יום שישי, 25/9
לאחר שהכנו ואכלנו ארוחת בוקר במטבחון, יצאנו במעלה הכביש לכיוון הכפר קובצ׳ביצה Kovachevica, שהומלץ בכל המקורות כאחד הכפרים היפים בבולגריה.
הכפר לא רחוק מהכפר לשטן בו המלון שלנו ונמצא צפונה ממנו. הדרך לשם יפה וההרים היו מכוסים בעננים. תחליה חלפנו בכפר לשטן עצמו, שכן הכפר קובצ׳ביצה נמצא בהמשך הכביש, במרחק של כרבע שעה נסיעה. הבתים והנוף בכפר לשטן היו יפים מאוד.
מכיוון שמז"א היה מעונן לגמרי וקר למדי, היו לא מעט מקרים בהם מצאנו שהעננים היו מתחתינו.
וגם כאן היו לא מעט מטעים של ירקות.
הנופים בדרך אל הכפר נהדרים.
כעבור כרבע שעה הגענו לכפר קובצ׳ביצה, שמורכב מבתים הבנויים מאבני ציפחה כהות, כמו הכפר לשטן.
גם כאן היו בתים נטושים.
וכמובן היו המראות המעניינים.
נסענו על הכביש הראשי של הכפר ועד מהרה הוא הפך לשביל לא סלול. בדיקה מהירה במפה הראתה שאכן זה הכביש. לא הבנו איך יכול להיות שבכפר שאמור להיות מתוייר - אין תשתיות כביש טובות. חזרנו על עקבותינו לכיוון הכפר לשטן (שלדעתי הרבה יותר יפה) - ומשם לכיוון התחנה הבאה - מלניק.
ירדנו מלשטן, שנמצא על הר וחלפנו על פני הכפר גארמן Garmen, בצידו המערבי, דרך אזור המאוכלס בידי צוענים. ממש חיים בעוני קשה.
המשכנו הלאה לכיוון הכפר מלניק Melnik. כאן נכנסנו לרכס הרי פירין Pirin. הכביש ירד לעמק רחב, בו זורם נהר מסטה Mesta וטיפס לו למעלה להרים, שהיו מכוסים בענן נמוך והראות היתה אולי 8000 מטר. הכביש המשיך וטיפס לכיוון הכפר דוברוטינו Dobrotino ושם כבר נכנסנו לתוך הענן והראות היתה של 20 מטר לכל היותר... לאחר שעברנו את הכפר המשכנו בטיפוס וכל העמק וההרים סביבנו היו מכוסים בענן.
חלפנו על-פני הכפרים באזור וראינו את הגידולים השונים. גם כאן היו כל העת המראות המיוחדים.
באזור הזה יש יקבים רבים. בעיירה חרסובו Harsovo נכנסנו ליקב מקומי Harsovo Wine Cellar והתמזל מזלנו לראות משאית שפורקת ענבים ותחילת תהליך סחיטת מיץ הענבים. אולם תוך זמן קצר הגיע מישהו שלא היה ברור מה תפקידו והוא דרש בתקיפות שנעזוב את המקום. חזרנו לרכב והמשכנו במסלול.
תוך דקות בודדות הגענו ליקב בשם וילה מלניק Villa Melnik, הנמצא כ- 7 ק"מ דרומית לעיירה מלניק והחנינו את הרכב בחנייה הגדולה. ראשית הצצנו בכרם הצמוד ליקב ובינתיים יצאה לקראתנו בחורה צעירה בשם ווילי Vili Popova, שמתברר שהיא מנהלת יחסי הציבור של היקב ומדברת אנגלית לא רעה בכלל. היא נענתה בשמחה לבקשתנו לבצע סיור ביקב, לראות את תהליכי הייצור – ולבסוף גם הזמינה אותנו לטעימת יינות מתוצרת היקב.
מדובר יקב משפחתי ששטחי הכרמים שלו הם של כ- 300 דונם ב- 2 אתרים באזור. בכלל, אזור מלניק הוא אחד מאזורי היין הידועים והמוצלחים ביותר בבולגריה,
תחילה נתנה הסבר כללי היקב ועל גודל הכרמים, זני הענבים העיקריים (קברנה, מרלו, סירה – ועינב מקומי מזן עתיק בשם Mavrud) וזני ענבים נוספים שנשתלו בשנים האחרונות (זן נוסף של סירה, פינו נואר וסן ג'יובזה). הם גם מגדלים ענבים ליינות לבנים (שארדונה, סוביניון בלאן וויונייה). מדובר ביקב בוטיק המייצר כיום כ- 4,000 בקבוקים לשנה שחלקו מיועד לייצור למגוון מדינות. מבנה היקב בו ביקרנו נבנה רק לפני כ- 3 שנים.
המשכנו לשטח פריקת הענבים, בו היו באותה העת עשרות ארגזי ענבים. באותו הזמן לא היו משאיות שפרקו סחורה ולכן נכנסו לאולמות בהם נמצאים מכילי התסיסה.
המקום מודרני לחלוטין ומבריק כבית מרקחת ובו עשרות מיכלי נירוסטה מבהיקים. כל תהליכי התסיסה מבוקרים היטב, ניתן לראות מה הטמפרטורה בתוך המיכל ויש גם עמודת זכוכית בה ניתן לראות את גוון היין.
מכאן ירדנו למרתפים. היקב חפר מערה לא קטנה בהר פעולה שנמשכה כשנה וחצי.
ווילי נתנה גם הסבר לגבי סוגי עץ האלון בו הם משתמשים ליישון היין, רמות הקלייה ועוד.
מכאן עברנו לחדר הטעימות, שהיה מעוצב באופן מעניין, וטעמנו את השארדונה, פינו נואר ויין הדגל של היקב - Melnik 55. רכשנו מספר בקבוקים מצומצם בהתחשב בעובדה שהיינו בשלב מוקדם של הטיול ולא היו לנו אמצעי אחסון נאותים. חלק מיינות היקב זכו בפרסים בינלאומיים בתחרויות שונות.
לסיכום – הסיור היה מעניין מאוד, היינות טעימים – והמדריכה שלנו Vili Popova (כאמור – מנהלת יחסי הציבור של היקב) – ידידותית מאוד ובעלת ידע מרשים. מומלץ לבקר במקום.
מכאן המשכנו למנזר רוז׳ן Rozhen Monastery, כשבדרך עברנו על פני המצוקים המעניינים של האזור, שנקראים "פירמידות מלניק״ Melnishki Piramidi. מדובר במצוקים העשויים מאבן חימר, שעברו תהליכי ארוזיה בדומה למה שרואים בקפדוקניה שבטורקיה וזה מה שמקנה להם את הצורות הייחודיות, חלקן אכן דומות לפירמידות.
בדרכנו למיזנר חלפנו על-פני הכפר רוז'ן.
מינזר רוז׳ן היה מעניין. מינזר זה הוא המינזר האורתודוקסי הגדול ביותר באזור הרי פירין. מדובר במתחם סגור בן 2 קומות, די גדול, בנוי מעץ ובמרכזו בית תפילה שעל קירותיו ציורי פרסקו רבים של קדושים ודמויות מהברית החדשה. בתוך המתחם יש גינה יפה - זהו מינזר מטופח מאוד. לא ראינו בו נזירים.
במקומות שונים ראינו מעין משפכים ולא הצלחנו להבין את מטרתם.
משם ירדנו לכפר רוז׳ן עצמו והמשכנו לעבר הכפר מלניק Melnik היפה, בו גרים רק כ- 200 תושבים. זה אומר שבכל יום נתון יש בכפר יותר תיירים מדיירים...
תחילה עלינו עם הרכב עד לבית קורדופולובה Kordopulova House, שנבנה לפני כ- 260 שנה, בעת תקופת התחייה של בולגריה. הבית מרשים מאוד, עם חדרים ענקיים. מהגג שלו אפשר לצאת ישירות להר הקרוב ובמרתפו יש יקב יין ומי נהרות בהן מאוחסנות חביות היין. גם פה טעמנו מעט מהיין ורכשנו בקבוק.
לאחר שסיימנו את הסיור, ירדנו למרכז העיירה, שם אכלנו ארוחת צהריים טעימה. תוך-כדי ארוחת הצהריים שוב החל לרדת גשם, כך שהחלטנו לחזור למלון שלנו שבכפר לשטן. עצרנו בדרך כדי לקנות מצרכי מזון לארוחת הערב וארוחת הבוקר למחרת, הכנו ארוחת ערב טעימה והלכנו לישון.
