאחר מכן ירדנו חזרה דרומה לג׳יברני Giverny, בה צייר הצייר קלוד מונה את עבודותיו המפורסמות. הגינה אמנם עמוסת פרחים מזנים שונים ויש כמובן את הבריכה הידועה עם פרחי הלוטוס, ששימשה כהשראה לציורים המפורסמים. כל הזמן חשבתי - איך יכול להיות שגינה ״פשוטה״ למראה עוררה כזאת השראה ואיפשרה יצירות כה מפוארות.
במתחם קיים הבית בו חי מונה בשנותיו האחרונות, ובו רפרודוקציות של עבודותיו המפורסמות. למרות הדיוק המופלא של ההעתקים, העדפתי להמתין לסוף הטיול שלנו, לביקור במוזיאון הלובר ובקוויי ד׳אורסיי ולראות את המקוריים. מומלץ.
התחנה הבאה היתה ליונס לה פורט Lyons la Foret (במקרה הזה מבטאים את ה- s שבסוף המילה, שכן מקור השם הוא סקנדינבי). הכפר קטן מאד אבל יפה.
במרכזו מבנה עץ על עמודים שכנראה שמש בימי השוק. בכלל, הכפר קיבל 4 פרחים בדירוג Villages Fleuris - הרבה זמן שלא ראיתי כפר עם דירוג כה גבוה.
ניתן לעשות סיבוב מעגלי בכפר, לאורך כמה מאות מטרים (כבר כתבי שהכפר קטן) ולהתרשם מהבתים העתיקים והקישוטים היפים בקירות. מקום בהחלט מומלץ.
על התחנות הבאות שתכננתי, ג׳רברואה Gerberoy ו- בובה Beauvais דילגנו, לאור השעה המאוחרת, ונסענו ישר למלון רנסס Renaissance הקטן שבעיירה Noailles.
מלון קטן ונוח אבל בידוד החלונות מהכביש לא היה הכי טוב. כשהגענו למלון נבהל בעל המקום מכמות המזוודות ואמר שלדעתו לא יהיה מקום בחדרים. עלינו לבדוק והערכנו שלא תהיה בעייה. למרות זאת, לקחנו עימנו למעלה רק מינימום ציוד.
המקום התגלה כסביר בהחלט אבל לא ממוזג ולכן הלילה היה חמים מדי.
בדרך למלון, ובכלל במהלך רוב היום הזה, עברנו דרך מספר רב של עיירות ממש מוזנחות ועלובות, שבתיהן עשויות מלבנים אדומות, כמו בטולוז או באנגליה. ממש הבדל משמעותי מאוד יחסית לכפרים היפים בצפון נורמדני ואפילו בברטאן... מאוד מאכזב.
לכל אורך הדרך, כמו בכל הימים עד כה, עברנו דרך שדות אינסופיים של חיטה - שדות מאופק לאופק, לאורך קילומטרים, כשהם תחומים ע״י עצים או יערות. חלק מהשדות כבר נקצרו, חלק עוד לא. חלק מהשדות מלאים בגלגלי הקש. בחלק מהמקרים השדה כבר בצבע ירוק - זה מראה כמה זמן עבר מאז קצרו אותו ועיבדו את הקש לגלגלים - והם ממתינים לאיסוף ואחסון. אבל בינתיים ירד גשם, כך שהשדות הפכו שוב ירוקים... מדי פעם היו גם שדות תירס ענקיים, שגיוונו לו את הצבעים של הנוף.
יומן מסע לצרפת, יולי-אוגוסט 2012 - חלק 8
יעדי הפוסט
אהבת את הפוסט?
